אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 24

"OMG" צעקה קלואי "וואו אמ, קיבלת הרבה דברים" אמר רון ורק אז התעמקתי בקופסה, מלא מחברות ספירלה כמו שאני אוהבת, כיסויי ספרים, עטים, עפרונות מכניים, עפרונות רגילים ועוד מלא "כן, בדרך כלל אני הולכת לקנות איתם אבל השנה אני פה" אמרתי עוד שנייה בוכה. "תירגעי" אמר דור וחיבק אותי מהצד, "אני הולכת לדבר איתם, תשמור על החבילה, זה ייקח קצת זמן" אמרתי לו והלכתי למקום מבודד, התיישבתי על אבן גדולה וחייגתי את המספר המוכר, מספרים של המשפחה הקרובה הייתי מחייגת, ככה הם היו מספיק חשובים לי כדי לזכור את הכל לגביהם, צלצול ראשון, שני, שלישי וענו "הלו?" ענתה דונה והדמעות ישר התחילו לזרום "אמא?" שאלתי בוכה "כן חמודה, מה קרה?" שאלה "קיבלתי את החבילה" אמרתי לה בקיצור "אוי חמודה!" קראה "אהבת את החבילה?" שאלה "מאוד!" קראתי גם אני "שמת לב שהוספנו קצת לחברים החדשים שלך? יש שם עוד איזה 20 ספייר מהכל" אמרה, רק הם יחשבו שתוך שבוע וחצי יש לי 20 חברים "תודה. אמא, דן אצלכם?" שאלתי "לא חמודה הוא עם דניאלה איפה שהוא" ענתה "טוב, אני אתקשר גם אליהם" סיפרתי לה על התוכניות שלי, "טוב מתוקה, ביי, ואל תשכחי שיצלמו אותך ביום הראשון ללימודים, ותתקשרי" אמרה "טוב. נשיקות" אמרתי וניתקתי, חייגתי את המספר של דן, מלאה בדמעות ויודעת שהפעם הם ימשיכו לזרום. "היי" ענה לפלאפון "אתה בנסיעה?" שאלתי כששמעתי את קולות הרקע "כן, אני ודניאלה יוצאים ליוון לשלושה ימין, אנחנו בדרך לשדה תעופה" אמר, "או, היי דניאלה" אמרתי "לכבוד מה אתם יוצאים?" שאלתי בהתעניינות "חשבנו על זה שמהרגע שנתחיל לארגן את החתונה לא יהיה זמן, אז יש לנו זמן איכות עכשיו" אמר ויכלתי להרגיש שהוא חייך, "טוב, רציתי להתקשר לגבי החבילה" אמרת להם "קיבלת אותה כבר?" שאל "כן" עניתי "תודה" הוספתי "בשמחה פיצית, רק שתדעי, השנה דניאלה בחרה את המחברות אז אם את לא אוהבת תאשימי אותה" אמר "אוי תסתום אתה" שמעתי את דניאלה אומרת לו "הספקתי לראות קצת והן מהממות" אמרתי כדי להרגיע את כולם "טוב פיצית, אנחנו בדיוק הגענו, נדבר כשנחזור? ואל תשכחי לשלוח לנו את התמונות מהיום הראשון" הזכיר לי גם הוא "כן אמא" אמרתי לו בצחוק "טוב, ביי תהנו!" קראתי וניתקתי, חזרתי לכולם וראיתי שהחבילה ישבה בצד וכולם אכלו, הצטרפתי אליהם וישר קלואי שאלה מה קרה, אמרתי לה שדיברתי עם ההורים ועם אחי אז אני רגשנית קצת והמשכנו לאכול, אחרי האוכל ביקשת מדור וריילי שישימו את הארגז בחדר כי הייתי צריכה ללכת לעשות משהו, "מה אנחנו סבלים?" התלוננה ריילי "לא, סתם חברים טוב" אמרתי לה והיא נאנחה, הלכתי למזכירות וביקשתי סרט אדום, מספריים וסלוטייפ, המזכירה שלא כל כך שמחה לראות אותי אחרי התקרית בבריכה נתנה לי את הדברים וחזרתי לחדר, ריילי ראתה טלוויזיה "היי" אמרה "היי, מה את עושה?" התענינתי "רואה טום וג'רי" אמרה לי "איפה דור?" שאלתי "הלך לשחק כדורגל עם הבנים" ענתה לי עדיין דבוקה למסך "רוצה לעזור לי במשהו?" שאלתי "ייאלה, משעמם לי" אמרה וקמה "טוב, אז ההורים שלי הוסיפו לחבילה עוד מלא ציוד בשבילכם, אני צריכה לחלק אותו שווה בשווה ולעטוף יפה" אמרתי לה בזמן שהוצאתי את הדברים שלי מהחבילה ושמתי במקום "נתחיל?" שאלה "רק רגע" עניתי לה וסיימתי לשים את הדברים שלי במקום, התחלנו להוציא ולחלק, כשהגענו לסוף ראיתי קופסה של אפל, פתחתי אותה וראיתי אייפד לבן, "אני לא מאמינה" אמרתי וסגרתי אותה "מה קיבלת?" שאלה ריילי בהתרגשות "אייפד, עכשיו ייקח לי שעות לשלוח את זה חזרה" אמרתי לה "מה חזרה?" שאלה "אליהם, אני לא שומרת את האייפד" אמרתי לה "מה את מפגרת? זה אייפד!" כמעט צעקה עליי "ו?" שאלתי לא מבינה "ילדים מתים לדברים כאלה! את קיבלת אז תנסי להיות יפה ותסתמי" אמרה גורמת לי לצחקק מעט "אני לא אוהבת לשמור כאלה דברים" אמרתי לה "שימי בצד, אם עד הערב אני לא משכנעת אותך, אני משלמת על ההחזרה שלו" אמרה "סגור" עניתי לה וסיימנו לסדר ולעטוף את הכל, החזרנו את הכל לקופסה והלכנו לחדר של הבנות, דפקנו והן פתחו "היי!" קראה קלואי וזואי הייתה בחדר ושיחקה בפלאפון "היי, יש לי מתנה בשבילכן לתחילת שנה!" אמרתי והוצאתי שתי אריזות "תודה חיימשלי!" צעקה זואי וחיבקה אותי ואת ריילי, אחרי כמה תודות וצחוקים יצאנו לכיוון החדר של רון, הגענו ופתח לנו השותף שלו, ועוד 3 ילדים לבושים בתלבושות קרב מוזרות "כן?" שאל "אני צריכה להשאיר משהו לרון, הוא פה?" שאלתי "לא, תיכנסו" אמר ונכנסנו "מה אתם משחקים?" שאלה ריילי "מבוכים ודרקונים, מכירות?" שאל "כן, פעם שיחקתי" אמרה ריילי בזמן שאני השארתי את האריזה של רון על המיטה שלו ויצאנו, הלכנו לחדר של דניאל, "לא עכשיו" צעקו "זה רק לשנייה, אפשר?" שאלתי ותפחו לנו את הדלת, ראיתי בחור ללא חולצה, חתיך בטירוף, ומישהו מחפשת את המכנס שלה בחדר, "מה אתן רוצות?" שאל כועס קצת "סליחה על ההפרעה, באנו להשאיר משהו לדניאל ואנחנו יוצאות" אמרה ריילי ונכנסנו מהר לחדר, שמות את האריזה על המיטה שלו ויצאנו. "מי זה היה?" שאלתי "אח של נטלי" אמרה ריילי "איכס" אמרתי והמשכנו, הלכנו לחדר של הבנים ולא היה שם אף אחד, הם בטח עדיין במשחק עם כולם 'בואו אלינו לחדר, יש לנו הפתעה!' אני וריילי שלחנו ואחרי 20 דקות הם הגיעו מקולחים "מה רציתן?" שאל ראיין, נותן לריילי נשיקה קצרה על הפה ולי על הלחי "להביא לכם משהו" אמרתי נותנת לדור נשיקה קצת ארוכה "להביא מה?" שאל דור אחרי הנשיקה "את זה" אמרתי והוצאתי את שתי החבילות האחרונות שנשארו, "תחילת שנה טובה!" קראנו אני וריילי ביחד