אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 21

התעוררתי ארבעים וחמש דקות לפני הזמן שקבעו שניפגש, כל השכבה. מהר התארגנתי והייתי מוכנה חמש דקות לפני הזמן, מזרזת את ריילי ויוצאת לדור.
שתי דפיקות על הדלת וכבר פתחו, ראיתי את דור לבוש ומיואש כשראיין עדיין ישן
"מה?" שאלתי
"אני כבר שעה מנסה להעיר אותו והוא לא קם" הסביר לי דור
"תן לי שנייה" הלכתי לראיין ולחשתי לו באוזן
"אני ער!" צעק וקם מהמיטה
"יש לך חמש דקות להתארגן ולרדת לצבים" אמרתי לו והוא הלך להתלבש
"מה אמרת לו?" התעניין דור
"סוד כמוס" אמרתי ויצאנו מהחדר.

"איפה ראיין?" שאל המדריך
"הוא התעורר מאוחר, הוא יורד תוך כמה דקות" אמרתי ודקה אחר כך ראינו את ראיין מתקרב אלינו
"אוקיי, עכשיו אנחנו יכולים לצאת" אמר המדריך ויצאנו אחריו.

"מה קרה?" שאל אותי דור
"זה היה כל כך יפה" אמרתי
"כן" הוסיף
"מתי צריך להתעורר מחר?" שאלתי
"אין פעילות, יש זמן חופשי עד שתים עשרה בצהריים כשאורזים ומחזירים חדרים" אמר
"רוצה להישאר?" הצעתי
"אני אשמח" אמר והתיישבנו על החול, מסתכלים על הים
"את יודעת שקייסי מתגעגעת אלייך נכון? היא מאוד כעסה עליי כשנפרדנו" סיפר וצחקתי
"אני אשמח להיפגש איתה כשנחזור" אמרתי
"אתה יודע שדן רוצה להרוג אותך נכון?" הוספתי
"כן, אני אשמח לא להיפגש איתו כשנחזור" אמר והדגיש את הלא.
"אנחנו הולכים להיות ביחד לנצח?" שאלתי
"אני מאמין שכן" אמר
"אני יודע שבלי האהבה שלך אני לא אותו אדם" הוסיף וחייכתי, חיוך מלא משמעות.

"אז מה החלטתם?" שאלה ריילי
"מה החלטנו?" שאלתי אותה חזרה
"אתם תבואו איתי ועם ראיין ועם המשפחה שלי בסופ"ש?" שאלה
"לאן?" שאלתי
"את לא זוכרת שהזמנו את עמית?" שאלה ונזכרתי
"ברור שאנחנו באים" אמרתי בהתלהבות
"להביא משהו במיוחד?" שאלת
"לא, רק את הציוד סקי והבגדים והכל, אוכל יש שם או שההורים שלי יקנו." אמרה והנהנתי להסכמה
"את באה?" שאל ראיין את ריילי והם הלכו
"אוף, צריך לקנות עכשיו מתנה אתה בא?" שאלתי את דור
"איזו מתנה?" שאל דור
"אתה לא שמעת? ריילי הזכירה את התינוק, אנחנו חייבים לקנות לו מתנה, אתה בא?" הסברתי לו ויצאנו לקניות.

"איזה חודש את?" שאלה אותי המוכרת בהתרגשות, אני נשבעת שבא לי לחנוק אותה, אני בכלל לא בהריון!
בזמן שאני שרפתי אותה בראש שלי שמעתי את דור צוחק וממלמל שאני לא בהיריון
"אה, אני מצטערת, אתם פשוט נראים ממש כמו זוג ואין זוגות שבאים לפה לקנות משהו ואין להם תינוק" הסבירה את עצמה,
"אני רק רוצה את המשחק הזה" אמרתי והושטתי לה אותו,
"ואת יכולה לעטוף לי אותו למתנה?" שאלתי והיא הנהנה.
"מה אתה צוחק?" שאלתי את דור כשיצאנו מהחנות
"אני רק חשבתי עלייך בהיריון זה הכל" אמר והמשיך לצחוק
"תפסיק לצחוק, זה לא יקרה בקרוב" הרגעתי אותו והלכנו למכונית,
"את תהיי אמא טובה" אמר כשנכנסנו למכונית
"אתה עדיין חושב על זה?" שאלתי מיואשת
"כן, את תהיי אמא טובה" קבע והמשיך בשלו
"ולמה אתה חושב את זה?" שאלתי
"את בן אדם מקסים, ואת כל כך חמה ומתוקה שאיך לא?" הסביר
"אני לא יודעת, אני כן ארצה ילדים אבל אני חושבת שאני צריכה לגדול קודם, להבין כמה דברים על עצמי לפני שאני צריכה להבין דברים על אנשים אחרים"
"אני בכל זאת מאמין שתהיי אמא טובה" אמר לי ונסענו חזרה לפנימייה.