אנבת – פרק 3

"לפחות זה היה קל" נהנחה בהקלה לילי לאחר שהמורה הושיבה אותן בשולחנן בסוף הכיתה.
"כן, זוכרת איך שלפעמים על ההתחלה היו מפרידים בינינו ?" שאלה אנבת.
"אל תזכירי לי, לשבת רחוק ממך זה כאילו שהעבירו אותי לקצה השני של העולם" אמרה לילי כמעט ולא צעקה.
"אז, תגידי בערב רוצה ללכת לחפש אם יש פה קניון ליד? נלך בלי המסכה, הפעם המסכה יותר מידי טובה"
אמרה אנבת וחייכה חיוך מעודד.
"כמובן, כמובן. הרי מי רוצה תמיד להיות במסכה הזאת! כבר עכשיו הראש שלי מגרד מהפאה הזאת"
אמרה לילי בבוז.
אנבת צחקקה ואישרה את דבריה.
לאחר השיעור שתי הבנות פנו לשירותים, לתקן את הפאות, אבל מה שהן לא ידעו זה שמישהו מצוטט להן.
__________________________________________________________________

נקודת מבט של דילן:
"טוב דילן אתה בא?" שאל חברו הטוב וייליאם.
"כן, ויל אני בא" השיב לו דילן.
"נו, נו, נו…כיתה י'….ואווו בטח גם יהיו לנו תלמידות חדשות….ואני בעד" אמר וויל בעודו פותח את דלת הכיתה
"כן, גם אני, אבל חכה אולי אלו יהיו בנים, מי יודע" אמר דילן ובכך הרס את ה'אווירה'.
"טוב מה שתגיד" אמר וילייאם ורץ לתפוס מקום רחוק מהלוח ובמיוחד מהמורה.
דילן רק הרים את כתפיו ומיהר אחרי וילייאם לתפוס מקום לידו.
כשהשיעור התחיל לא היה אפילו תלמיד חדש אחד, זה היה מבאס.
בכיתה י'1 כבר שלוש שנים שלא היה תלמיד חדש לכן כל אחד מקווה שיהיו תלמידים חדשים כל שנה
כי אותם פרצופים כל יום ויום זה פשוט מדכא.
לאחר שהמורה נכנסה, כולם התיישבו והתחילה ההדרכה לקראת השנה החדשה.
ולאחר כחמש דקות נשמעה דפיקה בדלת, ונכנסו לכיתה שתי בנות.
אחת מהן ממש בהתה בכיתה, זה היה דיי מצחיק.
לאחר כדקה כנראה שהיא שמה לב מה היא עושה כי היא סובבה את ראשה למורה והושיטה לה פתק.
פתאום משום מקום, המורה אומרת שהן התלמידות החדשות בכיתתנו.
וכבר עכשיו כל הכיתה השתתקה למשמע המילה שהן תלמידות חדשות.
הן לא נראו במיוחד יפות, יותר חנניות מאשר יפות, וגם בגדיהן היו מוזרים, ושלא לדבר על השיער שלהן.
כבר משמה דילן ידע שהן לא בדיוק יהיו מקובלות ושזה אומר שהוא לא עומד להתקרב אליהן.
האמת הוא קצת ריחם עליהן שהן כאלה מכוערות שעל התחילת שנה הוא שונא אותן.
הוא הפנה את מבטו אל ויל ושאל אותו "רוצה לעשות היום פאדיחות לחדשות?".
"נשמע מצויין" ענה לו ויל.
ובכך נגמרה שיחתם.
בסוף השיעור הם ראו שהבנות פונות לשירותים כך שהם מיהרו להיכנס לשמה לפניהם בכדי שיספיקו
לצוטט להן.
כך שבסוף הם באמת באו לפניהן, הם נכנסו לתאים ולא נעלו את הדלת, הם עלו למעלה שלא יראו את רגליהם
וחיכו.
ולאחר כדקה הם שמעו צעדים של שני אנשים והם תיארו לעצמם שאלו הן הבנות החדשות, אנבת ולילי.
"אוך אנבת, כואב לי הראש מהדבר הזה על הראש שלי" אמרה לילי.
אנבת מיהרה להשתיק את לילי והלכה לתאי השירותים, היא בדקה כל אחד מהתאים אך לא ראתה דבר.
"פוייי זה היה קרוב גבר, היא כמעט תפסה אותנו על חם, אבל למה היא בודקת את התאים?" שאל דילן.
"כנראה שיש להן מה להסתיר" השיב ויל.
אממממ מעניין מה יש להן להסתיר….
"טוב, תאמיני לי, לי נמאס מעדשות המגע האלה,ומהפאה הזאת" אמרה אנבת.
רגע היא אמרה פאה? רגע מה קורה פה? מה זה פה? פאה? ממהממממההה!
"אתה שמעת מה שאני שמעתי?" שאל דילן את ויל.
"תאמין לי שאני לא מאמין למה ששמעתי בעצמי. אני יוצא עכשיו ומגלה מה קורה פה.
דילן עצר אותו שניה לפני שהוא דרך על הרצפה ואמר " לא, לא, לא חכה, נבדוק בעצמנו מה קורה פה
ועם הזמן אני בטוח שנגלה, אבל נדמה לי שלבנתיים כדאי שאנחנו לא נגיד להן את מה ששמענו, אתה מבין?"
אמר דילן.
"כן, טוב אם זה יהיה כיף אז אני לא העשה את זה" אמרה ויל
"הוווו תאמין לי, זה יהיה מאוד כיף" השיב לו דילן