אל תתקרב אליי!! ~פרק ראשון~

~פרק ראשון~

נ.מ שירן-
אני כל כך מתרגשת! היום זה היום הראשון ללימודים, סוף סוף כיתה יא׳!!
אלוהים ישמור!! השעה 7:30!! אני מאחרת, בן מחכה לי בשער!!
״בן!״ צעקתי, ״אהובי כמה שהתגעגעתי״,
״אהובתי כמה כיף לראות אותך!!״ הוא השיב ורץ לנשק אותי ויחד התחלנו לצעוד לכיוון בית הספר.
״התגעגעת?״ הוא שאל, ״בטח שהתגעגעתי!!״ קפצתי,
״ איזה ילדה חורשת!! מה אני עושה איתך בכלל?״ הוא אמר,
״ביי, אתה מוזמן ללכת״ קרצתי, ״אני בטוחה שיש המון שמחכות בתור״.
״תהיי בטוחה״ הוא צחק ונישק אותי.
המשכנו ללכת, ואז קרה הדבר הכי נורא שיכל לקרות, מאור והחברה המגעילה שלו הופיעו, צועדים מולנו.
״תראי נופר, שני החנונים של בצפר צועדים להם״ מאור פנה אלינו בזלזול,
״ מה הבעיה שלך?״ אמרתי ״אתה, הסמים והחברה שלך מוזמנים ללכת״.
״שירן, שירן, שירן הילדה המושלמת..״ הוא אמר ״מזה המשחקים האלה? היית מתה לבלות איתי לילה,סליחה.. עוד לילה, מתי תורידים את המסיכה שלך ותוציאי את חיה שבך? הרי כולנו יודעים שאת לא תמימה כמו שאת נראית, זה זיוף!״ הוא חייך בעוקצנות והמשיך ללכת עם הזונה שלו.
״מה זה היה?״ בן פנה אליי, ״יש משהו שאני צריך לדעת?״,
״לא..״ גמגמתי, ״הוא סתם מנסה לסכסך, אל תקשיב לדפוק הזה.. בוא שלא נאחר..״ עניתי והמשכנו להתקדם לכיוון בית הספר.
מאור לא מנסה לסכסך, שיקרתי, לא רציתי לפתוח את זה בפני בן, זה היה ונגמר, טעות שאני מצטערת עליה.. מה שבטוח שמאז, אני ומאור לא אותו הדבר..