אנדרואיד פרק 8

ג׳ק ואן המשיכו בבריחתם מהבניין.הם ירדו במעלית.
אן הביטה בו כשירד לו דם מחתך בראשו.
״אתה מדמם.״היא אמרה.
״זה בסדר,״הוא ענה ,
״את באמת אוהבת אותו?"שאל אותה כשהדלת נפתחת והם יוצאים ויוצאים מהבניין לרחוב.
ג׳ק נכנס לרכב שלו מזמין אותה להכנס.
אן נכנסה לרכב והם המשיכו לניסוע בכדי לברוח ולהתרחק מהעיר .
״האמנת לסיפור הכיסוי שלו.״אמר לה שוב.
״אני מודה שכן .״היא ענתה.
״את אוהבת אותו?״הוא שאל מעט נרגן.
״אני..״היא אמרה.
״את לא יכולה לאהוב אותו .הוא מכונה!חפץ.״הוא ענה.כשלאחר מיכן השתלטה עליהם הדממה.
במשך זמן רב הם לא דיברו זה עם זו.
הם הגיעו למלון דרכים קטן שם יבלו את הלילה.
שם הכל נראה כל כך פשוט .
ג׳ק ישב על המיטה עייף. היה לו המון מה לומר לה.
המון מה לפרוק מהחזה,מה שנקרא.
העיניים היפות שלו ריצדו.
״יורד לך דם,״אמרה אן.כשהוא מוריד את החולצה שלו וגופו המדהים נגלה לעיניה.כשאן חושבת אולי גם הוא מכונה.היא לקחה חתיכת בד ספוגה בחומר חיטוי וניקתה לו את הפצע כשהוא נאנק מעט.זה כאב.
מסיר בעצמו את חתיכת הזכוכית שהייתה תקועה שם.
הפצע החל לדמם חזק יותר.בכתף שלו.
״את רואה?״אמר לה..״זה ההבדל ביני לבינו,אני מסוגל לחוש בכאב.הוא לא.״
״כן?״היא קראה,״אולי גם אתה עובד עליי?״
ג׳ק לקח את ידה מצמיד אותה לחזה שלו.
היה לו מגע חמים.
״הלב שלך הולם בכוח!״היא אמרה מביטה בו.
״כי זה לב אנושי !״הוא אמר,״אני בן אדם.אם הזכוכית הזו הייתה חודרת שמאלה הייתי מת.״
המבטים שלהם הצטלבו.השפתיים שלהם נפגשו.
הם החלו מתנשקים,נוגעים זה בזו.
״חלמתי על הרגע הזה מהרגע שראיתי אותך,״הוא אמר בפניה,״הלב שלי עוד רגע מתפוצץ.״
אן וג׳ק התנשקו אוחזים זה בזו.כשאן חושב מידי פעם על קווין שאותו השאירה מאחור.
לאחר שהתנו זה בזו אהבים שכבה אן לצידו של ג׳ק והביטה בתקרה.
״מה מטריד אותך?״הוא שאל מביט בה במבט מודאג.
הוא דאג לה.
אן לא ענתה.
״מה אם קווין באמת חולה ויש לו צ׳יפ במוח?״היא שאלה,״וזה מה שגרם לקצר ?״
״אן,הוא לא אוהב אותך!״קרא ג׳ק..״הוא מכונה.הוא מתוכנת באינטליגנציה מלאכותית.אין לו רגשות.הוא רובוט!״
״ואולי אתה רובוט?"שאלה בכעס.
״למה את כועסת עליי?״הוא שאל.
״אני אנושי.הרגשת את הגוף שלי.הזעתי איתך ביחד.הרגשת הלמות הלב שלי.״
״קווין אוהב אותי,״ היא אמרה.
״הוא אמר לך את זה?״שאל ג׳ק בעצבים.כשהיא מבחינה בעורק ההולם בצווארו.זה היה הרגע שהיא הבינה שהוא באמת אנושי.
״קח אותי הביתה.״היא ביקשה כשדמעות זולגות מעיניה.ג׳ק הביט בה בלב שבור.המבט שלו הפך עצוב.
״בסדר,״הוא אמר.שולט בדמעות שלו עצמו.
כשלמחרת בבוקר הוא לקח אותה הביתה לדירה שלה.
הנסיעה הייתה ארוכה הוא ידע כי כשתצא מהאוטו יהיה עליו לנסוע ולא לפנות לאחור.עיניו דמעו.אך הוא לא אמר מילה.
״אתה בוכה?״היא הבינה.
״פגעת בי..אן.״הוא אמר.״זה כואב.״
״..ג׳ק.״פנתה אליו .
״כן!זה רגש אן!״הוא אמר לה..״מה אני אמור לעשות עכשיו??הא?? פשוט להסתובב ולתת לך ללכת ככה?
יש לך מושג איך זה מרגיש?? אני מרגיש כאילו נגמר לי האוויר .אני לא מסוגל אן.אני פשוט לא מסוגל!״
״למה אתה מדבר ככה?״היא שאלה.
״שברת לי את הלב,אן״.הוא אמר בפניה.