אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 9

"היי פיצית מה קורה?" שאל, פיצית זה הכינוי שאני נתתי לה! מה הולך פה? "מי אתה?" שאלתי חצי חושש חצי מאיים, לא רוצה לדעת את האמת הרעה "דן, אח של אמנדה, קרה לה משהו? מי אתה?" שאל אותי "אה, לא משנה התבלבלתי" עניתי לו רואה את אמנדה מחייכת חיוך של אמרתי לך "טוב, תמסור לאמנדה שיש לה רכבת ב-15:10 ושתתקשר אליי כשהיא עולה על הרכבת" אמר לי, רגע למה היא צריכה ללכת לרכבת? "טוב ביי" אמרתי וניתקתי מסתכל על אמנדה "אוקיי, אני מאמין לך, והוא אמר לי להגיד לך שיש לך רכבת ב-15:10 ושתתקשרי אליו כשאת עולה אליה, למה את עולה על הרכבת?" שאלתי אותה "מה רכבת? אה, לשישי" דיברה לעצמה "למה את עולה על הרכבת בשישי?" שאלתי עוד פעם "אה, אחי וחברה שלו רצו להיפגש לארוחה משפחתית, ואני די נכללת בזה" אמרה, מנסה למצוא מילים מתאימות, "טוב, איך את מגיעה לרכבת?" שאלתי, אני מוכן להקפיץ אותה עד הבית אם היא צריכה, "לא יודעת, אני צריכה למצוא דרך" אמרה לי "מצאת, אני אקפיץ אותך לרכבת" קבעתי לה והיא חייכה "טוב" הסכימה וחיבקתי אותי אליי
המשכנו לדבר עוד איזה שעתיים ואז הפלאפון שלה צלצל, היא דיברה בפלאפון בצד וחזרה אליי אחרי כמה זמן "אני צריכה ללכת, ריילי, זואי ואני הולכות לבריכה עוד מעט, אז אני הולכת להתארגן" אמרה ונתנה לי נשיקה "אני אלווה אותך, אני בכל מקרה רוצה לראות מה את לובשת" אמרתי לה וקרצתי, אני לא מאלה שחושבים שחברות שלהן צריכות להתלבש כמו דתיות, אבל עם בגדי ים אני כבר מאמין שכמה שיותר בד יותר טוב. "אוקיי, אבל אתה לא מתחיל להתקרצץ לי על הבגדים" אמרה "לא, אני לא כזה" עניתי לה והלכנו לחדר שלה.
~אמנדה~
הלכנו לחדר שלי ולקחתי את כל הבגדי ים שלי ונכנסתי לחדר מקלחת שיש לנו בחדר "לאא" צעק מבחוץ כאילו זה כואב לו "כן" החזרתי לו באותו הטון, צוחקת איתו, התלבשתי ויצאתי לחדר, הוא ישב לי על המיטה ושיחק בפלאפון וכשראה אותי התנתק והסתכל עליי, "תנגב פה, נוזל לך ריר" צחקתי עליו, "מה לעשות, אני מסתכל על מלכת היופי של העולם" "טוב שאתה לא מגזים" אמרתי לו ושמתי שמלת חוף מעל "בוז" קרא ואני רק צחקתי, ארגנתי תיק עם קרם הגנה, משקפי שמש ומגבת, לקחתי את הפלאפון ויצאתי מהחדר, נפרדתי מדור בכניסה לבניין והמשכתי לבריכה וראיתי את ריילי וזואי צוחקות ביחד.
הן ישבו במים וכשהן ראו אותי הן יצאו ובאו לחבק אותי "בחלומות שלכן" צעקתי אבל זה כבר היה מאוחר מדי והייתי כולי רטובה "נו באמת" נאנחתי רואה שהשמלה הלבנה שלי נהייתה קצת שקופה באזורים שהם חיבקו אותי, הורדתי את השמלה, התמרחתי והצטרפתי אליהן למים.
דיברנו במשך שעה ומשהו וגיליתי שזואי היא ממש נחמדה וגם לשתינו יש אח גדול, אליה פחות התחברתי אז היא לא יודעת שאני מאומצת. גיליתי גם שזואי פעם הייתה חברה של דור לאיזה שבוע והם הבינו שהם ממש לא מתאימים והם נפרדו, הכי חשוב זה לא לקנא, ושיש לה חבר כבר שנתיים שהוא עכשיו שנה ראשונה בצבא.
הלכנו לחדרים להתקלח וקבענו להיפגש ביחד ב-20:00 בכניסה לחדר אוכל, אני וריילי הגענו לחדר והיא נכנסה להתקלח קודם, אני בינתיים חיפשתי לי בגדים במזוודה, מאוד קשה למצוא ככה, אני אפרוק אחרי שאני אתקלח. נכנסתי להתקלח אחרי ריילי, יצאתי, התלבשתי, התארגנתי והשעה הייתה 19:15 אז התחלתי לפרוק וריילי עזרה לי. ב-19:45 כל מה שנשאר לי זה רק ההלבשה התחתונה שלי ובדיוק נפתחה הדלת, כשהכל על המיטה שלי. "לא" צעקתי וכיסיתי את הכל עם הגוף שלי "צאו מכאן, אתם יכולים להיכנס עוד חמש דקות" ריילי אמרה להם בקול רגוע, ברור, זה לא התחתונים שלה. "אוקיי אוקיי" ראיין אמר ויצא מהחדר עם דור, סידרנו מהר את מה שנשאר ופתחנו להם את הדלת "מה קרה מקודם?" ראיין שאל "סתם סידרנו את המזוודה של אמנדה ובדיוק כשהגעתם כל התחתונים והחזיות שלה היו פזורים על המיטה" ענתה לו ריילי בלי טקט, נתתי לה מכה קלה עם המרפק כדי שתפסיק לדבר על זה והיא התעלמה ממני והמשיכה לצחוק עם ראיין עלי "אוי בובי, מה את מתפדחת ממני?" דור שאל ואני רק הסמקתי ושאלתי "בובי?" "למה באתם?" שאלה ריילי את שניהם "כדי לקחת את שתיכן לארוחת ערב" דור ענה "סורי, אבל קבענו עם זואי" עניתי להם והתחלנו ללכת לחדר אוכל "ככה? חברה על החבר שלך? תזכרי את זה" דור צעק כשהתרחקנו.
הגענו לחדר אוכל ופגשנו את זואי והתיישבנו והתחלנו לאכול. אחרי כמה זמן חיפשתי את דור בעיניים וראיתי אותו יושב עם ראיין ונטלי יושבת עליו. זאת הדרך שלו להחזיר לי??