אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 6

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כמו בכל יום עכשיו, התעוררתי באחת וחצי בצהריים,
הסתכלתי על כל החדר שלי, על הפח שמלא בטישו,
על המים שהבאתי לי ועל הבצל שדן הכריח אותי לשים בחדר,
זה מה שקורה כשאני משקרת לו,
אני לא הולכת לספר לו שאני ודור נפרדנו ושבגלל זה דור לא היה בחתונה ולא בגלל מקרה חירום משפחתי שלו,
בגלל זה אני לא הולכת לבית ספר אני במיוחד לא עומדת לספר לו את מה שדור עשה לי במיוחד לא בירח דבש שלו, היום הוא חוזר, היום הוא בא לראות מה איתי, היום אני אספר לו,
ירדתי למטה כדי להביא לי כוס מים, הדבר היחיד שאני מכניסה לפה שלי,
בדרך אני עוברת במראה הגדולה שיש במדרגות,
עדיין רואה את הילדה עם הצמה עם השוונצים,
הפנים העייפות עם השקיות והגוף שנראה קטן יותר,
אני לפעמים רעבה ואז אני נזכרת בארוחה ההיא ולא מבינה איך הייתי רעבה מלכתחילה,
שמעתי קולות מהסלון, לא אמור להיות שם אף אחד,
לקחתי את האגרטל שהיה על המזנון, מתקרבת בצעדים איטיים לסלון הקולות כבר נפסקו ואני יותר מבוהלת ממקודם,
אני מתחבאת מעבר לפינה וכשאחת הדמויות עוברת אני באה לרסק לה את האגרטל על הראש אבל עוצרת שנייה לפני, זה דן.
\"תודה לאל\" מלמלתי
\"מה חשבת שאני? שודד?\" שאל בצחוק, אני מתעלמת ופונה למטבח,
מניחה את האגרטל חזרה במקום בדרך, והולכת לקחת לי כוס מים,
דן עוקב אחריי למטבח ומתיישב מולי על האי של המטבח
\"מה באמת קורה?\" הוא שואל ואני רק עושה פרצוף לא מבין וממשיכה לשתות את כוס המים שלי
\"את לא חולה\" הוא מכריז
\"ועוד יותר גרוע את לא מספרת לי מה באמת קרה\" הוא מוסיף
\"יש לי סיבות\" עניתי בשקט
\"סיבות?\" הוא שואל בפליאה ואני מהנהנת
\"אז תני לי לנחש: בעיות עם המורים?\" שואל ואני מנידה את ראשי לשלילה
\"מנהלת?\" שואל שוב ואני מחזירה לו תשובה שלילית נוספת
\"חברות?\" הוא שואל ואני שוב מסרבת
\"אז חברים\" הוא מכריז ואני לא עונה
\"זה לא ידידים כי אז היית הולכת לחברות שלך או משהו, זה דור?\" הוא שואל ואני שוב לא עונה
\"מה הוא עשה?\" הוא שואל ואני קופאת, דן הבין מה קרה לי והתיישב לידי, מחבק אותי מהצד \"תספרי לי\" הוא מבקש
\"בבקשה אמנדה\" הוא ממשיך
\"אני מתחנן\" מוסיף ואני מבינה שהוא לא יעזוב את הסיפור, אני מתקדמת לסלון, מתיישבת על הספה ומספרת לו הכל
\"ביום של החתונה שלך אני ודור הלכנו לאכול בחוץ, המלצרית הייתה אקסית שלו,
הוא כל הזמן חייך אליה והיא עשתה לו עיניים,
הוא בקושי שם לב אליי, כששאלתי אותו מי זאת באמת הוא רק ענה שהיא אקסית שלו מפעם, כשהיא הגיעה שוב שאלתי אותה מה הקשר ביניהם,
היא אמרה לי שהיא הייתה האהבה הראשונה שלו או משהו כזה,
ואז דור סיפר את הכל, לפני כל המקרה עם ההורים שלו הם היו חברים טובים רק שהם היו מאוהבים אחד בשני\" עצרתי לרגע וניגבתי דמעה בוגדנית שהצליחה לצאת, נשמתי עמוק ודן ליטף לי קצת את הכתף, מראה שהוא מבין אותי, הוא לא יכול ממש להבין אותי, הוא אפילו לא יודע הכל
\"ואחרי שההורים שלו נפטרו היא זאת שתמכה בו,
עד שהוא השתנה ואז הוא נסע לפנימייה,
דן אתה לא מבין איזה מבט היה לו כשהוא סיפר לי את זה,
כאילו הוא עדיין מאוהב בה!\" המשכתי את הסיפור והדמעות המשיכו איתו
\"אז כעסתי, ויצאתי מהמסעדה ותפסתי מונית בחוץ, הוא בא אחריי ושחרר את המונית,
לקח אותי למכונית והחזיר אותי, הכל היה בשקט,
כל פעם שניסה לדבר איתי או משהו עצרתי אותו, הריב הגדול היה בחדר,
צעקתי עליו, והרבה, וזה נגמר בזה שהוא צעק עליי שאם הוא לא היה אוהב אותי הוא לא היה מכניס אותי למערכת כדי למצוא את ההורים שלי, דן זה היה נורא\" סיפרתי לו והוא חיבק אותי \"אז למה את בוכה? לא השלמתם?\" שאל, מה הוא דביל?
\"הוא הכניס אותי למערכת\" אמרתי לדן לאט יותר
\"ו? כל מה שהוא עשה זה משהו שהוא חשב שבשבילך יהיה טוב, אז הוא לא שאל קודם? זאת הבעיה? או שאת עדיין כועסת על החברה?\" שאל
\"החברה הייתי סולחת לו והוא היה מגיע לחתונה, אבל הוא הלך מאחורי הגב שלי\" הסברתי לו \"אני צריך ללכת\" אמר וקם מהספה, נשק לי על הראש ואמר
\"את צריכה לחשוב, והרבה\" הנהנתי כתגובה והוא יצא.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
\"את חושבת יותר מדי\" אמר לי דור והוציא אותי מפלשבק הנוראי הזה, ציחקקתי בקלילות, מוציאה את המתח ודור נשק לי במצח, דפקו בדלת ונשמע קולה של קלואי
\"אתם צנועים נכון? כי כבר עברו יותר משבע דקות\" הודיעה
\"רק רגע\" אמר דור ונישק אותי נשיקה מהירה בפה, הפעם אני העמקתי את הנשיקה, כשהתנתקנו הרגשתי בשמיים.
\"בואי\" אמר לי דור וירדתי מהשולחן, יוצאת איתו החוצה
\"אנחנו נלך עכשיו\" הודיע דור
\"אז לישון אצל ריילי?\" שאל ראיין ואני וריילי העברנו לו מבט כועס בזמן שדור רק ענה
\"כן\" ואז המבטים שלנו עברו לדור
\"נו כבר שתיכן\" אמרו הבנים ודור משך אותי החוצה.
\"דור אתה מבין שאנחנו לא הולכים ל..\" התחלתי להגיד בין הנשיקות שלו בבניין
\"להזדיין? אני יודע\" אמר לי ואני הופתעתי מהשימוש הקל במילה הזאת
\"את לא מוכנה עדיין\" מלמל ואני התעצבנתי
\"אה\" עניתי לו בפשטות, אני אוכיח לו שאני מוכנה. המשכנו להתנשק בחדר שלו ושל ראיין,
\"יש לי הפתעה בשבילך\" אמר לי ואני עשיתי פרצוף לא מבין
\"בואי\" אמר ולקח את ידי, קמתי והלכתי אחריו, לארון שלו, הוא פתח מגירה אחת, ריקה
\"אתה מציע לי לעבור לגור איתך?\" שאלתי אותו צוחקת
\"כן\" אמר לי
\"אסור\" מלמלתי, אנחנו בכל זאת בפנימייה שאסור בה בנים ובנות ביחד בחדר
\"אף אחד לא אמר שאסור שתהיה לך מגירה\" הוסיף ואני חייכתי
\"זה אני אעשה\" אמרתי והלכנו לישון

\"בוקר טוב אהובתי\" העיר אותי דור בבוקר
\"בוקר של בית ספר\" מלמל ואני קמתי מהר
\"מה?\" שאלתי מהר וראיתי את דור מבולבל
\"שחכתי לקנות מדים\" אמרתי בפאניקה
\"אז בואי תתארגני מהר ואני אבוא איתך לחנות של הקמפוס\"
\"אתה יכול להביא לי מהחדר בגדים בזמן שאני אלך להתקלח?\" שאלתי והוא הנהן, נשק לי בראש ויצא מהחדר.
~דור~
הלכתי להביא לאמנדה בגדים, היא בטח ממש ממהרת אם היא לא הולכת לבד,
דפקתי בדלת ונשמעו קולות של רהיטים זזים וקללות קטנות, ראיין פתח לי את הדלת
\"היי אחי\" אמר לי
\"היא ערה?\" שאלתי
\"אני מקווה שכן\" אמר
\"הערתי אותה כבר שלוש פעמים\" הוסיף
\"באתי לקחת בגדים\" סיפרתי ונכנסתי לחדר
\"עוד לא סיפרת לה על המגירה?\" שאל
\"סיפרתי אבל היא עוד לא הביאה בגדים\" הסברתי
\"ריילי?\" שאלתי
\"מה?\" היא שאלה מהמיטה
\"אני צריך לבחור לאמנדה בגדים\" סיפרתי לה והיא קמה
\"מה שאני עושה בשביל הילדה הזאת\" מלמלה ובאה אליי, פתחה את דלתות הארון והוציאה מכנס וחולצה ופתחה את המגירות והוציאה משם הלבשה תחתונה,
\"אפשר לראות משהו?\" שאלתי לפני שסגרה את המגירה, היא הנהנה והסתכלתי במגירה, הוצאתי לה תחתונים אחרים וחזייה אחרת, רק שלא תחנוק אותי אחר כך.
\"אני אלך ואתם צריכים כבר להתארגן לבית ספר\" אמרתי לשניהם ויצאתי.
חזרתי לחדר שלי והנחתי את הבגדים על המיטה
\"דור? זה אתה?\" שאלה אמנדה
\"כן, הבגדים על המיטה\" אמרתי לה, היא יצאה מחדר המקלחת עם מגבת, כמה שהיא יפה, חזרתי להסתכל על הארון, מחזיק את עצמי, והיא באה מאחוריי, חיבקה אותי, מה קורה פה??