אנהי- פרק 20

בדירה של גבי:
גבי: זהו.. סידרתי לך את החדר.
לוסיה: תודה,אני מקווה שאני ימצאה משהו בקרוב.
גבי: את לא צריכה לחפש כלום כי את נישארת כאן.
לוסיה: את בטוח תצטרכי את הדירה לבד לפעמיים את יודעת.
גבי: עכשיו יותר מתמיד אני צריכה אותך!
לוסיה: תודה.
גבי: את לא הולכת לבקר את אבא שלך?
לוסיה: לא,אני לא רצויה במשפחה החדשה לו.
גבי: לא דיברתם בכלל?
לוסיה: דיברנו כאני התקשרתי וזה גם היה לפני כמה חודשים.
גבי: הוא לא התקשר אלייך אף פעם?
לוסיה: לא,והוא אמר לי בשיחה אחת שהייתה לנו שהוא מעדייף שאני לא יבוא לבית שלו כי אישתו לא רוצה.
גבי: ככה הוא אמר לך?
לוסיה: כן,אז אני לא מתכוונת ללכת אליו.
גבי: אתם חייבים לדבר בארבע עיניים.
לוסיה: אני לא יכולה ולא רוצה להחרייך את אף אחד שיואהב אותי.
גבי: הוא יודע שאת כאן?
לוסיה: לא,למה להודיעה לו בשביל שהוא יתחיל לעשות לי סצנות? והיה צילצול בדלת
גבי: אני הילך לפתוח.
לוסיה: אני בינתיים יפרוק את המזוודות.
גבי: בסדר… גברת גבריאלה? כשהיא פתחה את הדלת
גבריאלה: כן,ילדתי,באתי לבקר אותך. והיא מנשקת אותה
גבי: תכנסי,בבקשה.
גבריאלה: מה שלומך?
גבי: בסדר,מה איתך?
גבריאלה: לא כל כך בסדר,אני מודאגת. והיא מתיישבת בספה
גבי: קרה משהו? סליחה,לא שאלתי עם את רוצה לשתות משהו.
גבריאלה: כוס מיץ יהיה בסדר.
גבי: אני כבר מביאה.

בחברת אלרקון:
אדוארדו: ולריה,קחי את כל הקלסרים האלה למקומם.
ולריה: בסדר,אני צריכה שתחתום על כמה מסמכים.
אדוארדו: איזה?
ולריה: שלחו דרך הפקס את האישור שאפשר להוציא את החומר החדש מהמדינה.
אדוארדו: באמת? מתי?
ולריה: לפני זמן קצר.
אדוארדו: אז למה את מחכה?
ולריה: אני כבר מביאה אותו.
כריסטופר: דוד,אני חייב לדבר איתך! שהוא ניכנס בהתפרצות
אדוארדו: אני שומע.
כריסטופר: חשבתי על מה שאמרת לי והחלטתי ש..

בספינה:
אנהי ופאבלו עדיין היו בתוך הים ופיתאום פאבלו נעלם לאנהי מהעיין והתחילה להילחץ ולקראו בשמו "פאבלו?.. פאבלו?! פאבלו??!!" והיא תחילה להילחץ עד שהיא הרגישה שמשהו נוגע ברגלה וכשהיא הסתובבה הוא יצאה מתוך המים
פאבלו: מה קרה? והוא שם את ידיו סביב מותנה
אנהי: ניבהלתי כשלא ראיתי אותך ועל תעשה לי את זה שוב!
פאבלו: אוקיי,סליחה.
אנהי: נחזור לספינה?
פאבלו: איך שהנסיכה רוצה.
אנהי: פאבלו,תודה.
פאבלו: על מה? עוד לא עשיתי כלום בשביל לקבל "תודה".
אנהי: עשית יותר מידי כי אף פעם לא קיבלתי חום ואהבה מאדם אחר חוץ מהקרובים שלי.
פאבלו: אני תמיד יהיה ויעשה את כל מה שאני יכול רק להיות בשבילך.
אנהי: תה אמו.

בחזרה לדירה של גבי:
גבי: בבקשה.. קרה משהו? והיא מתיישבת מולה
גבריאלה: לא,פשוט בזמן האחרון אני רואה את,כריס,כל הזמן מעורער ולא שקט וזה שובר אותי.
גבי: גם לי זה לא קל.
גבריאלה: אני יודעת,היריון זה לא דבר קל אני גם חוויתי המון דברים בהריונות שלי.
גבי: והוא אמר לך משהו? משהו לגבי ההיריון?
גבריאלה: לא,הוא כמעט ולא מדבר והרוב הוא נימצאה בחדר או בעבודה.
גבי: ואולי את תדברי איתו ותשכנעי אותו שהילד הזה צריך אבא שתמיד יהיה לצידו.
גבריאלה: את מדברת על חתונה?
גבי: זה הדבר שהכי הייתי רוצה שיקרה אבל הוא לא יסכים כי הוא אוהב את החברה של,אנני.
גבריאלה: אל תזכירי לי אותה,בבקשה,יותר מזה אני גם יהיה שמחה עם תתחתנו כי אני אוהבת אותך כמו בת.
גבי: גם אני אוהבת אותך כמו אמא.
גבריאלה: אני מבטיחה לדבר איתו ולשכנע אותו.
גבי: תודה.
גבריאלה: ועכשיו,איך מתקדם ההיריון שלך?
גבי: מצויין הוא או היא גודל/ת מהר.
גבריאלה: באיזה חודש את?
גבי: אני ניכנסת כבר לרביעי.
גבריאלה: מצויין ואז יהיה אפשר ליראות מי זה.
גבי: אני כבר רוצה לדעת עם זאת בת או בן בשביל לעצב כבר חדר.
גבריאלה: אני שמחה לשמוע שאת רוצה את הילד הזה.
גבי: בחיים אני לא יסרב לילד ובמיוחד עם הוא של,כריס.
גבריאלה: את אוהבת אותו,נכון?
גבי: בכל ליבי.

בבית של פרנקו ומשפחתו:
פרנקו: מלווינה..
מלווינה: מה?
פרנקו: הגעתי להחלטה.
מלווינה: נו.. מה החלטת?
פרנקו: החלטתי לא לספר כלום ולשכוח הכל ואנחנו חוזרים לארה"ב ברגע זה.
מלווינה: מה?! לישכוח? איך אפשר לישכוח מהבת שלך?
פרנקו: אנחנו פשוט נחזור לשיגרה איך שהיינו פעם.
מלווינה: אנחנו בחיים לא נחזור להיות כמו פעם.
פרנקו: אני לא רוצה להתווכח עכשיו,אני יסדר את כל מה שנישאר לי עם הפרוייקט ונחזור.
מלווינה: ומתי זה יקרה?
פרנקו: בעוד כמה ימיים,אני לא יכול לעזוב באמצע עד שיעבירו אותי לארה"ב.
מלווינה: אני לא מבינה בשביל מה שכרת בלש ובשביל מה חקרת הכל,בשביל כלום?
פרנקו: אני לא יכול כי עם אני יגיד הכל אף אחד לא יבין אותי.
מלווינה: בסוף מתברר שאתה כמו כל הגברים,מנוול! והיא הלכה לחדרה
פרנקו: דייוס!..

בחזרה לדירה של גבי:
גבריאלה: אני יזוז כי אני כבר הרבה זמן כאן ואני לא רוצה להפריעה לך.
גבי: את לא מפריעה ההפך אני אוהבת להיות בחברתך.
גבריאלה: גם אני אבל אני חייבת לחזור הביתה.
גבי: בסדר,עם משהו תדברי איתי.
גבריאלה: אוקיי,תשמרי על עצמך ועליו.
גבי: או עלייה.
גבריאלה: כן,ביי.
גבי: להת'.. סוף סוף!
לוסיה: מי זאת?
גבי: אמא שלו.
לוסיה: היא אוהבת אותך,אה.
גבי: כן,וזה רק לטובתי כי כאוייבת היא בלתי נסבלת.
לוסיה: רואים שהיא מהגברות האלה שתמיד זוממות משהו.
גבי: ואת עדיין לא מכירה אותה מקרוב.
לוסיה: לא תודה,אני מעדיפה לא להכיר אותה בכלל.
גבי: אני מקווה שהיא תצליח לשכנע את,כריס,לחזור אליי לפחות.
לוסיה: ואת חושבת שהיא תעשה את זה?
גבי: היא אוהבת אותי כמו בת ורוצה שאני יהיה אישתו יותר ממני אפילו.
לוסיה: אחלה חמה יש לך.
גבי: כן,ממש.. והפעמון צילצל שוב
לוסיה: היא בטח שכחה משהו.
גבי: כן,אני יפתח.
לוסיה: אני חוזרת לחדר.
גבי: אתה?! שהיא פתחה את הדלת

בחזרה לאחוזה:
חימנה: לדעתי אתה חייב לשכוח אותה.
אלפונסו: איך?
חימנה: מה היא מרגישה כלפייך?
אלפונסו: אני מרגיש שיש לה משהו איתי אבל היא לא אומרת לי כלום.
חימנה: לדעתי אתה צריך לעשות הצגה בזה שאתה יוצאה עם מישהי וליראות את התגובה שלה.
אלפונסו: מי תירצה לצאת איתי רק בשביל הצגה?
חימנה: תסתכל טוב טוב סביבך ואז תדבר.
אלפונסו: מי קרוב אליי,מאי,היא בכלל לא הסיגנון שלי,גבי,בהיריון מכרס ואת,את ידידה טובה שלי ו… רגע.. את?
חימנה: כן כן,אני יכולה לשחק את החברה שלך.
אלפונסו: אבל.. לא,אני לא יכול כי את כמו אחות בשבילי.
חימנה: אז מולה אנחנו נשחק זוג מאוהב ומאושר.

בחזרה לדירה של גבי:
כריסטופר: כן,אני,אני צריך לדבר איתך.
גבי: כן,כנס.
כריסטופר: מה שלומך?
גבי: בסדר,סוף סוף ניזכרת שיש לך אישה שמצפה לילד שלך?
כריסטופר: גבי,זה קשה לי מאוד אז בבקשה בלי סצנות.
גבי: אתה צודק,הכי חשוב שאתה כאן.
כריסטופר: באתי בשביל..
גבי: בשביל?..
כריסטופר: להציעה לך נישואים.
גבי: הייתה בשוק ואמרה "אתה רציני?!"
כריסטופר: כן,ואני עושה את זה רק בגלל שהילד הזה לא אשם בכלום והוא יקבל את כל מה שהוא צריך אפילו עם אני צריך לוותר על האהבה שלי כלפיי,דול.
גבי: אתה לא חייב להזכיר לי את זה.
כריסטופר: אני לא ישקר לך ובטח לא לגבי זה.
גבי: טוב לרגע אחד אנחנו נשים בצד את כל מה שאנחנו מרגישים בשביל לתת לילד הזה את כל החום ואהבה ואפילו יותר ממה שאנחנו יכולים.
כריסטופר: אז תארגני עם את רוצה מסיבה אבל קטנה רק למשפחה ואני יקבע את התאריך בכנסייה.
גבי: אני ידבר איתך מחר בשביל לעדכן אותך.
כריסטופר: גם אני,ביי.
גבי: ביי.

בחזרה לספינה:
הערב הגיעה והם כבר התקלחו,החליפו בגדים ואנהי עמדה בקצה הספינה והביטה אל השמיים שהעירו את פנייה ועינייה היפות.
פאבלו חיבק אותה מאחור ואמר "על מה חושבת הנסיכה?"
אנהי: הנסיכה שהיא לא נסיכה לא חושבת על כלום. והיא הסתובבה אליו
פאבלו: בטח שאת נסיכה,הבנסיכה שלי,ואת חושבת על משהו את לא תצליחי לרמות אותי.
אנהי: חשבתי על,דול,טוב אני עושה את זה כל היום.
פאבלו: אולי נעשה דבר כזה נישכח לכמה שעות מכל הבעיות,המחשבות ומהעולם כולו וניתרכז רק בנו,מה את אומרת?
אנהי: עם אתה מבקש את זה ככה אז אני מסכימה.
פאבלו: וגם לא הייתה לך בררה אחרת.
אנהי: באמת?
פאבלו: כן,טוב ועכשיו אני מזמין אותך לערוחת ערב.
אנהי: היא טעימה לפחות?
פאבלו: אני בישלתי הכל הכל.
אנהי: עם אתה בישלת אז זה כבר טוב.
פאבלו: למה שלא נילך ליטעום איך זה יצאה?
אנהי: את האמת אני מתה מרעב ואני מוכנה לאכול עכשיו הכל.
פאבלו: אז בואי.
אנהי: אממ,זה מריח נהדר. כשהשולחן קטן ערוך באמצע החדר וכריות מסביבו
פאבלו: ואת עוד לא טעמת אותו.
אנהי: למה שלא נעשה את זה עכשיו?
פאבלו: בבקשה.

בחזרה לאחוזה:
אדוארדו: ערב טוב. שהוא חזר מהעבודה
מרתה: גם לך,אדוני.
אדוארדו: כולם בבית?
מרתה: כן.
אדוארדו: את יכולה לקראו לכריס,בבקשה.
מרתה: כן,מידי.
אדוארדו: תודה.
גבריאלה: אדוארדו..
אדוארדו: מה שלומך,גבריאלה?
גבריאלה: בסדר,היית אצל,גבי,היום.
אדוארדו: ואיך מתקדם ההיריון שלה?
גבריאלה: בסדר גמור,היא כבר ניכנסת לחודש הרביעי להריונה.
אדוארדו: אני שמח לדעת.
גבריאלה: אבל הרגשתי שהיא לא כל כך בסדר אתה יודע היא בהיריון והיא לבד.
אדוארדו: אני לא חושב שזה להרבה זמן.
גבריאלה: למה?
כריסטופר: דוד,רצית לדבר איתי?
אדוארדו: כן,איך היה?
כריסטופר: אמרתי לה והיא הסכימה.
גבריאלה: על מה אתם מדברים? למה כל המסתור הזה?
אדוארדו: כדאי שתספר לאימך.
גבריאלה: אני מקשיבה.
כריסטופר: הצעתי לגבי נישואים.
גבריאלה: באמת?!
אדוארדו: זה לא מה שרצית?
גבריאלה: סוף סוף בשורה אחת טובה,יקירי,אתה מצאת לעצמך אישה טובה מאוד.
כריסטופר: אל תתבלבלי אני מתחתן איתה רק בשביל שלילד הזה שלא אשם בטעויות שלנו.
גבריאלה: אתה עוד תיראה שאתה תתאהב בה כמו שהיית פעם.
כריסטופר: אני בספק.
אדוארדו: הכל יהיה בסדר. ותפך לו על הכתף
גבריאלה: אז צריך לערוך מסיבה או משהו אחר.
כריסטופר: גבי,כבר דואגת להכל וזאת תהיה מסיבה קטנה בשביל המשפחה כי אין לי מצב רוח ובטח שלא למסיבה ענקית.
גבריאלה: אבל זה החתונה שלך וצריך לעשות משהו מיוחד.
אדוארדו: גבריאלה,תביני ותכבדי את הבקשה שלו.
גבריאלה: בסדר,הכי חשוב שהכל יהיה בסדר.
אלפונסו: ניפגש מחר בבה"ס?
חימנה: כן,ערב טוב.
אדוארדו: ערב טוב,חימנה.
גבריאלה: חשבתי שכבר הלכת.
חימנה: אני הולכת עכשיו.
אדוארדו: פונצ'ו,תבקש מהנהג שיקח אותה.
אלפונסו: היא מתעקשת על מונית.
חימנה: כן,ואני עומדת על שלי.
גבריאלה: למה שלא תישארי לארוחת ערב?
חימנה: תודה אבל כבר מאוחר ומחר יש לנו שיעור.
גבריאלה: איך שאת רוצה.
חימנה: טוב,אני הולכת שיהיה לכם לילה טוב.
אלפונסו: אני ילווה אותך.
חימנה: תודה.
אדוארדו: להת'.
גבריאלה: איזו חמודה.
אדוארדו: אני יודע על מה את כבר חושבת.
אסטפניה: סליחה,הארוחה מוכנה.
כריסטופר: תודה,טפי.
אדוארדו: בואו לאכול,פונצ'ו,הצטרף אליינו.

בחזרה לספינה:
פאבלו: איך?
אנהי: אני חייבת להודות שזה הדבר הכי טעים שטעמתי.
פאבלו: נו,באמת.
אנהי: באמת.
פאבלו: אז אני יכול לטעום את הדבר שאני הכי אוהב?
אנהי: יש משהו שלא טעמתי?
פאבלו: את התשובה את כבר תביני. והוא התקרב אלייה ונישק אותה
אנהי: אהה,עכשיו הבנתי! והיא זרמה איתו
פאבלו: תה אמו,אנני.
אנהי: גם אני אוהבת אותך.
הם התנשקו בלהט והוא ליטף את רגלה והיא נילחצה קצת וכשהוא הבין הוא עצר את הנשיקה ואמר "סליחה,לא התקבנתי."
אנהי: אתה לא צריך להתנצל פשוט אני לא הייתי אף פעם במצב כזה עם גבר ובגלל זה נילחצתי.
פאבלו: זה בסדר,אני לא ילחץ עלייך,כשתרצי זה יקרה.
אנהי: אתה לא מלחיץ אותי ההפך איתך אני מרגישה בטוחה אבל בגלל שאף פעם לא עשיתי את זה אז אני פוחדת.
פאבלו: אף פעם?
אנהי: אף פעם ואני פוחדת ש…
פאבלו: אל תפחדי כי זה לא יקרה עם לא תרצי.
אנהי: אבל אני רוצה!
פאבלו: אני אמרתי לך שאני לא ילח… מה אמרת?
אנהי: שמעת טוב אבל תבטיח לי שתישמור עליי.
פאבלו: את בטוחה?
אנהי: כן,רק תבטיח לי.
פאבלו: אני מבטיח!
והם הלכו למיטה נישכבו והתחילו…………………………………

בחזרה לפרנקו ומשפחתו:
מלווינה: "לשכוח הכל" איך אפשר לשכוח מילדה שהיא בשר מבשרך? אני חייבת לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר,אני לא יכולה לתת לילדה הזאת להמשיך לגדול בלי אבא!