אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 34

"אז איך קוראים לך?" שאל "קייסי" החלטתי להיות נחמדה "רון" אמר.
אחרי הלימודים הלכתי חזרה אל החדר, קיוויתי שהשותפות שלי גם בחדר ושאני סוף סוף יכיר אותן, פתחתי את הדלת ובאמת ישבו שם שתי בנות, נראה נחמדות, "היי" אמרה אחת מהן "הי" החזרתי לה בחיוך. "אני לורן וזאת דין" אמרה אחת מהן "איך קוראים לך?" שאלה השנייה "קייסי" עניתי "קייסי מה?" שאלו "קייסי וויט למה?" עניתי להן וראיתי את החיוך שלהן יורד "את במקרה אחות של דור וויט?" שאלה אחת מהן, "כן, מה אכפת לכן?" שאלתי "אז את בטח זונה, כמו האח שלך" אמרה השנייה "מה לעזאזל?" שאלתי "האח המתוק שלך נפרד מנטלי בשביל אמנדה הכלבה הזאת, הוא בגד בה!" הן צעקו עלי, "אין לי מושג מי זאת נטלי אבל אמנדה היא לא כלבה ואם אח שלי בגד בנטלי זה לא סתם" כעסתי עליהן, אמנדה היא ממש נחמדה ומתאימה לדור, אין סיכוי שהיא גרמה לו לבגוד בנטלי! "עופי כבר! מי את בכלל?! קופה" צעקו עליי ואני יצאתי החוצה, איך כבר הסתבכתי על היום הראשון?! הלכתי לאחת המדשאות המרוחקות, אחרי כמה זמן שמעתי קולות "נו די" נשמע מרחוק "מה לא כיף לך?" נשמע הקול השני, הוא היה מוכר אבל לא הצלחתי לזהות "כיף לי" נשמע הקול של הבחורה שוב ועוד מלא צחוקים, הקול התחזק עד שנעצר בשקט, הסתובבתי אחורה וראיתי את דור, עכשיו הוא יתחיל לשאול אותי מה קרה וכאלה. "קייסי?" נשמע הקול של אמנדה כשהתנתקו מהנשיקה שלהם "היי" עניתי "מה את עושה פה?" שאל דור "סתם חושבת" עניתי "ועכשיו באמת?" שאל דור "פשוט תעזבו אותי" אמרתי "טוב אמר דור והם התחילו להתרחק "רגע רגע!" קראתי אחריהם "אתה באמת עוזב אותי פה לבד?" שאלתי, לא מאמינה שכבר לא אכפת לו "אם את לא רוצה לספר אין לי מה לעשות" אמר והתחיל ללכת "את באה?" פנה לאמנדה "תתחיל ללכת אני אצטרף עוד שנייה" ענתה לו "מה?" שאלתי כשהיא הסתכלה עליי "אני לא מאמינה שבאמת לא בא לך שידעו אז אם את לא רוצה לספר לדור את יכולה לספר לי או לספר לשותפות שלך" אמרה "אני אוכל לישון אצלך הלילה?" שאלתי "כן" היא ענתה בחיוך "בתנאי שאת מקבלת אישור מריילי ושאת מספרת לי בדיוק מה קרה" אמרה "אוקיי, תודה!" עניתי לה והיא הלכה לדור.
הגיע הזמן לישון, אני רוב הזמן הייתי לבד, חוץ מהפעמים שלורן ודין באו להציק לי קצת. הלכתי לקחת את הדברים שלי מהחדר, לישון שם אני לא מוכנה. דפקתי על הדלת של החדר של אמנדה וריילי, אמנדה פתחה לי כשדור מחבק אותה מאחורה ומנשק לה את הצוואר, הם כל היום ביחד?! "סליחה על ההפרעה" אמרתי "זוכרת?" שאלה אותי אמנדה בכניסה "כן" אמרתי "אז תספרי" אמרה "אפשר בלי דור?" שאלתי והיא נזכרה בדור, ויצאה איתי למסדרון "הבנות מהחדר שלי שונאות את זה שאני אחות של דור כי הוא נפרד מנטלי בגללך, הם גם הציקו לי כמה פעמים אבל נראה לי שהן הפסיקו" "מה?!?" חזק נשמע מהחדר ואמנדה מהר פתחה את הדלת ודור נפל "אתה הקשבת?" שאלתי, מקווה מאוד שלא "כן, אני אחזור אחר כך להגיד לכן לילה טוב" אמר והלך.
אחרי שדור הלך נרדמתי בשניות, בבוקר הלכתי לחדרו כדי לראות מה קרה, דפקתי וראיין אמר לי שכולם כבר הלכו לאכול, הלכתי לחדר שלי כדי לקחת את התיק בית ספר וראיתי שדין ולורן לא היו שם, נשמתי לרווחה וסידרתי את הכל, לקחתי את התיק ויצאתי, בדרך לחדר אוכל ראיתי את דין ולורן, הן כנראה קלטו אותי כי הן התקדמו לכיווני "מי את חושבת שאת?" שאלה לורן "ככה להגיד לאח שלך ללכת לריב עם נטלי?!" כעסה דין "לא אמרתי לו כלום" אמרתי להן את האמת "כן? אז למה הוא הלך וכעס על נטלי?!" שאלה ולא עניתי "זה לא משנה, עכשיו אין מי שיציל אותך" צחקקה לורן והתחילו להתקרב יותר ויותר אליי, התקדמתי אחורה עד שהרגשתי את הקיר, אוי לא! "תעזבו אותה כבר שפוטות!" צעק קול של בן לפניי, לא ראיתי את פניו כי עמד לפניי, רק שמעתי את קול העקבים של דין ולורן. "את בסדר?" שאל הילד, "כן, תודה" אמרתי לו "זה בסדר הן חושבות את עצמן למשהו בגלל נטלי" אמר "איך קוראים לך?" שאלתי נרגעת לאט לאט "לוקאס" ענה "ואת?" הוסיף "קייסי וויט" אמרתי "נעים להכיר, רוצה לשבת איתנו?" שאל "ברור" עניתי בחיוך והלכתי אחריו "תכירו קייסי" אמר לוקאס כשהלכנו להתיישב עם החברים שלו "היי" מלמלתי "היי" אחד מהם ענה לי בחיוך "וקייסי, אלה איתן, אוליבר ואלכסנדר" אמר לוקאס "את יכולה לקרוא לי אלכס" אמר אלכסנדר "תודה" עניתי בנימוס והתיישבתי איתם, גם בבית ספר הקודם היו לי יותר ידידים מחברות, היחידה שבאמת הייתה חברה שלי היא רונה. "אז חדשה, עם מי את בחדר?" שאל אחד הילדים, איתן נראה לי. "אני עם דין בחדר אבל לורן כמעט גרה שם בעצמה" אמרתי להם "רגע, איך אמרת שהשם משפחה שלך?" שאל לוקאס "וויט למה?" שאלתי "זה מוכר לי בטירוף, לא יודע מאיפה" אמר וחייכתי "יש לך קרובים פה?" שאל "כן, מכיר את דור וויט?" שאלתי "אז בגלל זה הן כעסו עלייך" מלמל, מחבר את הפאזל בראש "רגע מה?!" שאל אוליבר "מה?" שאלתי "את אחות של דור וויט?" שאל "כן, מה הבעיה בזה?" שאלתי "הוא ירביץ לנו אם הוא יראה אותנו איתך" אמר איתן "הוא לא ירביץ לכם!" כעסתי כבר. דור לא מרביץ סתם ככה "את בטוחה?" שאלו "כן, הוא לא כזה" אמרתי "טוב" אמר לוקאס "אני לא מבינה הוא כזה מפלצת פה?" שאלתי "לא, אבל כולם יודעים שבמשפחה ובחברים שלו לא נוגעים" אמר איתן "כן, שבוע שעבר נטלי גרמה לאמנדה להגיע לבית חולים את לא מבינה מה דור עשה לה" אמר לוקאס וצחק "אז אני מבינה שאתם לא מעריצים של נטלי?" שאלתי "מעריצים? הילדה הזאת גרמה לכל הבנות בשכבה שלנו או להיות זונות או להתחבא, רק רוני לא כזאת" אמר לוקאס "רוני?" שאלתי "חברה שלי, את תאהבי אותה, אתן ממש דומות" אמר בחיוך "אתה יודע איפה זה כיתת כימיה?" שאלתי את אלכסנדר "אני בדיוק הולך לביולוגיה וזה ממש ליד, בואי איתי" אמר והתחלנו ללכת כשנכנסנו לבניין מישהי קפצה על אלכסנדר "אלכסוש" צרחה "אוי מפגרת, את גם תהרסי לי את השמיעה וגם חבר שלך ירצח אותי" אמר אלכסנדר והילדה צחקה "מי החדשה?" שאלה "קייסי, ואני מבינה שאת רוני?" שאלתי "בכבודה ובעצמה. מה יש עליי שמועות?" שאלה "רק מחבר שלך" חייכתי "אז אני מבינה שכבר הכרת את כולם" חייכה גם היא "כן, למה לא באת לארוחת בוקר?" שאל אלכסנדר "בעיות עם השותפה" אמרה עם פרצוף מגעיל "איך לא ראיתי אותך במעונות?" שאלה אותי "שמו אותי בבניין של הבנים" אמרתי לה "מה פתחו שם עוד חדר? זה כבר השני" אמרה "עם מי את בחדר?" שאלה ונשמע הצלצול "טוב אני חייבת ללכת לכימיה" אמרה רוני והתחילה ללכת "רגע רוני" קראתי והיא עצרה "אני גם בכימיה" אמרתי והיא חיכתה שאני אגיע אליה "ביי ותודה אלכסנדר" אמרתי כשהתרחקתי ממנו "למה את קוראת לאלכס אלכסנדר?" שאלה רוני "זה השם שלו לא?" שאלתי "כן, אבל כולם קוראים לו אלכס" אמרה "אני יותר אוהבת אלכסנדר" אמרתי וחייכתי לעצמי חיוך קטן "אז לא אמרת לי איך קוראים לשותפה שלך" אמרה כשהתיישבנו בשולחן "דין" עניתי לה "אוי מסכנה" אמרה "וגם בכלל שאני אחות של דור הן עושות לי את המוות" פלטתי בשקט "את אחות של דור?!" צרחה בכיתה "אל תצרחי את זה, וכן, לא אמרתי לך?" שאלתי אותה "דור וויט?!" שאלה בקול רם שוב "כן, כן, הילד ההוא" אמרתי וצחקתי "אין פלא שכולן שונאות אותך!" אמרה "מה? למה?" הסתקרנתי "כי אח שלך גרם לכל הפנימייה להתאהב בו" אמרה "אפילו לי הייתה איזו תקופה כזאת" אמרה בחיוך עצוב "אבל עכשיו הוא עם אמנדה הזאת, שמעתי מהשכבה שלה שהיא נחמדה אבל אצלנו הולכים עליה סיפורים לא כאלה טובים אצלנו" אמרה "בוקר טוב תלמידים! נא לפתוח את הספר בפרק 2" אמרה המורה והתחלנו בשיעור

תקראו את הרציתי להוסיף!!