אמיתי

לא יודעת אפילו ממה להתחיל…
טוב אמ אני כרגע בת 18 ורציתי להשתף פה מקרה אמיתי.
באחד מן הימים המקסימים של לפני שנתיים הכרתי בנאדם מדהים!
אחד כזה רציני נראה קשוח וכל הבנות היו מסביבות, תמיד ! הוא היה בן 17 ואני הייתי 15, יצא לנו איכשהו לדבר באחת מהיציאות הרגילות זה היה עוד בחופש הגדול, בפעם הראשונה שתחלנו לדבר זה היה ריק פשוט היינו צוחקים או זורקים מילה או 2 לא יותר מי זה. חשבתי שלגילו הוא ממש בוגר וחכם. באחד מהימים הלכנו לים זה היה היום שחיבר בינינו , לא היינו הרבה ילדים ועשינו שטויות וצחקנו ואני והוא ממש התחברנו , הלכנו לקנות גלידה ביחד ובדרך בגלל שהשארי את הכפכפים שלי בחוף אז הלכתי יחפה, הסתבר שהריצפה הייתה מאוד רותחת חחח אז הוא הרים אותי על הידיים וצחקנו מי זה הרבה. עם הזמן ממש נפתחתי אליו והוא אלי , התחלנו לדבר בפייסבוק אחרי זה עד מאוחר, אחרי זה עבר לווצאפ דיברנו בלי הפסקה ! הסתיים החופש והתחילו הלימודים ודווקא בשנה ההיא לא הכי רציתי להשקיעה להתחלתי להבריז או פשוט לא ללכת לבצפר חח אנ זוכרת טוב מאוד את היום ההוא שהוא גילה שאני עושה את כל ה " בעיות " האלה חח הוא כל כך צרח עלי והסביר דברים על החיים ואפילו הביא לי דוגמאות שעד עכשיו אני לומדת והציונים שלי טובים. התחלנו לצאת המון עם חברים או שבלי לא היה לנו משנה פשוט לדבר ולהיות קרובים הוא ייעץ לי המון דברים, עזר לי המון . היה לי כל כך כיף שפשוט פחדתי לאבד אותו, כי באותו הזמן כבר ידעתי שהצחלתי לאהוב אותו לא ידעתי אם זה הדדי כי תמיד היו מסבביבו בנות " שווה " הייתי מפחדת מלעשות לעצמי פאדיחות ולאבד אותו, אבל מזל שיש לי חברה מדהימה שעודדה אותי בנושא הזה ושלחה לו הודעה שאנחנו צרכים לדבר למזלי ולמזלה הוא ענה בכיף.
יצאנו, התיישבנו, שתקנו ואז פשוט התחלנו לצחוק לא יודעת ממה אבל פשוט צחקנו , משיחה לשיחה איכשהו התנשקנו ורק אחרי זה סירתי לו שאני מחבבת אותו והוא אמר שגם הוא. הייתה לנו מערכת יחסים פשוט אחת כזאת שכל קנאו היינו הזוג המושלם הוא הכיר את ההורים שלי והם ממש אהבו אותו כולם אהבו אותו היינו נוסעים ליער עם ההורים שלי היינו עושים פשוט הכל ביחד !! לא היינו אומרים " אני אוהב\ת אותך " היינו אומרים פעם ב" אוהב\ת אותך " היה קשה להגיד את ה " אני " הזה ולא היינו צריכים להגיד את זה ולצעוק את זה לעולם כמה שאנחנו אוהבים היינו פשוט מרגישים את זה או שפשוט ראיינו את זה בעיניים.
הוא עשה רשיון נהיגה וכל כך התלהב ממנו, הוא אהב מכוניות ומרוצים גם אני אבל לא ידעתי איך כל זה ייגמר , באחת בלילות הקרות והכי כואבות שלי התקשרו ואמרו לי שהוא בבית חולים , נסעתי לשם במונית אני זוכרת את אותו הלילה לא היה לי אכפת מכלום , לא איך שאני לבושה , לא שיער פשוט כלום. כשהגעתי לשם כבר היה מאוחר .
שנה לא הייתי יוצאת מהבית פשוט הייתי מתכסה מתחת לשמיכה ופשוט לא יוצאת .
אני זוכרת אותו מאוד טוב וזוכרת את העיניים שלו ואת החיבוקים והשפתיים אני תמיד יאהב אותו ואני מודע לו על הכל בחיים האלה , אנחנו עוד נפגש ….