אמה ולירון (: פרק 4

פרק 4 לירון ואנה
״לא קרה כלום״ היא אמרה והייתה הרגשה שהיא מנסה לשכנע גם את עצמה.
הרופא יצא מהחדר שלקחו את רון עליו והשפיל מבט הוא ניסה להגיד משהו אבל הוא לא הצליח להוציא את המילים מהפה,
״אני מצטער מאוד אבל רון נפטר״ באותו רגע אבן ענקית נפלה לי על הלב, הייתי כל כך בשוק שלבכות אפילו לא הצלחתי.
אמא של רון התיישבה על הספה בבית חולים ונשארה עם פרצוף קפוא, שלחתי לאור הודעה והיא הגיעה מהר.
*
מאותו יום לא יצאתי מהחדר שלי ועבר שבוע , לא הלכתי לבית הספר פשוט שקעתי בדיכאון, -דפיקה בדלת של החדר-
״פתוח״ אמרתי בקול חלש,
נפתחה הדלת ומי היה שם ? רון, אני בטח בהזייה , שפשפתי את עיניי , הוא עדיין שם .
״רון? זה אתה״
״זה אני. מי עוד את מכירה שנראה כמו ברווז״ הוא צחקק..
״אני לא מאמינה אבל הרופא אמ..״ רון קטע אותי.
״אני יודע שהוא אמר שמתתי פשוט איבדתי דופק להרבה זמן הרופאים חשבו שאני מת אבל אתמול בערב פתחתי עיניים והרופאים בדקו מה קרה והביאו לי תרופות והכל״
״אני לא מאמינה״ חיבקתי אותו ובכיתי מאושר.
״את בוכה ??״ הוא אמר וניגב לי את הדמעות, חיוך קטן יצא לו.
התקרבנו. התקרבנו. עד שהשפתיים שלו נגעו בשלי , כןכן התנשקנו.
״מה זה אומר שאנחנו חברים ?״ שאלתי.
הוא נישק אותי ״זה עונה לך על התשובה?״
״אתה יודע שאני אוהבת אותך״
״יודע יודע ״
״אחמ אחמ״
״גם אני אוהב אותך מאוד״
חייכתי.
**
*
אוי בוקר כבר יש בית ספר.
עשיתי מחליק ואז בייביליס בקצוות, שמתי קצת לובלו וגלוס לבשתי ג׳ינס סקיני ארוך קרוע וחולצת בית ספר לבנה כפכפים ויצאתי.
הלכתי לכיוון התחנה,יום ראשון ללימודים.
ישבתי בתחנה, חיכיתי לאור ואז ראיתי הודעה -אורה האחת שלי(אור)- ״אבא שלי לוקח אותי סורי חיים שלי״ איזה ילדה מבאסת.
שתי ילדים התקרבו לתחנה .. ישש זה בטח רון, אוף זה לא הוא, הם כנראה חדשים.
״מה יפה כמוך עושה פה לבד ?״ מה אני כבר יכולה לעשות פה נשבעת שהוא מסובב טיפה
״מחכה לאוטובוס אולי, לא נראה לך הגיוני?״
״מישהי פה קמה על צד שמאל היום״ הילד השני אמר.
״סליחה לא אמרנו לך את השם שלנו, אני דניאל וזה לירון״
״אחלה״ עניתי.
״לפחות יש לנו זכות לדעת את השם שלך״ דניאל אמר,..
״רגע אמרת שקוראים לך דניאל?״ זה כמו השם של הזה מהטלפון,
״כן,…״
״במקרה התקשרת למישהי בטעות וחיפשת נראה לי גיא מישהו״
״אהה את הילדה מהטלפון״
״זאת אני, וקוראים לי אמה״עניתי לו, מוזר החבר שלו לא מדבר בכלל.
״אז חבר שלך אכל את הלשון״
״לא אני פשוט רוצה לישון״ לירון ענה וצחקתי , מהחרוז כאילו לשון לישון,
האוטובוס הגיע ודניאל הלך , הוא רק ליווה את לירון , הוא הולך עם ההורים שלו.. דניאל נתן לי נשיקה בלחי והלך.
עלינו לאוטובוס וראיתי את רון רץ מהר לאוטובוס.
״חכההה! ״ צעקתי לנהג.
רון עלה לאוטובוס , התיישבתי בכיסא והזמנתי את רון לשבת לידי ״למה שלא תזמיני את החבר החדש שלך לשבת לידך״
מה ? ! מה חבר חדש .. ״לא הבנתי״ עניתי לו.