אנהי-פרק 25
בדירה של אנהי ופאבלו:
פאבלו: הדירה גדולה מידי בשבילנו.
אנהי: כן,דוד אדוארדו,הגזים קצת.
פאבלו: אז איפה אני יושן?
אנהי: בחדר הראשי.
פאבלו: לא יפריעה לך עם אני ישן איתך?
אנהי: לא,אתה החבר שלי,לא? והיא מחבקת אותו
פאבלו: תני לי לחשוב… כן.
אנהי: טיפשון.
פאבלו: אני הולך להרים את המזוודה שלי.
אנהי: אני בינתיים יתחיל לסדר כאן.
פאבלו: אני כבר בא לעזור לך.
אנהי: סבבה.
אלפונסו: מזל טוב,הצלחת לקחת לי אותה!
פאבלו: פונצ'ו?..
אלפונסו: כן,האחד והיחיד שהחברה שלך אוהבת.
פאבלו: לא הגיעה הזמן שתתבגר?
אלפונסו: זה אתה שלא מתבדר כי אתה לא רוצה לפקוח את העיניים שלך וליראות את האמת.
פאבלו: האמת היחידה שאני מכיר זה שאנני,אוהבת רק אותי!
אלפונסו: אתה מדמיין את זה.
פאבלו: עם זה לא היה ככה למה היא ביקשה ממני לעבור לגור איתה ולישון איתה במיטה אחת?
אלפונסו: באותה המיטה?
פאבלו: כן,אנחנו לא רק נחלוק את אותה הדירה אלה הכל!
אלפונסו: זה לא אומר כלום כי אני יוכיח לך שהיא אוהבת אותי ולא אותך כמו שאתה חושב!
פאבלו: אתה מוכן ללכת אתה מפריעה לי.
אלפונסו: תמשיך להתחמק,טונטו.
כעבור שבועיים,יום החתונה הגיעה בבית החולים:
כריסטופר: באתי כי בעוד שעתיים אני יהיה בכנסייה אבל לא בשבילך אלה בשביל אישה אחרת שאני לא אוהב.
דולסה: למה באת? לא מספיק כל מה שאני עוברת אתה עוד בה לפגוע בי עם החתונה שלך?
כריסטופר: עם אפשר היה להזיז את הגלגל לאחור הייתי עושה הכל בשביל שכל זה לא יהיה ככה אלה ההפך.
דולסה: לך,אני לא רוצה לשמוע יותר אותך!
כריסטופר: לפעמיים אני חושב שאני נימצא בחלום ושכל זה לא קרה אבל אחרי כמה דקות אני מבין שהכל אמיתי ואלה הם החיים.
דולסה: כריס,לך ואל תיתן לי ולילד שלך לסבול יש לך עכשיו אחריות יותר גדולה ואני בטוחה שאתה תצליח לעשות את זה כי גם ככה לי ולך אין עתיד ביחד.
כריסטופר: אני בקשתי מאנני שתהייה איתך ותחשבי כאילו זה אני יושב ומחזיק לך את היד.
דולסה: בסדר אבל בבקשה תהייה מאושר ואל תיתן לאף אחד ליפגוע בך ולא בילד הזה שלא אשם בכלום.
כריסטופר: אני… אני אוהב אותך ואת האחת והיחידה שאני אומר לה את המילים האלה!
דולסה: להתראות,כריס,לתמיד!
במספרה:
לוסיה: את בטוחה שזה מה שאת רוצה בשבילך?
גבי: כן,סוף סוף היום אני יהיה אישתו באופן חוקי.
לוסיה: אני רק מבקשת ממך שלא תתני לאף אחד לפגוע בך.
גבי: זה לא קרה בעבר אז בטח שזה לא יקרה עכשיו ויש לי תמיכה יותר גדולה שזאת את,לו.
לוסיה: אני יהיה איתך תמיד,תמיד!
גבי: אני אוהבת אותך.
לוסיה: ואני אותך.
הספר: סליחה,בנות אבל אנחנו צריכים להתחיל עם ההכנות כי אין זמן.
לוסיה: אני ישאיר אותכם לבד.
גבי: ניתראהבקרוב.
לוסיה: כן.
בבית של פרנקו ומשפחתו:
מלווינה: מה שלומך?
פרנקו: אני מרגיש שהזמן חולף ואני לא עושה כלום בשביל.. הבת שלי.
מלווינה: עדיין יש לך זמן.
פרנקו: אני לא יודע מתי הזמן הנכון בשביל לגשת אלייה.
מלווינה: אני חושבת שהזמן הזה עבר מזמן אבל אתה פספסת אותה.
פרנקו: אולי תזמיני אותה מבלי שהיא תדעה שאני יהיה נוכח?
מלווינה: אין לי בעייה לעשות זאת.
פרנקו: אני יגיד לך מתי לעשות זאת אני צריך ורוצה למצאו את הזמן הנכון ולחשוב יותר לעומק.
מלווינה: אין בעייה,אני יהיה כאן.
פרנקו: אני אוהב אותך.
בכנסייה:
גבריאלה: כריס,בני…
כריסטופר: מאמא,אני עושה את הדבר הנכון? שהוא בלחץ
גבריאלה: זה הדבר הכי נכון כי ברגע זה אתה עושה צעד מאוד גדול ולא מפני שאתה חושב על עצמך אלה על הילד הזה שנימצאה בביטנה שלך,גבי.
כריסטופר: תודה,מאמא,אל המילים האלה.
גבריאלה: אני הולכת לשבת.
כריסטופר: בסדר.
אדוארדו: אחיין יקר! מה אני יכול להגיד לך,רק דבר אחד שמהיום אתה כבר לא ילד קטן של אמא אלה גבר ובקרוב מאוד אבא לילד.
כריסטופר: אני יודע ואני מודה לך על התמיכה הרבה שנתתה לי.
אדוארדו: אין צורך להודות לי כי אני עושה את זה בגלל האהבה העצומה שלי כלפייך,בני.
כריסטופר: תודה.
אדוארדו: תהייה חזק!
אלפונסו: אחי…
כריסטופר: אחי!
אלפונסו: אני חושב שזאת טעות אייומה אבל זה הגורל שאתה בחרת בו.
כריסטופר: וברצון רב הייתי מוותר אליו.
אלפונסו: תחזיק מעמעד!
כריסטופר: ביי.
האב אנריקה: בני,אתה מוכן?
כריסטופר: לא,אבל אין לי בררה אחרת.
האב אנריקה: יש לך כאן משפחה שלמה שתומכת בך.
כריסטופר: אני יודע,אבי.
האב אנריקה: בעוד כמה דקות אנחנו מתחילים.
כריסטופר: אין בעייה.
בחזרה לבית החולים:
אנהי: כריס… שהוא התקשר אלייה
כריסטופר: אנני,אני ישאיר את הפלאפון דלוק בשביל שהיא תישמע הכל.
אנהי: אתה לא חושב שזה יפגעה בה?
כריסטופר: אני לא יכול ולא יודע מה לענות לך.
אנהי: טוב,אני יעשה על רמקול,בהצלחה.
בכנסייה:
הכומר: אנשים נכבדים,אתם מוזמנים לעמוד כי ברגע זה הכלה ניכנסת. והמנגינה החלה להתנגן וגבי ניכנסה לבושה בשמלת הכלה וכולם ליוו אותה עם המבט עד שהגיעה אל כריסטופר.
כריסטופר אומר בלב "כמה רציתי שזאת תהייה,דול,ולא את."
הכומר: לפני שאני מתחיל בטקס,יש מישהו שמתנגד לנישואים האלה?
בחזרה לבית החולים:
דולסה: כן,אני!
בחזרה לכנסייה:
הכומר: ובכן,אנחנו נתחיל בטקס,גבי אספינו,העם את מסכימה לקבל את,כריסטופר אלרקון,כבעל לשארית חייך?
גבי: כן,אבי,אני מסכימה!
בחזרה לבית החולים:
דולסה: איבדתי אותך לתמיד,אהובי.
בחזרה לכנסייה:
הכומר: כריסטופר אלרקון,העם אתה מוכן לקבל את,גבי אספינו,כאישה לשארית חייך?
בחזרה לבית החולים:
אנהי: דול,תהיי חזקה. והיא מחזיקה את ידה
דולסה: קדימה,כריס,תעשה זאת אחת ולתמיד בשביל הבן שלך!
בחזרה לכנסייה:
גבי: כריס..
כריסטופר: אני מסכים.
הכומר: ברגע זה בשם האב ו….. אני מכריז עליכם,בעל ואישה,אתה ייכול לנשק אותה! וכולם מכאו כפיים
בחזרה לבית החולים:
דולסה שמעה שהכומר הכריז עליהם שהם בעל ואישה היא פקחה את עינייה בנשימה עמוקה ואמרה "לאא!"
אנהי: דול?!
דולסה: אנ..ני… והיא התעלפה
אנהי: דוקטור!! אחות!!
הרופא: מה קרה?
אנהי: היא התעוררה!
האחות: את צריכה לצאת.
אנהי: היא בסדר?!
האחות: הכל יהיה בסדר.
כריסטופר: אנני? אנני? שהוא מדבר דרך הפלאפון
אנהי: כריס…
כריסטופר: מה קרה?! שהוא שמע אותה בוכה
אנהי: היא התעוררה,כריס.
כריסטופר: סוף סוף,תודה ה'!
אלפונסו+אדוארדו: מה קרה?
כריסטופר: דול,התעוררה.
גבי: מה הולך כאן?
כריסטופר: כלום,לא קרה כלום.
אדוארדו: אני נוסעה לבית החולים,אתם באים?
אלפונסו: כן.
כריסטופר: גבי,תחכי לי בבית!
בשכונת "לה וידה":
קרינה: סולה!… פקונדו!! כשהיא רצה אליהם
פקונדו: מה קרה?
סולדד: צ'ה,למה את רצה כמו מטורפת?
קרינה: קרה.. קרה משהו. כשהיא מתנשפת
סולדד: מה קרה? דול!…
קרינה: היא,היא התעוררה!
סולדד: מה?!
קרינה: עכשיו,אנני,התקשרה בשביל להגיד לך אבל לא היית אז היא אמרה לי.
פקונדו: זאת הבשורה הכי טובה שיכולנו לקבל ברגעים האלה!
סולדד: אני חייבת להגיעה אלייה. כשבעינייה דמעות
פקונדו: חכו לי,אני סוגר את החנות ומצטרף אלייכן.
קרינה: מהר,ואת לכי להתלבש.
סולדד: כן,אני לא יכולה ללכת ככה.
קרינה: בוא,אני יעזור לך לסגור את החנות.
פקונדו: תודה.
בחזרה לבית החולים:
כריסטופר: אנני…
אנהי: כריס.
כריסטופר: איפה היא?!
אנהי: הד"ר,בודק אותה כי היא התעלפה או משהו כזה לא הבנתי אותם מרוב התרגשות,היא התעוררה,אתה מאמין?!
אדוארדו: אני כל כך שמח שהיא התעוררה,כולם חיכו לזה.
אלפונסו: כן.
אדוארדו: הודעת לסולדד?
אנהי: כן,היא כבר בדרך.
כריסטופר: אני הולך ליבדוק מה קורה.
אלפונסו: סבבה.
אדוארדו: אני גם הילך.
אנהי: אני הולכת שנייה להתקשר לפאבלו.
אלפונסו: את צריכה להרוס את הרגע הזה? כשהוא עצר אותה
אנהי: אני רוצה לחלוק את הבשורה הזאת עם מישהו שחשוב לי לא פחות ממכם.
אלפונסו: הבנתי.
אנהי: פונצ'ו,אני חושבת שכדאי שתישכח ממני כי לא יהיה ביניינו כלום ואני רוצה שתהיה מאושר.
אלפונסו: עם את לא איתי אני לא יכול להיות מאושר.
אנהי: אני כבר אמרתי את שלי אז תעשה מה שאתה רוצה כי אלה החיים שלך.
באחוזת אלרקון:
גבי: אני לא מאמינה שהוא עזב אותי ככה.. באמצע הטקס.
גבריאלה: והכל בגלל הבחורה הזאת,דולסה,או איך שקוראים לה.
לוסיה: אני חושבת שאת צריכה לנוח קצת כי במצבך זה לא בריאי.
גבי: איזה מצב,את יוד…
לוסיה: גבי! כשהיא עצרה אותה ברגע הנכון
גבריאלה: היא יודעת מה?!
גבי: אממ.. נו כל המצב הזה גורם לי לדבר שטויות.
לוסיה: בגלל זה אמרתי שאת צריכה לנוח.
גבריאלה: לו,צודקת,תעלי לחדר שלך ותנוחי אני יבקש שיכינו לך תה.
גבי: תודה,לו,תארחי לי חברה.
לוסיה: אין בעייה.
מרתה: גברת גבריאלה?!
גבריאלה: כן,מרתה,החתונה ניגמרה.
מרתה: אבל לא הייתם אמורים להיות עכשיו במסיבה?
גבריאלה: היינו אמורים אבל צץ משהו ברגע האחרון והכל בוטל.
מרתה: קרה משהו לאדון כריסטופר?!
גבריאלה: לא! תכיני לגבי,כוס תה ותעלי לחדרה אני הולכת לנוח כי כאב לי הראש קצת.
מרתה: רוצה גם תה?
גבריאלה: לא,תודה.
מרתה: אין בעייה.
גבריאלה: ועם אחד הבנים או,אדוארדו,התקשרו תגידי לי מיד.
מרתה: כן,גברתי!
בחזרה לבית החולים:
הרופא: אוקיי,נתחיל ככה,היא התעוררה והכל בסדר אצלה אין לה שום דבר וכרגע היא נחה כי היא עדיין חלשה בגלל שכל הזמן הזה היא הייתה בתרדמת אז אני יבקש ממכם לא לתת לה להתרגש או להיכנס ללחץ כי זה יכול להשפיעה אלייה לרעה ואני לא רוצה שזה יקרה אז בבקשה,תשמרו אלייה.
אנהי: אני אדאג לזה,ד"ר.
הרופא: ועוד דבר עם אתם רואים אצה למשהו לא תקין תיקראו לי מידית.
סולדד: הכי חשוב שהיא בסדר.
קרינה: זהו,אמיגה,הבת שלך התעוררה והיא איתנו לתמיד.
כריסטופר: מתי אפשר להיכנס ליראות אותה?
הרופא: בינתיים רק מישהו אחד יכול להישאר כי היום היא לא תתעורר כי היא צריכה להסוף כוחות.
אדוארדו: אני חושב שסולדד,צריכה להישאר.
אלפונסו: זה הכי נכון כי היא האמא.
סולדד: כן,ברור שאני השאר.
אנהי: אז עם את צריכה משהו תבקשי מהד"ר,שיתקשר אליי מיד.
קרינה: אני יביא לך אוכל יותר מאוחר.
סולדד: בסדר.
פקונדו: את צריכה שאני יביא לך משהו?
סולדד: לא,מספיק שאתם איתי.
אדוארדו: אני חושב שאנחנו נילך.
אלפונסו: כן,דוד.
אנהי: ביי,דודה.
סולדד: שמרי על עצמך.
אלפונסו: את צריכה טרמפ?
אנהי: לא,אני מעדיפה ליסועה במונית.
כריסטופר: אתם זזים?
אלפונסו: כן.
אנהי: צ'או.
כריסטופר: ביי,אנני,ותודה על הכל.
תגובות (0)