illppp
זה הכל... אני יוסיף עכשיו את פרק 14, מקווה שתאהבו!!

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 13

illppp 06/07/2015 1041 צפיות אין תגובות
זה הכל... אני יוסיף עכשיו את פרק 14, מקווה שתאהבו!!

"וואו, אני אוהב אותך" פלט "אני אוהבת אותך גם" אמרתי בחזרה, בלב שלם, איכשהוא. רגע מה אמרתי? שאני אוהבת אותו? לא אמרתי את זה לאף בן בחיים שלי, במיוחד שלא למישהו שהכרתי לפני יומיים, שלושה. אני באמת אוהבת אותו?אני לא מאמינה שנתתי לעצמי להיסחף ככה!

~דור~

אני כל כך אוהב אותה, היחיד שיודע את הסיפור האמיתי שלי זה ראיין, ועכשיו גם היא. אני תמיד התביישתי בעובדה שההורים שלי לא היו מספיק חזקים כדי להתמודד עם מוות, ועל זה שאני עשיר גם לא סיפרתי, תמיד התלבשתי עם מותגים וכאלה אבל אף פעם לא אמרתי שיש לנו מיליונים בבנק או שיקרתי שאני עני. לה אני לא יכול לשקר, בחיים לא! המשכנו לשבת ביחד עד 1:30, ואז קמנו והלכנו אליה לחדר, ראיין כבר ווידא שאנחנו נהיה אצלה וריילי והוא יוכלו להיות ביחד, אני כל כך רוצה להיות איתה ביחד, לתמיד, לא רק ללילה או חודש, אפילו לא רק לשנה, אלא לכל החיים שלי, היא אולי עוד לא יודעת את זה אבל אני והיא זה לתמיד.

נכנסנו אליה לחדר "אתה רוצה לחבר את המיטות?" שאלה אותי בחיוך נבוך "בואי, אני אחבר" אמרתי לה וסידרתי את המיטה, היא הלכה להחליף בגדים והחליפה לפיג'מה סקסית, היא בכלל לא מודעת ליופי שלה "איזה יפה" מלמלתי והיא הסמיקה אך עשתה את עצמה כלא שומעת.

הורדתי בגדים ונשארתי עם בוקסר, היא הסמיקה עוד יותר "יפה לך אדום" אמרתי לה מגחך "אני לא מסמיקה" קראה "טוב, אם זה מפריע לך אני יכול לשים מכנס" אמרתי לה רציני הפעם "זה בסדר, מה שנוח לך" אמרה, נכנסתי למיטה והיא נכנסה איתי, חיבקתי אותה חזק, מפחד שתברח לי, "כשאת אמרת מקודם שאת אוהבת אותי, זה היה רק כי אמרתי קודם?" שאלתי אותה, הייתי חייב, היא היססה לפני זה ואני מפחד שהיא סתם חירטטה אותי, אני יודע שאנחנו לא ביחד כבר אפילו שבוע שלם אבל זה הרגיש נכון, ואם היא סתם אומרת, זה בהחלט ישבור משהו. "אם אני לא הייתי אוהבת אותך לא הייתי אומרת, מאוד פשוט" ענתה בתמצות. היא נרדמה אחרי חמש דקות בערך, ואני מיד אחריה.

התעוררתי עם המושלמת שלי, היא ישנה כמו מלאך! החלטתי להישאר בחיבוק איתה עוד כמה דקות, בדקתי מה השעה: 8:13 יש לנו עוד זמן לפני שנצא לרכבת. "בוקר טוב" היא התעוררה מהתזוזות שלי "בוקר טוב" החזרתי לה "את באה לקום?" הוספתי כשראיתי שהיא לא קמה "לא, נעים לי ככה, לא רוצה לקום" אמרה בפינוק "אוקיי פינוקי" עניתי לה ושכבנו מחובקים למשך איזה 20 דקות.

"יאללה, לקום" אמרתי וקמתי מהמיטה במהירות "אוף" התבאסה וקמה, לקחה בגדים והלכה לכיוון המקלחת, "צריכה עזרה?" שאלתי צוחק, היא צחקה גם "דור בוא מהר!" קראה, רגע מה?! "אממ אוקיי" עניתי חושש והלכתי מהר.

נכנסתי וראית אותה עומדת על המכסה של השירותים ומצביעה לפינה של החדר "מה קרה?" "ג'וק!!" צרחה ומהר לקחתי כף-כף והרגתי אותו, לקחתי נייר, ניקיתי ויצאתי "אז למקלחת עצמה אני לא אכנס היום?" שאלתי עצוב, "אתה תיכנס, נראה לך שבא לי שתהיה מלוכלך?" אמרה ואני התחלתי לחייך חיוך גדול "אבל אחריי" הוסיפה והתפקעה מצחוק "למה אין לי חברה נורמלית?" צעקתי לאוויר "מה נורמלית שתתקלח איתה אחרי שלושה ימים?" אמרה ולא מצאתי מה לענות, היא צודקת "אממ, לא…. כא… כאילו, לא התכוונתי ככה" גמגמתי "צוחקת איתך" אמרה בקלילות, גלגלתי עיניים ויצאתי מהחדר.

השארתי לה פתק שהלכתי להתלבש ולהתארגן בחדר שלי ויצאתי לחדר. נכנסתי לחדר וראיתי את ראיין וריילי שוכבים במיטות המחוברות, שרק שמיכה מכסה אותם, עד כמה שהבנתי, אני לא יודע מה הם עשו אתמול אבל נראה לי שהיה די סוער גיחכתי לעצמי ולקחתי לי בגדים ונכנסתי להתקלח.

כשיצאתי צחצחתי שיניים והתכוונתי לצאת מהחדר, שמעתי קולות אז אמרתי מתוך החדר "זה דור, אני עומד לצאת, בבקשה שאני לא אראה משהו שאני לא רוצה לראות" חיכיתי כמה שניות ויצאתי, ראיתי את ריילי ערה וראיין ישן כמו דוב "בוקר טוב" אמרתי לה והיא חייכה אליי בחזרה, מוסיפה 'בוקר אור' מנומנם ויצאתי חזרה לאמנדה.

כשנכנסתי היא כבר הייתה מוכנה ליציאה אז הלכנו לחדר אוכל ואכלנו רק שנינו, ואז יצאנו וישבנו במדשאות, אחרי אתמול התקרבנו מלא, שאני מרגיש כאילו אני מכיר אותה כבר הרבה יותר זמן. ב-14:15 יצאנו עם אישורים, הקפצתי אותה לרכבת אבל הגענו חצי שעה לפני, שנינו היינו רעבים אז קפצנו למסעדת פלאפל שהייתה קרובה לרכבת. "מנת פלאפל עם הכל בלי כרוב, ומה את רוצה מותק?" שאלתי את אמנדה וגם הסברתי למוכרת שיש לי חברה כדי שאמנדה תפסיק עם מבטי הקנאה החמודים שלה "חצי מנה, ואפשר עם שניצל? אני פחות אוהבת פלאפל" אמרה ישירות למוכרת "כן, זה עולה 36 ₪ " אמרה המוכרת, שולחת את ההזמנה בינתיים, אמנדה באה להוציא את הארנק שלה, חמודה חושבת שהיא משלמת.

"מה נראה לך שאת עושה?" שאלתי אותה "משלמת לי על האוכל" ענתה "נראה לך שחברה שלי תשלם על עצמה ככה?" "עקשן" אמרה ונתנה למוכרת מטבע של עשרה שקלים, וכשחיפשה מטבעות נוספים התחלתי לדגדג אותה, היא נתנה לי נשיקה כדי שאני אפסיק ונתתי למוכרת שטר של חמישים כשהתנתקנו "אם זה מה שצריך בשביל נשיקה אני לא אפסיק אף פעם" אמרתי בחיוך ענק "ההזמנות מוכנות" אמרה המוכרת, נתנה לי עודף והגשתי לאמנדה את המטבע שלה, כשהיא לא לוקחת אותו "תשמור, על ההסעה ועל האוכל" הסבירה, לוקחת את האוכל ויצאנו החוצה "הנה שלך" נתנה לי את שלי, והלכנו לשבת על הספסל בחוץ.

~אמנדה~

ישבנו על הספסל בחוץ והתחלנו לאכול, המוכרת בהתחלה עצבנה אותי, אבל ממש שימח אותי שדור שם לב והדגיש שאני חברה שלו, וזה רק אחרי שלושה ימים, אנחנו מתקדמים מהר מדי? "על מה את חושבת?" שאל "אתה חושב שאנחנו מתקדמים מהר מדי?" שאלתי בחשש "לא, אני חושב שאנחנו פשוט מבינים אחד את השני, וזה לדעתי מה שהכי חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ואנחנו ביחד עכשיו, ומי יודע? אולי לנצח" קרא ואסף אותי לחיבוק דוב חזק, המשכנו לדבר קצת ואז הגיע הזמן ללכת לרכבת, ולהיפרד ממנו ליומיים "טוב, כבר 15:00 אני צריכה ללכת" וקמנו, הוא כל כך חמוד, יש לו חומוס על הלחי "יש לך חומוס על הלחי" אמרתי לו מצחקקת מאיך שהוא נראה "איפה?" שאל "הנה פה" אמרתי וניגבתי לו את החומוס על המפית, כשהתרחקתי מעט הוא משך אותי לנשיקה גדולה "אני. צריכה. ללכת" אמרתי כשהתנתקנו "אוף טוב" אמר ונתן לי ללכת "תתקשרי אליי כשאת מגיעה הביתה" אמר "טוב" החזרתי "תבטיחי לי" לחש בחיוך "אני מבטיחה" אמרתי ונתתי לו נשיקה אחרונה.

עליתי לרכבת והתחילה הנסיעה, במרחק של שתי תחנות מהתחנה שלי התקשרתי לדן "שלום" קראתי לפלאפון "איפה את??" שאל והחלטתי להתבדח איתו "בדיוק התעוררתי, מתי אתה בא לאסוף אותי?" שאלתי אותו ופיהקתי פיהוק מזויף "אמנדה מה את משוגעת?" את כבר אמורה להיות על הרכבת!!"צעק גיחכתי ואמרתי לו "קו 137 קרון מספר 5 הכיסא השני משמאל"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך