אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 42 פרק לפני אחרון
"אני חושבת שצריך לעשות איזו פעילות תרבותית" אמרה לורן "זה נכון" גיבתה אותה דניאלה "אבל מה עם איזה מועדון?" שאלה בהתרגשות חברה של דוד "זה היה לנו בוונציה" אמר לה דן "אולי נלך למסעדה הזאת שהיה כתוב באינטרנט, נו ההיא עם השבירת צלחות?" ניסתה להיזכר רונה "כן, אני זוכר אותה, אפשר לשלוף את השם מהאינטרנט, היא נשמעת ממש טובה ואיכותית כזאת" אמר אוליבר "אז לשם נלך היום ולאן מחר?" שאל דוד "אנחנו יכולים ללכת?" שאלתי "כן, ביי לכם! תהנו" אמרו לנו כולם ויצאנו, "את עם בגד ים מתחת?" שאל דור "כן, אני עם בגד ים ושמתי גם מגבת בתיק והכל, מה נעשה היום?" "נלך לגלוש קצת ואז לטייל בהריסות, יש שם גם מסעדה טובה אז נאכל גם שם צהריים ואחרי הצהריים נטייל בטיילת או משהו כזה עד ארוחת הערב" סיפר לי בחיוך "תודה" אמרתי לו "מה תודה? עוד לא התחלנו" גיחך "על הכל" עניתי לו בחיוך ונישקתי אותו קצרות, הוא העמיק את הנשיקה ואני לא התנגדתי, אני באמת אוהבת אותו, לתמיד.
"אז איך גולשים על הדבר הזה?" שאלתי לא מבינה "זה סאפ" הסביר "אני יעמוד וישוט ואת רק צריכה לשבת יציב ולהנות" המשיך בהסבר "אבל אני רוצה ללמוד" אמרתי לו בביאוס "אוקי, אז את רק תצטרכי לעמוד, להחזיק את המשוט ככה" התחיל להסביר "ולשוט איתו, אני אסביר לך בדיוק שם לאיזה כיוון והכל" אמר לי וחיבק אותי מאחורה, מסביר לי איך להחזיק את המשוט "ואני חשבתי שביליארד זה משחק בשביל להתחיל עם בחורות" גיחכתי והוא צחק "בואי נכנס" אמר ונכנסנו, היה נחמד לשוט וגם להשיט, נפלתי כמה פעמים אבל כל פעם הצלחתי לעלות חזרה לסאפ.
"אהבתי את המסעדה הזאת" אמרתי לדור כשיצאנו מהמסעדה "ידעתי שתאהבי אותה" אמר "בשביל זה בחרתי אותה" הוסיף "אז הצליח לך" "יפה פה אה?" שאל אותי "רוצה לשבת על הדשא?" שאלתי והצבעתי למדשאה שהייתה לידנו "זה ממש כמו" "בבית ספר" השלמתי אותו, הלכנו ושכבנו על הדשא, כמו בבית ספר, כמו שאנחנו אוהבים. ישבנו שם שעה, לפעמים בשקט ולפעמים מדברים, לפעמים גם סתם צוחקים ביננו "סליחה, אתה יכול לצלם אותנו" שאלתי גבר שעבר עם חברה שלו "כן, כמובן" ענה ולקח את הפלאפון שהושטתי אליו, צילם כמה תמונות שלנו על הדשא וכמה עם הנוף, הודינו לו והוא המשיך ללכת "מה הקטע עם התמונות בטיול הזה?" שאל דור, הוא לא יודע את ההפתעה שאני מתכננת לו, לכולם. "סתם, שיהיה לנו" .
בערב לבשתי שמלה לבנה ארוכה ויצאתי עם דור ללובי, ראינו את דוד ואוליבר "איפה הבנות?" שאלתי "הלכו להביא לנו שתייה" אמר דוד "אני גם רוצה, להביא לך משהו?" שאלתי את דור "כן, לא כבד" ביקש והלכתי, מרחוק שמעתי את דוד אומר "איזה חינוך" ואת דור עונה לו "לא חינכתי, הגיעה ככה מהבית". "מה כדאי לי?" שאלתי את רונה "אנחנו לקחנו שייק, ולבנים הבאנו הוסיפו משהו אלכוהולי לשייק" סיפרה לי "אני פשוט יביא את השייק" אמרתי "לחכות לך?" שאלה חברה של דוד, אני עדיין לא זוכרת איך קוראים לה "אוקיי, אז אני וליה נחזור לבנים" אמרה רונה והן הלכו, אז ליה זה השם שלה.
"שייק אחד לך" אמרתי לדור והגשתי לו את השייק "ואחד לי" אמרתי בחיוך ועשינו 'גלינג' עם הכוסות "אז על מה דיברתם?" שאלתי "דור סיפר לנו איך נפגשתם" ענתה לי ליה "זה סיפור ממש חמוד" אמרה רונה "ואיך אתם הכרתם?" פיתחתי שיחה "היינו בצבא וחזרנו באוטובוס ולא היה מקום והוא ישב לידי במשך כל הנסיעה ודיברנו והכרנו ובסוף התברר שהוא גר ליד בת דודה שלי" סיפרה רונה "ואני הצעתי לה לצאת שנייה אחרי שהיא התיישבה לידי" סיפר גם אוליבר "ואני הסכמתי לצאת איתו שנייה אחרי שירדתי מהאוטובוס" הוסיפה רונה "ואתם?" שאל אוליבר את דוד "בבר" אמר דוד בפשטות "אולי תגיד את האמת?" שאלה דניאלה מאחוריו "היי" אמרו לה כולם "למה אתם לא אומרים את האמת?" שאלה דניאלה ודוד רק שתק "אוקיי, אז זה היה ככה:" התחילה לספר "ליה הייתה חדשה בבית ספר ודוד היה הילד הכי בעייתי שלא נכנס לשיעור, איימו שיזרקו אותו מבית ספר ואני גררתי אותו לבית ספר במשך שבוע, ואז הושיבו את ליה לידו ומאז לא הייתי צריכה לגרור אותו לבית ספר" סיפרה דניאלה "ובזכות ליה אני ודן ביחד" הוסיפה "מה הקשר?" שאלה לורן "לפני שליה הגיעה דוד לא נתן לאף אחד להיות איתי ואז ליה רככה לי אותו" ריככה ממש, אני זוכרת את היום שדוד הגיע ופוצץ את דן במכות, שהגעתי הביתה וראיתי את דוד עומד ומרביץ לו, שהייתי צריכה לספר לדוד כמה דן חופר לי על כמה שהיא מושלמת ועל איך שכשהיא הייתה פה הם אפילו לא התנשקו. הכי אני זוכרת מאותו יום שדן אפילו לא ניסה להחזיר לו, שדן וויתר על הכל.
מחר אני מארגנת את מה שעושים?" שאלתי את דור כשחזרנו מארוחת הערב "אוקיי" אמר לי ונישק אותי.
תגובות (1)
כןןן תעשי עוד עונה הסיפור הזה מושלם ! תמשיכי :)