"אם רק תתני לי להישאר"-פרק שישי.

"אוף למה צריך לחזור? אולי נישאר? עוד קצת בבקשה" הסתכלתי על אושר ואליאור בפרצוף מתחנן.
"תפסיקי עם הפרצוף הזה, לא יעזור לך אנחנו צריכים לסוע" אושר אמר ונתן לי נשיקה.
"תפסיקי לחפור נוסעים היום וזהו, יאללה את נוסעת עם אושר ואלי את איתי?" שאל והעביר את המבט אל אלינור.
"יש לי ברירה אחרת?" מילמלה וגילגה עיניים. אין לי מושג מה עבר בינהם אבל קרה משהו רע מאז שהגענו לאילת הם לא מפסיקים לריב, איך שאנחנו מגיעים לבית אני לוקחת את אושר לשיחה ומבררת מה קרה.
"אושר מאמי אתה יכול לעזור לי?" אמרתי לאושר שעמד וצחק עלי.
"בטח הכל בשביל האישה שלי"
"אהובי אני אוהבת אותך הכי בעולם תודה על הכל"
"זה הכל בגלל שאני אוהב אותך ואני מצטער על מה שקרה" אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה. כמה שאני מאוהבת בדבר הדפוק הזה.

·אליאור·
כל הסוף שבוע הזה אלינור התרחקה ממני, לבשה קצר, ירדה לבריכה לבד עם בקיני בזמן שכל הבנים התחרמנו עליה כאילו היא הייתה הבחורה היחידה שם, יצאה למועדונים פעם אחת היא חזרה שיכורה מתה עם איזה מישהו חשבתי שאני מת שראיתי אותה ואותו ככה. עכשיו שאני חושב על זה אני מצטער שהתחלתי והתנשקתי עם חצי מהמועדון מול העיניים של אלי, לא הייתי צריך לעשות את זה.
"אוף מזוודה מטומטמת תיכנסי כבר!" אלי אמרה בעצבנות ואני צחקתי.
"תביאי חיים שלי אני אעזור לך" אמרתי בהתנשאות.
"לא רוצה תעזרה שלך לך ממני, סליחה אתה יכול לעזור לי?" אמרה לי ושאלה שם מישהו בחיוך הכובש שלה.
"כוסעמק" אמרתי בעצבנות שראיתי אותו מתחיל איתה והיא זרמה איתו. נכנסתי לאוטו וטרקתי את הדלת חזק, ציפצפתי לה שתיכנס כבר.
התחלנו לסוע והיה שקט.שונא שקט.
הדלתי את הרדיו והיה את השיר "החלום של כל גבר" זה כאילו השיר נכתב על אלי היא החלום של כל גבר אבל במיוחד שלי.
הגברתי את הווליום והתחלתי לשיר איתו.
"החלום של כל גבר שני קילומטר מעל כל היתר" שרתי והסתכלתי עליה.
"רכה ועוטפת יפה ,מתוקה כל מילה מלטפת" הסתכלתי עליה וראיתי שהיא מסמיקה.
"אני יודע מישהו למעלהה רואה ושומע, אז שאני נוסע רק מתפלל שישמור לי עליה" שרתי לה והנמכתי תרדיו.
"אלי בבקשה אני מצטער אני אוהב אותך" אני לא מאמין שאמרתי את זה. זה יצא לי לבד, כנראה שזה מה שצריך לקרות. החנתי את האוטו בדרך והסתכלתי עליה.
"אתה לא אוהב אותי, אתה אוהב את הזונות שלך יותר מאשר אותי." אלי אמרה ויצאה לה דמעה קטנה ובוגדנית מהעין.
"אלי אין דבר שאני יותר אוהב בעולם הזה חוץ ממך, אני אוהב אותך יותר מאשר את עצמי ולראות אותך באילת יוצאת נהנת, ולראות שכולם מתחילים איתך ואני בחדר יושב ודואג לך מתי תחזרי או מה את עושה עכשיו ואם מישהו התקרב אליך. הבנתי שאני לא יכול בלעדיך לא משנה מה. אני יודע שאת האישה שלי ואני אוהב אותך ורק אותך אלי"
"אלי תסתכלי עלי, אני אוהב אותך" ניגבתי את דמעותיה וחייכתי חיוך קטן לעברה.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה והרגשתי איך הלב שלי יוצא מהמקום.
"אבל אני מפחדת שתפגע בי, אני מפחדת שיימאס לך ממני, אני מפחדת שלא תרצה אותי יותר ואני איהיה עם לב שבור וגלדיה" אלי אמרה והסתכלתי לה בעיניים.
"אלי אני לא יכול להבטיח לך כי אני לא יודע מה יקרה אבל אני יכול להגיד לך שאני אוהב אותך יותר מכל דבר ואני אעשה הכל בשביל לא לפגוע בך" אמרתי בכנות.
"מבטיח?"
"מבטיח לך אהובתי" אמרתי ונישקתי אותה.
התנתקנו אחד מהשני כאילו מפחדים לעזוב ואלי אמרה "סע כבר לפני שאחותך תתחיל לחשוד" אמרה בחיוך.
"שתחשוד מה אסור לי להיות עם חברה שלי?" אמרתי ונישקתי אותה שוב.
"את עייפה אישה שלי?" שאלתי שראיתי אותה מתחילה לעצום עיניים.
"כן, מאוד" ענתה תוך כדי פיהוק.
"תשני יפה שלי אני אעיר אותך" אמרתי וליטפתי את פנייה.
את שאר הנסיעה העברתי בלשמוע שירים לדבר אושר והדבר הכי יפה וכיף זה להסתכל על האישה שלי ורק שלי.
"נסיכה קומי הגענו" אמרתי וליטפתי את פנייה החלקות.
"מה? כבר? מה השעה?" אמרה מתוך שינה.
"כן נסיכה עברו כבר שלוש שעות ועכשיו..כבר שתיים עשרה את ישנה אצלי?" שאלתי בתקווה שכן.
"כן אין לי מפתח וההורים שלי באים רק מחר בבוקר אין לי כוח ללכת לדודים שלי. זה מפריע לך?"
"מה פתאום השתגעת? אני שמח שאת ישנה אצלי" אמרתי בחיוך ויצאנו מהאוטו.
ראיתי את האוטו של אושר כנראה שהם כבר הגיעו. דפקתי בדלת ולינוי פתחה לי.
"ליני לכי תקראי לאושר שיעזור לי עם התיקים" אמרתי ועליתי במדרגות.
"אה ואלי ישנה אצלי אז תגידי לה לעלות" אמרתי בחיוך.
"אין בעי..רגע מה אמרת? אתם ביחד? ממתי? למה? איך?" שאלה מלא שאלות ואני לא עקבתי.
"רגע לאט לאט יש לי קליטה איטית, מה שאלת?"
"אתה ואלי ביחד?"
"כן" עניתי לה בחיוך גדול.
"ממתי? איך היא הסכימה להיות איתך אח מגעיל שלא מספר כלום" אמרה ועשתה פרצוף נגעל.
"באוטו אמרתי לה שאני אוהב אותה" אמרתי והייתי בעולם משלי.
"טוב אתה לא יודע לספר אני הולכת לאלי" אמרה ורצה ללמטה"
"אלי"שמעתי אותה צועקת מסכנה חברה שלי.

·אלינור·
"אלי" שמעתי את לינוי צועקת ונכנסתי לבית.
"תודה אושר" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אלי, ממתי את ואחי ביחד? ואיך ואני לא יודעת על זה?" אמרה וראיתי שהיא שמחה כועסת.
"טוב את הסיפור הארוך או הקצר?"
"את הבינוני רק תספרי כבר אל תשגעי אותי" אמרה חסרת סבלנות ואני צחקקתי.
" טוב אז ככה יצאנו מאילת והיה שקט מעצבן כזה אז אליאור שם שיר באוטו והתחיל לשיר לי ויצא מצב שהסמקתי" אמרתי ונזכרתי בזה וחייכתי חיוך גדול.
"נו תמשיכי כבר מאוהבת"
"טוב טוב, רק אל תהרגי אותי"
"אני קרובה לשבת בכלא תספרי כבר"
"טוב, ואז הוא אמר לי פשוט אלי אני אוהב אותך משום מקום, אמרתי לו שה שהוא אוהב את הזונות שלו יותר ממני. והוא אמר לי שהוא אוהב אותי יותר מכל דבר ויצאו לי דמעות, רציתי להגיד לו שאני אוהבת אותו אבל במקום זה יצא שאמרתי לו שאני מפחדת שהוא יפגע בי, הוא אמר שהוא יעשה הכל בשביל לא לפגוע בי ואז התנשקנו" אמרתי בחיוך גדול כאבו לי הלחיים מרוב שחייכתי.
"יאא איך אני שמחה בשבילך. אני מכירה את אח שלי הוא באמת אוהב אותך." היא אמרה ואני הסמקתי טיפה.
"אני גם אוהבת אותו מלא" אמרתי והרגשתי ידיים שמחבקות אותי.
"וגם אני אוהב אותך אישה שלי" אליאור בא מאחורה ונישק אותי בלחי מלא פעמים.
"אוו איזה חמודים אתם ביחד" ליני אמרה. נראה לי נהייתי יותר עגבניה ממה שאני עכשיו ואליאור ולינוי צחקו עלי.
"עגבניה שלי" אליאור אמר ומחץ אותי לחיבוק ואני המשכתי לחייך.