אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 41
~אמנדה~
התעוררתי ליוון, הגענו למלון לאחר נסיעה קצרה במונית וואן, המלון היה גדול, מהמלונות של הכל כלול, שהם נותנים לך הכל, אני אוהבת את הסוג הזה, את האופציה לצאת החוצה מהחדר בלי כסף ובלי לדאוג מה ייגנב.
"חוקים" פתח דן במעלית
"כמו וונציה?" שאלתי
"כן אבל" התחיל להגיד ונאנחתי
"תשמרי את האנחות שלך לאחר כך" אמר לי
"עכשיו אני רק מוסיף שתהנו ושתדווחו לי אם קורה הדבר הכי קטן, עוד שעה אתם באים?"
"כן, אבל זה יהיה ארוך?" שאלתי
"אנחנו נתכנן רק ערב אחד משותף לכולנו ועוד אחד בלעדיכם כי זה יהיה ערב אלכוהול" הסביר ויצאנו מהמעלית, דן ודניאלה המשיכו לסוויטה שלהם.
"וואו" מלמלתי
"נצטרך לשפר לך את האוצר מילים כשנחזור" צחק עליי דור
"כנראה" עניתי לו
"יש לנו מרפסת?" שאלתי אותו
"חתיכת סוויטה" אמר לי ופתח את כל הווילונות,
יש לנו נוף מטורף של הים!
"אני מתחילה לפרוק, אתה רוצה בינתיים להתקשר למגי וקייסי?" שאלתי אותו
"ואז נתחלף?" שאל
"כן" עניתי לו והתחלנו
"מה היא לא יכולה לדבר איתי שנייה?" שמעתי את קייסי צורחת
"אתה מדבר עם קייסי?" שאלתי אותו כשפתחתי את דלת המרפסת,
"אמנדהה" צעקה
"הי קייסי" אמרתי לה
"רואה? היא כן יכולה לבוא" אמרה לו קייסי, עם חיוך צודק על הפנים,
"היא באמצע משהו, אני לא אציק לה בשבילך" הסביר דור וצחקתי
"אני באמת צריכה ללכת אז אין לי הרבה זמן לדבר" אמרתי לקייסי
"רק רציתי להגיד לכם שתהנו" אמרה בפשטות
"לראות אם את מצליחה לסבול אותו" הוסיפה ודור עשה לה פרצוף כועס
"לספר לך שהכל הסתדר" המשיכה בפשטות
"באמת?" שאלתי בהתרגשות
"כן, עכשיו הן הבינו שיש להן עסק איתי ועם החברים שלי והתרחקו" הסבירה
"גם יש לי שותפה אחרת" אמרה
"אז עברת מהבניין בנים?" שאל דור עם חיוך שמח
"לא, היא עברה אליי, גם כל החברים שלנו גרים בבניין הזה אז זה כיף" סיפרה לנו
"את מנסה להרתיח אותו בכוונה?" שאלתי אותה
"אני בטוחה שלא תשאירי אותו ככה להרבה זמן" אמרה לי בצחוק
"אני צריכה ללכת לגמור לארוז" אמרתי לה ונכנסתי חזרה לחדר.
"גמרתי" הודיע דור כשנכנס
"אני רק רוצה לעשות עוד משהו אחד" אמרתי לו והוצאתי את הפלאפון שלי, הסרטתי סרטון של החדר, איך הוא נראה ואיך הנוף ושלחתי לאדם ודונה ולכולם בפנימייה.
"חכם" אמר לי דור
"אני אלך לפרוק" הוסיף ונשק ללחי שלי,
יצאתי גם אני למרפסת והתקשרתי לדונה ואדם,
"היי" אמרה לי דונה בחיוך
"כבר דיברתם עם דן?" שאלתי
"לא" ענו לי
"יהיי! אז אני הראשונה" אמרתי בשמחה
"איזה חדר יפה יש לכם" אמר אדם
"הוא ממש מושלם" הוסיפה דונה
"נכון?" צחקתי
"אז מה התוכנית?" שאלה דונה
"ים, בריכה, שלווה ובעיקר שופינג" אמרתי להם בהתרגשות
"כל המתנות הגיעו?" שאל אדם
"כן, הן פה ופרקתי אותן כבר והן הגיעו שלמות" אמרתי להם
"נראה לכם שהוא יאהב את זה?" שאלתי
"ברור מתוקה! זאת מתנה מאוד מתחשבת" עודדה אותי דונה
"נראה לכם שהוא זוכר?" שיתפתי אותם במחשבות שלי
"אני לא יכולה להגיד לך בוודאות אבל לפי מה שהספקתי להכיר אותו הוא בטח יזכור" אמרה לי דונה,
"אז אתם מתכוונים עוד לצאת?" שאלה לאחר השקט בו חשבתי על מה שאמרה
"כן, אנחנו עומדים לתכנן עוד מעט מה נעשה בערבים המשותפים של כולם ובשאר הזמן אני מאמינה שנתחיל במקום מסוים ונזרום" סיפרתי להם את התכניות שלי
"טוב, אם יש איזו שהיא בעיה רק תתקשרי ונתקשר לדניאל שיעזור לך" אמרה לי ונזכרתי בדניאל, הבן של בת דודה של אמא שלי ששנה שעברה טס לשליחות ליוון מטעם העבודה שלו.
"ביי" אמרתי להם וניתקתי.
חזרתי לחדר וראיתי את כל הדברים של דן מפוזרים על הריצפה
"מה קרה?" שאלתי
"הפציצו?" שאלתי שוב
"מה? אה לא, אני שנייה חוזר" אמר ונעלם,
אני בינתיים סידרתי לו את הבגדים בארון, כשראיתי קופסא לא גדולה בתוך מעטפה שלא פתחו בכלל הבנתי שזאת בטח המתנה ושהוא זכר! לא הסתכלתי פנימה כדי לא להרוס את ההפתעה והנחתי אותה מתחת לכל התיקי כלי רחצה, שלא ידע שמצאתי.
"לאן הלכת?" שאלתי כשנכנס
"סתם למשהו" אמר
"פרקת הכל?" שאל בתדהמה
"חוץ מתיקי כלי הרחצה שלך, אני לא בדיוק יודעת מה לעשות איתם" אמרתי לו
"טוב, את רוצה להתקשר לפנימייה?" שאל "מה השעה אצלם?" שאלתי
"אותו דבר כמונו" ענה לי
"אז אני הולכת" אמרתי ויצאתי למרפסת, השיחה עם ריילי, זואי וקלואי הייתה קצרה כי זה היה בין שיעורים, כמובן שקיבלתי גם בקשות למתנות שאני בטוחה שאני אמצא.
"גמרת?" שאלתי כשנכנסתי לחדר
"כן" ענה לי רגוע יותר ממקודם
"את לוקחת תיק?" שאל אותי
"אני רוצה לקחת תיק קטן אבל לא הבאתי" אמרתי לו
"תשימי אצלי וכשתמצאי תקני" הציע לי
"איפה התיק שלך?"
"על המיטה" שמתי את הדברים ויצאנו ללובי.
תגובות (2)
פרק מושלם!! תמשיכי!!!
מושלם תמשיכי אני אוהבת את הסיפור הזה