אם היה קורה אחרת- פרק 1-התחלה חדשה מוקדש לאליסי פינחסוב!

אנה הייתה ילדה רגילה, עד לפני חודשיים, לאחר שגילתה מחברתה, סוזן קולינס שהיא טסה לעזור בהתקדמות של הסרט "משחקי הרעב".למרות הפרשי הגילאים שבו אנה הייתה בת 20 וסוזן בת 56 היה להם מכנה משותף, כתיבה יצירתית.אנה וסוזן הכירו כאשר פרסמה אנה סיפור באנגלית, הסיפור התפרסם באתר שבו סוזן ביקרה בו כל יום, אט אט סוזן נכנסה לסיפור של אנה יותר לעומק והם הפכו לחברות לכתיבה.אנה עזרה לסוזן בספר שלה "משחקי הרעב 3: עורבני חקיין" ובתמורה סוזן נתנה לאנה עצות לשיפור הכתיבה.לאחר כשנה סוזן ואנה סיימו לכתוב את סוף הספר והיו מרוצות ממנו, הספר הפך מיד ללהיט ובחודש נמכרו כ-100,000 ספרים באנגלית והוא הוצע לאור בכמה וכמה שפות שבניהם: עברית,גרמנית,הולנדית,צרפתית ועוד…הספר הפך לסרט אך כיוון שאנה הייתה בלימודים, היא נשארה בארץ ולא יכלה לטוס.
עכשיו כשקיבלה את המכתב היא רצה לספר לחברתה ליאור שהייתה מאורסת לידיד הכי טוב של אנה, שניר, שהיא טסה עוד שבוע לעזור בסרט.ליאור הייתה מופתעת אך חיבקה את אנה בחום והשביעה אותה שהיא תשלח לה מכתב כל יומיים לפחות, ושניהן ישבו לראות את הסרט האהוב עליהן, האורח, עם השחקן דן סטיבנס.
אנה העריכה אחד מהשחקנים שהוא צ'אנינג טאטום, היא ראתה בו דמות הערצה, צ'אנינג שחקן אדיר מאוד, אך, גם עם זאת לא תמיד הוא היה כמו שנראה היום.צ'אנינג עד לא מזמן היה שמן, יתר על המידה, הערצתה אליו הייתה לא בגלל המראה אלה הנחישות לחזור לאורח חיים טוב.אנה תמיד חלמה לפגוש אותו, היא ידעה שברגע שהיא תפגוש אותו היא לא תקפוץ עליו ותתנהג כמו משוגעת אלה תהיה עדינה ותספר לו על הערצתה אליו.
בשבוע הזה אנה התארגנה על הכל, סיפרה להוריה ששמחו בשבילה ואיחלו לה הצלחה, סיפרה למשפחתה הקרובה, ולחבריה הקרובים שבניהם היו, שניר,שיר בת דודתו של שניר ולי.חבריה בילו איתה בכל הזמן הנתון שנאר להם, אך, הרגישה אי נעימות כשיצאה לבד עם שניר כי הוא מאורס.
סוף השבוע הגיעה ואנה כבר הייתה במטוס, אנה תחבה את האוזניות באוזניים, היא שמה שירים, השיר הראשון שקפץ לה לראש הוא צלצול השעון של איתי לוי, אנה אהבה מזרחית, היא גדלה בבית ששמעו מזרחית.היא הרגישה קצת בחילה מהטיסה ולקחה מסטיק.היא לקחה ספר והתחילה לקרוא, כעבור שעה היא נרדמה עד שהקרוז העיר אותה כאשר הם נחתו.סוזן חיכתה לה ביציאה היא חיבקה אותה חזק חזק ושניהם הלכו לבית של סוזן, אנה לא רצתה לגור במלון וסוזן הציעה לה לישון בביתה, אנה שמחה להצעתה וענתה בנימוס שהיא תשמח.כעבור חצי שעה הן הגיעו לבית שלה, הבית היה מבחוץ גדול יותר מכפי שהיא דמיינה, מסביב לבית הייתה גינה בצד הימני של אנה, בגינה היו פרחים שעיטרו את מסביב הגינה ומסביב לכל סוג של צמח היה גדר נחמדה בצבע חום.באמצע היה שביל שמסביב אבנים קטנות וחומות שהתאימו בצבען לצבע הגדר, השביל היה טיפה מפותל והגיעה לכל מקום שרצית ללכת אליו.בצד השמאלי הייתה נדנדה משפחתית לבנה ונעימה למראה, כיסאות בצבע חום נוחים לישיבה וכיסא נדנדה אחד.השולחן היה במרכז הכיסאות והוא היה גדול ומרובע.מול הנדנדה והכיסאות הייתה בריכה לא גדולה ולא קטנה, בבריכה היו מלא חפצים, כדורי ים, בלוני מים, רובי מים ועוד חפצים רבים דומים.בצמוד לבריכה היה מן גן שעשועים קטן, הנחתי שזה לנכדים שלה או לילדים של חברים קרובים.בגן השעשועים היו מגלשות, שתי נדנדות וסוסונים קטנים כאלה שמתנדנדים מצד לצד. אנה אהבה את הסגנון של החצר היא מאוד התחברה אליו, היא אהבה חום מהמשפחה שלה, כמו שאחרים אוהבים.
סוזן קטעה את אנה, כאשר היא תקעה מבט ארוך וממושך כשלא שמה לב שקוראים לה שוב ושוב.אנה התנצלה ושניהן התקדמו לביתה של סוזן.הדלת מעץ, מסוג הזה שאנה אהבה לגעת בו בגלל היותו כזה חלק.היא נכנסה לביתה של סוזן וישר חייכה, היא אהבה את הסגנון שלו, הספות והטלוויזיה ממוקמים בדיוק כמו בביתה של אנה.לכל חדר היה שם ואפילו לשירותים ולאמבטיה.המטבח היה נפלא בצבע שחור חזק, צבע שסימל לאנה כל כך הרבה דברים.סוזן הובילה את אנה לחדר האורחים ופתחה אותו, בחדר הייתה מיטה זוגית, אנה חשבה שזה להורים של סוזן או של בעלה כשהם באים לכאן, המצעים היו לבנים מאוד עם קימורים קטנים של מוקה.החדר כולו היה בצבע מוקה, אנה אהבה את הצבע למרות שלא היה הצבע האהוב עליה אלא על אימה.סוזן נתנה לאנה לסדר את דבריה ואנה התחילה לפרוק את חפציה.היא סידרה את כל סוגי הלקים שלה על המדף, ביחד עם כל כלי האיפור שלה, את הבגדים סידרה בארון, את המטען שמה בשקע יחד עם האייפון שלה ואת האמפי שמה בצד.לאחר כחצי שעה היא סיימה לסדר את כל חפציה ויצאה לעזור לסוזן בכל מה שתרצה.
סוזן ואנה הכינו ביחד את הארוחה, לאחר שאנה התעקשה לעזור לסוזן. סוזן הכינה את הספגטי עם בשר, לצד רוטב שמנת ולאנה הכינה רק ספגטי בסיר כשר. בזמן שסוזן הכינה זאת, אנה התחילה להכין את העוגת גבינה, שעל הקצפת חתיכות אננס ותות שלצידן, מתכון מיוחד של אימה לגלידת שוקו וניל שבתוכו יש קוביות שוקולד לבן מוחבאות. סוזן החמיאה לאנה על מה שהכינה וביקשה ממנה מתכון, אנה לא היססה אף לרגע ושלפה מיד עט ופנקס מכיסה ורשמה את המתכון. סוזן שמחה לראות שאנה כבר שמחה להיות בביתה והסתגלה והסבירה לה על מה שהולך לקרות בזמן שהיא נמצאת איתה. כל יום אנה הולכת עם סוזן ל"עיר הקטנה" ככה כינתה סוזן את המקום שבו הולכים להתאמן, לעשות חזרות, לכתוב תסריטים אחרים, לצלם את כל הסרט. אנה התרגשה כמו ילדה קטנה אבל הבטיחה שהיא תתנהג יפה לצד השחקנים המפורסמים. אנה הכי אהבה את ג'וש האצרסון, היא ראתה את הסרטים שלו אפילו מהגיל הקטן ביותר שהוא התחיל לשחק. למשל, זאתורה או את שני הסרטים האהובים עליה, חוץ ממשחקי הרעב: המסע אל האי המסתורי או ירח אדום. אנה אהבה את ג'וש כי היא חשבה שהוא מסתורי מאוד ובעל חשיבה גבוהה.
כשהגיעה סביבות השעה 13:00 היא זכתה לפגוש את שני החתולים של סוזן: מרי ובריאנה, סוזן סיפרה שהיא אימצה אותם מהרחוב, בפעם השלישית שהיא ובעלה יצאו לדייט לפני שהתחתנו. אנה נהנתה לשחק עם החתולים והקשיבה לסוזן שסיפרה לה על בעלה וילדיה, סוזן סיפרה שלבעלה קוראים צ'ארלס ולילדיה צ'ארלי ואיזבל. אנה מאוד רצתה לפגוש את משפחתה של סוזן והלכה להתארגן. אנה נכנסה להתקלח ובחרה בגדים מעט חגיגיים, שמחלה פרחונים עד הברכיים ונעלי בובה לבנות, היא פיזרה את שערה ושמה עגילי זהב שסבתה הביאה לה ליום הולדת ה-12. לאחר כ-חמש דקות לאחר שאנה סיימה להתארגן הגיעו משפחתה של סוזן. סוזן הציגה את אנה והילדים חיבקו את אנה, הילדים של סוזן היו בגילאי 15 ו-14 הבכור היה צ'ארלי. בעלה של סוזן לחץ יד לאנה וכולם ישבו לאכול. אנה קמה ועזרה לסוזן לסדר צלחות ואוכל וסוזן לאנה למי להביא כל צלחת. כשכולם התיישבו לאכול אנה הסתכלה ובחנה את משפחתה של סוזן, לבעלה היה שיער שחור שאנה הניחה שהיה צבוע ועיניים אפורות. לבנה צ'ארלי היא שיער זהוב כמו לאמו, סוזן, ועיניים כחולות, לעומת צ'ארלי שהיה גבוה כמו אביו, בעלה של סוזן, איזבל הייתה בגובה ממוצע, דומה לאביה, שיער שחור ועיניים אפורות, אנה חשבה שמשפחתה של סוזן מקסימה מאוד. אנה כל הזמן דיברה והשתתפה בדיונים שעלו בזמן האוכל וכשכולם סיימו היא ביקשה מסוזן שתשב והיא תגיש. אנה הוציאה את העוגה ופרסה חמש חתיכות בכל צלחת קטנה עם כפית, הוסיפה עוד צלחת גדולה שבה שמה את העוגה עם סכין בצד. את הגלידה לא היה צריך לסדר, הגלידה כבר קודם הייתה מסודרת כאשר אנה הניחה את הגלידה בכוסות. אנה התחילה להגיש בהתחלה את העוגה, כאשר סיימה עם הסבב הלכה להגיש את הגלידה. משפחתה של סוזן החמיאה לאנה על הטעם של הקינוח, והוסיפו לומר שהם ישמחו אם יהיה ככה כמעט כל יום, אנה הסמיקה ואמרה תודה על כל מחמאה שאמרו לה. בערב לאחר שאנה התעקשה עם סוזן שהיא תשטוף את הכלים, המשפחה ישבו חצי שעה לצפייה בטלוויזיה, אנה הניחה שכנראה היה תורו של צ'ארלי לבחור, כי הוא התלהב הכי הרבה. בערב אנה החליפה את בגדיה לפיגמה, אמרה לכולם לילה טוב ושקעה בשינה עמוקה לא לפני שאמרה את המילים:"כנראה שזאת ההתחלה החדשה שלי".