אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 17

~אמנדה~
הגעתי עם ראיין והלכתי לקבלה, נתתי לפקידה את שמי והיא הובילה אותי לחדר מספר 5,
נותנת למחליפה שלה לשרת את ראיין, אני נכנסת לחדר, רואה אישה בלונדינית,
בסביבות גיל הארבעים, יושבת מצדו השני של השולחן, כשכמה מסמכים מפוזרים על השולחן.
\"היי אמנדה\" אמרה
\"היי\" עניתי לה בחיוך, זאת אימי?
\"אני לא מהמשפחה שלך, אני אחראית על התיק שלך, למצוא את המשפחה שלך, אני עוד לא יודעת אם המשפחה שמצאתי לך היא אכן משפחתך אבל היא מתאימה להגדרות שמצאת, הייתי שמחה לדעת יותר, הבחור שהכניס את הפרטים אמר שזאת הפתעה\" הסבירה לי
\"אני אצטרך שתחתמי על המסמך שאומר שאת מוכנה לפגוש את המשפחה הפוטנציאלית,
את האימוץ רק ההורים המאמצים שלך יצטרכו לקבוע אם הם רוצים שתישארי איתם או שתחזרי להורייך, כמובן שהורייך יכולים לדרוש וזה עניין של בית משפט,
אפשר לחתום עליו כשתוודאי מי היא המשפחה שלך, את יכולה לקחת אותו הביתה והמסמך השלישי אומר שאם המשפחה לא נכונה או לא רוצה אותך\" אמרה ונעצרה לרגע, יש לה חתיכת עבודה קשה
\"אז את לא תציקי להם ותפריעי לחייהם, אם הם ייאלצו להתקשר למשטרה בענייני הטרדה אנחנו לא נוכל לטפל בך יותר, גם אם נמצא את משפחתך יום אחד הם ייאלצו לא לדעת מי את\" אמרה בעצב. הנהנתי וחתמתי על המסמך הראשון ועל המסמך השלישי, קיפלתי את המסמך השני והכנסתי אותו לתיקי, אולי זאת לא המשפחה שלי בכלל ועד שימצאו אותה אני יהיה אחרי גיל 18.
\"הם בדיוק הגיעו, זאת משפחה שכבר פגשה את קרוב המשפחה הפוטניציאלי כמה פעמים והתברר כי זה לא נכון, אני מכניסה אותם לפה בעוד חמש דקות בערך\" הודיעה לי ויצאה מהחדר
\'כבר נכנסת?\' שלחה לי דונה
\'אני כן, הם עוד שנייה נכנסים\' החזרתי לה
\'בהצלחה\' שלחה לי
\'אוהבת אותך\' הוסיפה
\'תודה, אוהבת אותך גם\' שלחתי והוספתי סמיילי נשיקה.
נפתחה הדלת וראיתי אותו, את הילד מהבית ספר הקודם, הילד השקט שאף פעם לא דיבר יותר משלוש מילים ברצף, יחד עם שני הוריו, אמו הידועה בחיוכה הגדול ואביו שתמיד נראה רציני
\"את?\" שאל
\"היי אמנדה\" אמרה אמו
\"אני לא מאמינה\" הוסיפה
\"ככה מתחת לאף שלנו?\" שאלה את עצמה בחיוך. הם התיישבו מולי, כולנו מחייכים
\"נתת להם כבר את הדנא לבדיקות?\" שאלה אמו, או אימי? לא יודעת כבר.
\"כן\" אמרתי לה, בדיקות הדנא זה הדם ורוק נכון?
\"את בטח רוצה לדעת מה קרה\" אמרה והנהנתי
\"כשהיית קטנה בעלי הלך איתך לטייל, אני הייתי די פרנואידית אז שמתי לך פתק שכתוב בו את הכתובת שלנו, בעלי לקח אותך באוטובוס ומכיוון שהוא לא היה רגיל להסתובב עם תינוקת הוא שכח אותך באוטו, את בכית כל כך הרבה באותה תקופה, חיפשנו בכל מקום והמשטרה בסופו של דבר אמרה שאין להם דרך למצוא אותך, היינו בדיכאון, רק באותו הבוקר ניסית ללכת בפעם הראשונה\" סיפרה
\"מה ללכת? בת כמה הייתי?\" שאלתי אותה
\"בת שנה בערך\" אמרה
\"לא יכול להיות\" אמרתי לה
\"אני ננטשתי בגיל חודשיים, הרופאים בדקו אותי והייתי בת חודשיים, ואני גם הייתי עם פתק עם השם שלי, לא הכתובת או הבית, אני מצטערת\" אמרתי לה
\"איך לא כתבת את זה?\" שאלה בהלם
\"אני לא זאת שרשמה את הגיליון אלא חבר שלי, עכשיו אני מבינה שאני אצטרך לבדוק אותו, אני מצטערת\" אמרתי לה וקמתי, יוצאת מהחדר ורואה את ראיין מחכה בלובי
\"איך היה?\" שאל אותי
\"יש בעיה במה שדור כתב, הם חשבו שהמשפחה שלי היא משפחה של מישהי שנאבדה באוטובוס בגיל שנה\" אמרתי לו
\"אז בואי נסדר את זה\" אמר והלך אחרי לקבלה
\"הי\" אמר
היי אמרה לו האישה ששירתה אותו מקודם בקבלה
\"נו? זאת היא?\" שאלה והסתכלה עליי
\"לא, היא לא היא, היא מעצבנת מדי והבדיקות לא התאימו\" אמר, הוא פגש מישהי שיכולה להיות אחותו ולא סיפר לאף אחד?! ומעצבנת?!? הסתכלתי עליו במבט המום והוא המשיך להסתכל על הפקידה
\"באתי איתה, יש כמה פרטים שהם או לא נכונים או לא רשמו, זה חבר שלה מילא לה את הפרטים והוא כנראה התבלבל או לא ידע\" הסביר לפקידה והיא הביאה לי דף חדש וריק, שם מילאתי את הכל, היא החליפה אותו בגיליון הקודם ורק העבירה את דוגמאות הדנ\"א לגיליון החדש
\"נו? את כבר יודעת?\" שאלה אותי כשהסתכלה על הגיליון
\"בגלל זה תיקנתי, טעות בגיל שלי.\" הסברתי לה והיא הנהנה.
\"רוצה ללכת לאכול המבורגר? יש מסעדה טובה מאוד שאני מכיר, אני תמיד הולך אליה כשאני חוזר מפה\" הציע והנהנתי, רעבה בחלט הייתי.

התיישבנו במסעדה, נראה קצת עמוס, קצת, תור של ארבע קבוצות אנשים בכניסה זה עמוס. נכנסנו והתיישבנו אחד מול השני, לקחתי לי תפריט והעיניים שלי כמעט יצאו מהמקום, מה זה ההמבורגרים האלה? סירופ מייפל? בהמבורגר? בייקון? שבעים אלף סוגי גבינה? ראיין הסתכל אליי וראה את המבט ההמום שלי.
\"פעם ראשונה נכון?\" שאל המלצר שבדיוק הגיע
\"כל כך ברור?\" שאלתי
\"כן, רק חדשים לוקחים תפריט, או כאלה שבאו פעם שנייה, אבל רק חדשים מסתכלים ככה על התפריט\" הסביר לי וצחקתי
\"מה מומלץ?\" שאלתי את ראיין והמלצר
\"אם את אוהבת להתנסות והכל אני ממליץ או על המייפל או על הבייקון עם גבינה כלשהיא\" אמר המלצר
\"אבל אם את לא אוהבת הרבה דברים כאלה, ורוצה משהו פשוט יש את ההכי קטן 220 בלי כלום, רגיל\" אמר
\"אני אקח את הבייקון\" אמרתי למלצר
\"עם גבינה?\" שאל
\"כן\" עניתי
\"איזו?\" שאל שוב, כותב בפנקס שלו
\"תבחר אתה\" אמרתי
\"רק לא מסריחות\" הוספתי \"אין לנו מסריחות\" הודיע
\"אז תתפרע\" אמרתי לו והוא לקח את ההזמנה הקבועה של ראיין, 440 עם מייפל,
\"מה את מופתעת?\" שאל כשהלך המלצר
\"המייפל?\" שאלתי
\"זה טעים, זה בא לך במזרק ואתה מזריק את זה לבשר שלך\" סיפר ואני עשיתי מבט נגעל.

\"איפה אתם?\" שאלה ריילי כשעניתי
\"בדרך, עוד עשרים דקות מגיעים\" הודעתי לה
\"אכלתם כבר?\" שאלה
\"כן\" עניתי
\"הוא לקח אותך למסעדת המבורגרים הזאת?\" שאלה
\"איך ידעת?\" שאלתי
\"הוא סיפר לי עליה, באמת יש להם כאלה המבורגרים הזויים?\" שאלה
\"מה? הוא סיפר לך על המייפל? או על הבייקון עם גבינה ביחד עם ההמבורגר? או על הגדלים? או על זה שהוא שכנע אותי לקחת מילקשייק שוקולד קטן, שהוא בערך חצי ליטר? מה הוא סיפר לך?\" אמרתי לה בשעשוע והיא צחקה
\"אז הוא סיפר לי על הכל\" אמרה
\"באמת? גם על הצ\'יפסים שכל אחד מהם הוא כוס שמן?\" שאלתי
\"זה הוא לא סיפר לי, הוא אמר שזה צי\'פסים נורא טעימים\" סיפרה לי
\"הוא גם סיפר לך שהבאנו לך ולדור כאלה?\" שאלתי
\"לא\" אמרה
\"עם מה הבאתם לנו?\" שאלה
\"לך עם מייפל\" אמרתי והיא עשתה קול של בכי
\"היי!\" אמר ראיין
\"אני בחרתי\" הוסיף
\"ולדור כמו שלי רק של 440, בייקון עם גבינה\" אמרתי
\"שלך נשמע טעים יותר\" התלוננה
\"אל תדאגי, גם שלך 440\" אמר דור והיא צחקה
\"נתחלף\" אמרה.
\"טוב ביי, רייל, נדבר כשנגיע\" אמרתי
\"רגע! מה עם ההורים שלך?\" שאלה וניתקתי
\"למה לא ענית לה?\" שאל ראיין \"לא רציתי\" אמרתי