אם תרצי, תקבלי כוכב… (פרק 7 חלק ב')
נ.מ יואב:
"מה?" אני שואל בהפתעה. שיט.
"מה ששמעת" הוא עונה ואני מנסה לשחק את הכי טוב שלי.
"מאיפה הבאת את זה? אני פשוט (שיעולמזוייף) צרוד נורא" אני עונה.
"כבר שכחתי מה אמרתי" נאנח רועי, כנראה ששכנעתי אותו.
לירון נכנסת עם עוד איזו ילדה, אבל למי אכפת?
היא מתיישבת על הכיסא הפנוי ליד רועי.
"היי" אומר לה רועי ודופק לה חיוך מטומטם. תזכירו לי למה אני ורועי חברים?
אביאל נכנס, הגואל.
"היי" אני אומר לו.
בתכלס, אני סומך על שלושתם (נדב רועי ואביאל) אבל על אביאל אני הכי סומך. אולי אני יוכל לדבר איתו על זה.
"אביאל בוא דקה" אני אומר לו ואנחנו יוצאים לפינה במסדרון.
"אני חייב לדבר איתך על משהו" אני אומר ומדליק סיגרייה, זה קורה במיוחד כשאני עצבני.
"דבר" אומר ונשען על הקיר.
"אני מחבב את לירון, ורועי המניאק הזה יוצא איתה ועוד אני הכרתי לו אותה בכלל! הוא לא שם עליה לפני זה. אם אתה שואל אותי, הוא סתם מנצל אותה" אני אומר מהר ואחר כך מתנשף.
"אוקיי. מישהו פה קנאי…" אומר אביאל.
"לא מקנא! מאיפה הקרצת את זה? לא הייתי צריך לספר לך" אני אומר ומתחיל ללכת.
"חכה רגע!" אומר אביאל ואני מסתובב.
"אני מצטער, אבל זו האמת. אתה מקנא בזה שרועי יוצא עם מי שאתה אוהב-"
"מחבב!"
"אוהב!" צועק אביאל וממשיך: "ואתה יכול לדבר עם רועי-"
"שכח מזה" אני אומר ורץ חזרה לכיתה, זורק את הסיגרייה לפח, רק חבל שהייתי ממש עצבני.
~אחרי עשר דקות של שיעור לשון משעמם~
"מישהו מריח עשן?" שואל נדב, הכי חצוף מארבעתנו (אתם יודעים למי אני מתכוון בארבעתנו).
"שקט" משתיקה אותו ציפורה וממשיכה לכתוב על הלוח.
"הפח!" מצביעה נועם, אחת הבנות המקובלות.
הפח מעלה אש.
שיט. זה יכול להיות בגלל…?
שיט!!
לא כיביתי את הסיגרייה, איזה דפקט אני.
"רוצו החוצה" אומרת ציפורה ורצה לפני כולנו החוצה, ומיד נפעלת אזעקת האש, ותוך שתי דקות כל הבית ספר במדשאות בחוץ.
"כל הכבוד אחי" אומר אביאל ומוסיף: "אני יודע שזה אתה".
"אבל אנחנו אחים, אתה לא תלשין, נכון?" אני שואל.
"ברור שלא" אומר אביאל.
"נמצאה סיגרייה בפח. המעשן יבוא מייד לחדר המורים" אומר המנהל בכריזה.
תגובות (1)
יפה,תמשיכי