אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 3 פרק 1

אוי החזרה הביתה, לפנימייה, להכל, מחר חוזרים ללימודים אז מפה אני נוסעת ישר לפנימייה, ואני עייפה, איזה ילד מציק מאחוריי כל הזמן קפץ על הכיסא שלו ובעט בשלי, לא הצלחתי לישון בכלל, לקחנו את המזוודות ויצאנו לאולם הגדול, "ביי" חיבק אותי דן "ביי" החזרתי לו וחיבקתי גם את דניאלה, אדם ודונה יקפיצו אותי לפנימייה בזמן שדן נוסע לעבודה ודניאלה נוסעת הביתה "נראה לי שבסוף את תיפרדי גם מאיתנו" אמר אדם "אתם לא לוקחים אותי לפנימייה?" שאלתי לא מבינה "נראה לי שחברים שלך כבר יחזירו אותך, בכל זאת הם ביקשו" אמר והצביע לי על חבורת החברים שלי מאחורה
"אני לא מאמינה" אמרתי ובכיתי, כשסיפרו לי שאנחנו נחזור שבוע וחצי אחרי סוף החופש, מה שהציק לי היה שאני לא אהיה פה עם כולם ושאני לא אראה את דור כמעט חודש במקום שבוע, למרות שנהניתי בפריז.
אז כשראיתי אותם שם ואותו עם פרחים הדמעות שזלגו היו של אושר, מהר רצתי אליהם וחיבקתי אותו חזק, בוכה לחזה שלו "די" לחש לי "התגעגעתי אמרתי בקול חלש כל כך שלא ידעתי אם הוא בכלל שומע, גם בקושי הצלחנו לדבר בגלל הפרש השעות, כי כשהוא יכל לדבר אני טיילתי ולא יכולתי ולהפך הוא נתן לי את הפרחים ונישקתי אותו.
ולאחר כל דרמת הגעגועים שלי ושל דור הגיעו דרמות הגעגועים של ריילי וליז "למה לא דיברתי איתנו הרבה?" שאלה רילי ונתנה לי מכה בכתף שלאחר מכן בא חיבוק חזק, וליז שרק חיבקה אותי והזכירה לי שהיא התגעגעה וראיין שחיבק אותי וגרם לי לצחוק מהצחוק שלו עצמו.

"ריילי קיבלת את מה ששלחתי נכון?" שאלתי "כן, נעליים מושלמות!" אמרה "אני אוכל לקחת את האלה הלבנות עם העקב השחור להערב?" שאלה איזי "למה?" שאלתי "נתן לוקח אותי לדייט" סיפרה עם צחוק מובך והסמיקה, דפיקה נשמעה בדלת וריילי הלכה לפתוח "היא פה תכנס" אמר ודור נכנס "את באה?" לחש לי "כן" עניתי לו "איז, את יכולה לקחת מה שבא לך מיי קלוזאט איז יור קלוזאט" אמרתי לה בצחוק ודור משך אותי מהחדר "רגע" אמרתי לו וחזרנו לחדר, הוצאתי את המתנות שלו ובאתי חזרה אליו
"אז מה שלי?" שאל והסתכל לתוך התיק "הכל" אמרתי והבאתי לו את התיק "באמת?" שאל והנהנתי, הוא פתח את התיק, עם עיצוב גרפיטי נחמד של כל המקומות בפריז, וראה מלא חבילות של שוקולדים ועוד כמה חולצות של פריז, בנוסף גם היה שם פסל של מגדל אייפל וכדור שלג "הכדור שלג הוא בעצם לקייסי, היא אמרה לי שהיא אוספת" אמרתי כשראיתי שהוא מתלהב "החברה הכי טובה בעולם" אמר ונישק אותי בלחי "התגעגעתי" אמרתי לו והנחתי את הראש על הכרית "גם אני" אמר "לא סיפרת לי בסוף מה קרה עם התאומים, החברים של אמא שלך או משהו" אמר "אה, התאומים, וואי אתה היית מתפחלץ אם הייתה רואה את הפעם האחרונה שראיתי אותם לעכשיו, הם גדלו, והורידו את הגשר, ונראה לי הפסיקו עם הבולים והתחילו עם חדר כושר או משהו, הם ממש גדלו" סיפרתי "אני לא מקנא" אמר "את חזרת אליי והם נשארו בפריז" אמר וחייכתי אליו, נותנת לו נשיקה "אז, היה איזה קטע בינכם?" שאל בצחוק "לא משהו מיוחד, חוץ מהשחייה בעירום" אמרתי והוא צחק "מה אתה צוחק?" שאלתי "את בחיים לא תעשי את זה" אמר והמשיך לצחוק "כן אני יכולה לעשות את זה" המשכתי להתעקש "אם את תשחי עם מישהו בעירום, אני יעשה מה שאת רוצה לשעה, סגרנו?" שאל "סגרנו" לחצנו ידיים וחזרנו לשכב על הדשא
"את זוכרת אז שהסתכלנו על הכוכבים?" שאל "כשאף אחד לא ידע עלינו?" שאלתי גם אני "כן, שלקחתי אותך והסתכלנו על הכוכבים, ואמרתי לך מה זה מה?" שאל "כן" עניתי לו "אני זוכר כמה ניסיתי להרשים אותך, כמה זה היה לי חשוב לשנן מה זה כל כוכב" סיפר "מה קרה?" שאלתי כשהשתתק "אני כבר לא, אני מרגיש כאילו עברנו כבר הכל, כאילו כלום לא יכול לפגוע בנו" אמר והחזיק את ידי "אני שמחה" החזרתי ונישקתי את ידו שהחזיקה את ידי "אז אתה בא איתי לסבב חלוקת מתנות?" שאלתי לאחר כמה זמן ששכבנו וחשבנו "בואי" אמר והושיט את ידו.

"אני לא מאמינה שמצאת את הצבע!" צווחה ריילי על האיפור שקיבלה "ועוד משהו" אמרתי והוצאתי לה שקית עם שלושה לקים מספורה "את מושלמת" המשיכה לצווח "ולבסוף" אמרתי והוצאתי שוקולדים, קניתי לכל אחד שקית של מיני טובלרון ועוד שתי שקיות של השוקולד האהוב עליהם, לדור הוספתי כמה טובלרון ולקייסי לא ידעתי איזה שוקולד נוסף להביא אז הבאתי לה רק את זה, "לאן עכשיו?" שאלתי "נשאר עוד את ראיין אחרי הצרחות האלה שהרסו לי את האוזן" אמר והלכנו לחדר שלהם, דור נכנס והניח את התיק עם הדברים שלו על המיטה ואמר לראיין שלום
"אז אנחנו בסבב מתנות" אמרתי והוא צחק "אז מה אני מקבל?" שאל "זה" אמרתי במתח והוצאתי את הטובלרון, זרקתי אליו והוא תפס "את זה" הוצאתי את שוקולד המילקה והוא צחק "איך ידעת?" שאל "אמרת לי כשרק הגעתי לפנימייה" הזכרתי לו "ואת" בניתי מתח "זה" אמרתי והבאתי לו את שלושת החולצות שלו, הן היו מגולגלות וסגורות יחד "נחמד" אמר כשפתח אותן, "לא הייתי בפריז אבל לפחות יש לי חולצה" הקריא "לימודי נשיקות צרפתיות מוסמך, רק שני יורו" הקריא עוד אחת וצחק "ריילי תרצח אותך" אמר "היא תאהב את האחרונה" אמרתי לו והוא פתח גם אותה "גבר מאוהב לפניכם" והיה ציור של זוג הולך אחד ליד השני כשלבן יש לבבות בעיניים "נחמד" אמר "תודה, השקעתי הרבה בלהתאים אותן" אמרתי לו ודור בא מאחורי וחיבק אותי, הוא כנראה סיים לסדר את מה שהבאתי לו
"מי נשאר?" שאל "קייסי, רוצה ללכת עכשיו?" שאלתי והוא הנהן ולקח את ידי, לקחתי את התיק ונגררתי אחריו "ביי" אמרתי מהר לראיין.

"היא לא פה כרגע, היא כנראה במגרש כדורסל" אמרה השותפה שלה כשהגענו "תודה" אמרתי לה בחיוך "לילה טוב" אמר דור והלכנו למגרש הכדורסל, ההבדל ביני לבין דור הוא שאני הייתי בהלם שמח, בעוד שדור עוד שנייה רצח אותה "קייסי בואי לפה מיד!" אמר לה בכעס "מה את עושה?" כעס עליה כשהתנתקה מהנשיקה עם אותו בחור, הוא היה עם גבו אלינו, וכשהסתובב דור רק כעס יותר ויותר "זה לא לוקאס, החבר של החברה הכי טובה שלך?" שאלתי כשהגיעה אלינו והוא נשאר לשבת על המגרש "כן, אבל כבר, עזוב סיפור ארוך" אמרה לי וניסיתי להרגיע את דור "אני לא מאמין, את באת לפה כדי להיות יותר רגועה ופחות בעייתית אז אני צריך למצוא אותך ככה? מתעסקת עם בנים?" שאל "זה הבן הראשון שהתנשקתי איתו מאז שהגעתי לפה, לפני יותר מחצי שנה" אמרה לדור בכעס, ליטפתי את ידו של דור והוא הסתכל עליי "דור היא בסדר, תן לה קצת להבין מה קורה סביבה" אמרתי "כן" אמרה קייסי "ובכל מקרה, כשאמנדה הגיעה לפה נישקת אותה בערב הראשון שראית אותה" אמרה קייסי וקצת נעלבתי, נכון זה היה מהיר אבל הכל היה מהיר אצלנו "זה לא קשור, מחר אני רוצה לדבר איתך" אמר בכעס
"טוב" קטעתי את הכל "עכשיו מתנות!" אמרתי בהתרגשות והוצאתי את הטובלרונים היא חייכה ואז הוצאתי את כדור השלג "וואו! איך ידעת?" שאלה וחייכתי, הפלאפון שלי צלצל והלכתי לענות בצד
"היי אמא" "היי, אני בדיוק סיימתי לדבר עם אנט, ואת זוכרת את הבנים שלה? וולטר ואוליבר, אז הם יבואו למשלחת להחלפת תלמידים או משהו בתחילת שנה הבאה, אבל כדי שהם יתרגלו הזמנתי אותם לבוא לפני זה, הם יהיו אצלנו בשבתות ואיתך בפנימייה! איזה יופי! נכון?"

אז העלתי עוד פעם רק כדי להיות בטוחה… אם אין קוראים של הסיפור באתר הזה אני אמשיך לכתוב ולהעלות אותו בוואטפאד (אותו שם משתמש, אותו סיפור, רק שימשיך) אם באמץ אין קוראים אני פשוט אפסיק להעלות אז אם יש מישהו שאכפת לו ושהוא אוהב את הסיפור (בלשון זכר אבל גם לבנים וגם לבנות) שיכתוב!