אנדרואיד-פרק 1

יום בהיר ויפה עבר על קרוליין.היא הייתה בדרכה לעיר הגדולה.הנסיעה באוטובוס נראתה כאילו נמשכת נצח.
לידה ישב בחור נחמד,היו לו זוג עיניים ירוקות בהירות יפיפיות.הוא דיי מצא חן בעיניי קרוליין.היה לו שיער כהה.מבט שובה.העיניים שלו הבריקו.
״את יכולה להניח עליי את הראש היפה שלך,״הוא חייך.הוא היה לבוש מדים.חייל.בדרכו לבסיס האם שלו.
קרוליין הניחה על כתפו את הראש.המגע שלו היה נעים.חמים.היא נרדמה.
״היי,מתוקונת?״הוא העיר אותה לפתע.
״מה?״היא התעוררה בבהלה.מרימה את ראשה ממנו.
״..זו התחנה שלי.אני צריך לרדת.״הוא אמר,״אני מקווה שיהיו לנו עוד נסיעות ביחד.״
קרוליין חייכה אליו.נוצרת כל רגע קטן בליבה.למרות שזה עתה הכירה אותו.
״אני אפילו לא יודעת מה שמך.״אמרה לו.
"ג׳ק.״הציג את עצמו.
״אן.״היא אמרה,״שמי קרוליין,אבל כולם קוראים לי אן.״
״היה לי העונג לפגוש אותך.״חייך אליה חיוך מדהים.הלב שלה סער.
״שמור על עצמך.״ביקשה ממנו,״אל תהרג.״
״טוב.״אמר ונגע בפניה בידו.נפרד לשלום.
ג׳ק ירד מהאוטובוס.והאוטובוס המשיך לנסוע.
קרוליין,אן,חשה מין צביטה בלב.היא אינה יודעת האם תראה אותו אי פעם.
זו מין תחושה מוזרה שרק הכרת מישהו והוא כבר נכנס לך לתוך הלב.
אן שוב נרדמה.כשהיא חולמת על ג׳ק.הבחור שרק הכירה.כמה דקות לאחר מיכן האוטובוס נעצר.
״תחנה אחרונה!״הודיע הנהג.כולם החלו לרדת.
אן ירדה אחרונה נעמדת מול בניין ענק שמנה בערך 80 קומות.
היא עלתה במעלית.
נכנסת לקומה ה40.
מניחה את ידה על קורא טביעות האצבע.
הדלת נפתחה.הכל ממוחשב וטכנולוגי.נדמה היה כי אין שום בן אנוש שם.הכל מנוהל על ידי מכונות.
״יש לך צ׳יפ ביד.תניחי אותו מול קורא הברקודים.״אמרה לה הפקידה,שנראית אנושית.
אן הניחה את ידה.קורא הברקודים העלה את התיק האישי שלה על מסך המחשב של הפקידה.
״אין פה אנשים?״היא התפלאה.
״בטח שיש.״ענתה הפקידה,״הם עובדים.תכיני לך קפה בנתיים.״