אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד פרק 5

~דור~
מפגר!! זה מה שאני! נישקתי אותה והרסתי את הקשר עם נטלי
———————————————————————–
זה לא שאכפת לי מנטלי, זה שאם היא תדע שבגדתי איתה היא בחיים לא תהיה שלי, היא מהבנות האלה. המחשבות לא הפסיקו לרוץ לי בראש ולבלבל אותי לגמרי. "היי אחי" ראיין אמר בשנייה שנכנסתי לחדר "היי" החזרתי לו עדיין מבולבל "קרה משהו?" "נישקתי את אמנדה" אמרתי לו בקול חלש "היא יודעת שאתה עם נטלי?" "לא" "אתה תספר לה נכון? אני מכיר אותה רק מהבוקר אבל היא לא פראיירית" אמר לי מהר מאוד "אני לא יודע מה קרה אחי, ראיתי אותה ופשוט הייתי חייב לנשק אותה! וואי אני נשמע כמו כוסית" אמרתי לו, רק על ראיין אני סומך שהוא לא יגלה כאלה דברים, כל השאר חושבים שאני סטוציונר חסר רגשות, לפחות ככה הייתי מאז שרונה זרקה אותי וטסה לפריז עם המשפחה שלה. "אם אתה מרגיש אליה משהו תיפרד מנטלי ותלך תספר לה את האמת, אם היא אוהבת אותך היא תהיה איתך" אמר לי וקטע אותי מעוד מחשבות. "טוב אני הולך עכשיו" אמרתי ויצאתי מהחדר, הלכתי לנטלי ודפקתי לה על הדלת "היי מאמי מה קורה?" שאלה איך אני שונא שהיא קוראת לי מאמי. "מה אמרנו על מאמי? טוב לא משנה, תקשיבי, זה לא עובד, אנחנו צריכים להיפרד" אמרתי ויצאתי מהחדר, לא נותן לה להגיב בכלל וישר לחדר של אמנדה.
~ אמנדה~
נכנסתי לחדר שלי אחרי הנשיקה המושלמת הזאת עם דור! הספקתי כל כך הרבה ביום אחד! זה היום הכי עמוס שהיה לי בחיים! "מה פשר החיוך הזה?" שאלה ריילי "סתם הסתובבתי, הגעתי לחר שלנו במעונות של הבנים הלכתי עם דור התנשקנו, לא משהו מיוחד" אמרתי במהירות "התנשקת עם דור?!?!?!" היא צרחה. "כן, למה יש בעיה?" שאלתי תמימה "לא משהו מיוחד חוץ מזה שהוא עם נטלי! אותי היא כבר מחקה כי אני חברה של ראיין, לא כדאי לך שהיא תמחוק גם אותך!" "מה זאת אומרת מחוקה?" שאלתי לא מבינה בכלל מה הולך פה, למה הוא נישק אותי אם יש לו חברה?? ומה זה מחוקה? ומי זאת לעזעזאל נטלי? "מחוקה זה שהיא לא מדברת איתך ולא מתייחסת אלייך, רק מציקה לך, יש יותר ילדים מחוקים מלא מחוקים נראה לי, אבל בכל זאת, עדיף לא להסתבך איתה" הסבירה לי. המשכנו לדבר והיא סיפרה לי על כל מה שראיין הכין לה ואחרי כמה זמן הייתה דפיקה בדלת "שיטט, שחכתי להגיד לך אבל יש שעת עוצר, אנחנו כבר אמורות להיות במיטה! תכנסי למיטה ותעשי את עצמך ישנה!" לחשה לי מהר ונכנסתי למיטה והתכסתי. בשמיכה אחרי כמה דפיקות נשמע קול "זה דור, תפתחו" אז הלכתי לפתוח לו ויצאנו למסדרון "היי" הוא אמר לי בחיוך "מה קרה?" "אני חייב לספר לך משהו אבל את לא כועסת ואת מקשיבה לי עד הסוף, שימי נעליים ונצא לטייל" "אוקיי, משהו רציני?" חשבתי שאני יודעת על מה הוא מדבר "אני אספר לך כבר בדיוק" אמר לי ונכנסתי לחדר "מה הוא רצה?" ריילי שאלה אותי בלחש כדי שלא ישמע "הוא לא אמר לי עוד, נראה לי על נטלי, אני אחזור אחר כך" עניתי לה ויצאתי "לאן הולכים" שאלתי את דור "יש לי מקום להראות לך" אמר לי וקרץ, נראה לי שאני יודעת מההוא רוצה להגיד לי. התחלנו ללכת וכשיצאנו מהבניין הוא התחיל לדבר "אממ… היום, כשנישקתי אותך, זה היה אמיתי" עצר שנייה "אני יודעת" דירבנתי אותו להמשיך, מחכה שהוא כבר יגיד את הסוף "אבל באותו הרגע, הייתה לי אממ…. חברה" מילמל. הנה זה. הוא אמר את זה, אני יודעת את זה כבר אבל בכל זאת, זה כואב, אני לא מאמינה שהוא באמת עשה את זה, גם אם זה באמת מרגש. חשבתי על כל כך הרבה דברים שלא שמתי לב שבכיתי עד שהוא ניגב לי את הדמעות "אני מצטערת, אל תדאג, אני אתרחק מכם ולא אציק לכם, רק כמה זמן הייתם ביחד? שנה? חצי שנה?" שאני לפחות אדע את הנזק שעשיתי. "היינו ביחד פחות משבוע, היא די סטוץ, אל תתרחקיממני, אני מתחנן! אני נפרדתי ממנה כי אני מרגיש אלייך משהו, ואני רוצה להיות איתך" עצר אותי כשהתחלתי לחזור לחדר, יותר מידי עבר היום, אשכרה כבר עזרתי לריילי לסלוח לראיין, להתנשק עם דור ובאותו זמן גם לגרום לו לבגוד בחברה שלו, להיפרד מחברה שלו ועכשיו כבר לא יודעת. "דור אני לא רוצה להיות זאת שגרמה לכם להיפרד" אמרתי לו "כבר נפרדנו, והקשר הזה היה מחזיק גג עוד שבוע, איתך אני רוצה קשר יותר ארוך משבועיים" אמר לי "דור, אני אצטרך לחשוב על זה, זה קשה אתה מבין?" אמרתי לו "אני לא מבין, אבל אני אחכה לך" אמר לי והתחלנו ללכת חזרה לבניין, הוא ליווה אותי לחדר שלי וחזר לשלו, שנינו שתקנו, אני אוהבת את השתיקה הזאת, למרות ששנינו היינו די סוערים. נכנסתי לחדר וראיתי את ריילי רואה טלוויזיה הוצאתי את הפיג'מה מהמזוודה, אני אפרוק אותה כבר מחר חשבתי לעצמי "נו? איך היה" שאלה אותי "הוא סיפר לי, הוא אמר שהוא נפרד ממנה ושהקשר הזה לא היה מחזיק עוד שבוע בכלל ושהוא מרגיש משהו אליי ואמרתי לו שאני צריכה לחשוב על זה, זה היה יום יותר מדי בשבילי, צריך לשמור משהו גם למחר לא?" שאלתי אותה צוחקת קצת, התארגנתי לשינה ונכנסתי למיטה, נרדמתי אחרי שתי שניות.
~דור~
חזרתי לחדר בעצבים, אני פותח את הלב שלי, כבר יותר מ-6 שנים שלא פתחתי ככה את הלב על הרגשות שלי מול מישהי. "היי אחי, מה היא אמרה?" ראיין שאל אותי חצי ישן, "חרא, פתחתי את הלב מולה והיא צריכה לחשוב!" צעקתי ובעטתי בתיק שלי של בית ספר "הי, תירגע, אז היא צריכה לחשוב, מה זה משנה, זה בטח סתם בגלל שהיא עברה הרבה אל תכעס" ניסה להרגיע אותי אבל לא הצליח, אחרי הרבה כעסים הלכתי לישון.
התעוררתי והלכתי עם ראיין לחדר אוכל, ראיתי אותה, כל כך מושלמת. עם העיניים שלה שאפשר פשוט לתבוע בהם, והשפתיים שאני רוצה לא להפסיק לנשק. ריילי שמה לב אלינו וקפצה על ראיין בנשיקות, ואמנדה לקחה לי את היד והוביה אותי לאיפה שישבנו בלילה.
"דור" "אמנדה"