אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 40 חלק ד'
"אני רק צריכה לסיים לארוז" צעקה אמ ואני הלכתי לפתוח את הדלת
"מה עשית עד עכשיו?" שאלה דניאלה
"טוב, ביי" אמרו ראיין וריילי
"ביי, תמסרו נשיקות לכולם" אמרה להם והם ניתקו.
"הבנתי" אמרה דניאלה,
"ומה עם ההורים שלך?" שאלה
"התכוונתי להתקשר אליהם ביחד עם דן בשדה" אמרה לה אמ,
את ההודעה שהגענו בשלום כבר שלחנו לכולם בשדה.
"יש לך עשרים דקות, דור כבר עומד לצאת מהחדר לחדר אוכל" הודיעה לנו ויצאה.
"את רוצה להתחלף במזוודות?" שאלתי אותה כשראיתי איך היא נאבקת במזוודה הענקית שלה
"אפשר?" שאלה עייפה
"כן" עניתי לה ולקחתי את שלה
"רק יש שם מלא דברים שבירים אז תיזהר" הזהירה אותי וצחקתי"
תביא את שלך" אמרה לי
"זה בסדר, אני מסתדר" עניתי לה
"אז למה זה ניקרא להחליף במזוודות? יכולת פשוט להגיד שאתה רק תיקח את שלי ואני הייתי ממשיכה כמו מקודם" אמרה לי
"וגומרת עם חבורות על כל הגוף" הוספתי
"עכשיו איפה צריך להשאיר את הכל?" מלמלתי לעצמי וחיפשתי מקום,
מצאתי את השם דניאלה ודן באנגלית וראיתי שם כמה מזוודות
"סליחה, זה המקום של המזוודות של דניאלה ודן וחבריהם?" שאלה אמ
"כן" ענה לה האיש והנחנו את המזוודות במקום,
נכנסנו לחדר אוכל וראינו את כולם יושבים עם המזוודות, מה?!
"איפה המזוודות שלכם?" שאל דן
"היה שם מקום להניח את המזוודות, אבל היו שם מלא" אמרה אמ
"זה של ירח דבש משותף לכו מהר לקחת את זה" אמרה דניאלה ורצנו מהר ללובי,
ראינו את המזוודות מונחות שם ולקחנו אותם
"למה אתה לא עוזר לה?" שאל אותי דוד
"כי מקודם הוא שאל אם אני רוצה להחליף במזוודות ואחרי שנתתי לו את שלי הוא המשיך ללכת עם שתיהן ולא נתן לי את שלי חזרה" הסבירה אמנדה בעצבנות ילדותית וגיחכתי
"איזה מסכן אתה אחי" אמר לי דוד
"גם עוזר, גם מפנק, גם מוציא את כולנו רע והיא מתלוננת לך" צחק
"אתה ודן הורסים לנו" אמר אוליבר וצחק, לפחות עד שרונה תקעה לו מרפק בצלעות, הוא הסתבך.
"אני מתכננת לישון" הודעתי לאחר ההמראה
"חכי שנייה" אמר לי דור
"מה?" שאלתי
"בואי אחריי" אמר והלכנו, מצאנו ספה ארוכה כזאת ושכבנו עליה מחובקים.
"עכשיו לישון" אמרה ונאנחתי.
"לילה טוב" אמרתי לה והחטפתי גם נשיקה קטנה, עצמנו שנינו עיניים, מדי פעם פקחתי את שלי וראיתי אותה מסתכלת לכיוון תקרת המטוס, לאחר כמה רגעים היא נרדמה, המלאך הזה.
אני בעצמי לא הצלחתי לישון אז לקחתי את הלפטופ שלי והתקשרתי לקייסי בסקייפ,
איזה כיף זה שבמטוסים פרטיים יש ווי-פי
"דורוש!" צעקה
"שקט אמ ישנה לידי" אמרתי לה, מעיף מבט אל אמנדה ששוכבת על הספה לידי,
עברתי ספה כדי שיהיה לה יותר נוח,
"אוף" אמרה
"רציתי גם לדבר איתה" הוסיפה
"יש לנו מלא זמן לדבר איתך במשך הזמן שנותר" אמרתי לה
"איזה זמן? שאלה
"יש לכם עוד ארבעה ימים פלוס מינוס" אמרה ואז באמת קלטתי,
אנחנו עוד מעט מסיימים את החופשה שלנו.
אחרי השיחה עם קייסי ואחריה גם עם סבתה הלכתי לדן,
שחכתי לבקש ממנו ערב לבד בתאריך של החודש שלנו.
"דן" אמרתי לו וראיתי שגם הוא במחשב
"רק שנייה, אני מסיים את המייל" אמר והמשיך לכתוב, כנראה עדיין עובד
"כן אחי?" שאל
"אני ואמנדה חוגגים חודש מחרתיים, יום לפני שחוזרים, ורציתי לדעת אם תוכל לתת לנו לילה ביחד כדי שאני אקח אותה לדייט" הסברתי לו הכל
"אוקיי" אמר
"זה הכל?" שאל
"כן" עניתי לו והלכתי.
תגובות (2)
יששש תמשיכע
מה לאאאאא איך את יכולה לסיים את הסיפור שלך הוא מהמם!!!
דור כזה מקסים אני פשוט חולה עליו הוא מפנק הוא אוהב (הוא סבל…) חחחח סתם סתם הוא כזה חמוד(הלוואי עליי חבר כזה!)
השלמתי עכשיו את כל הפרקים שלא קראתי והבנתי כמה פספסתי!!!!
תמשיכי כמה שיותר מהממת!!!!