אל תסתכל על הקנקן – פרק 3/5 – חברים… או יותר?

מאדי ישבה בשולחן הקפיטריה, היא הסתכלה על העלים מרשרשים ברוח,
כשלפתע ראתה את הילד עם השיער הכחול יושב לידה.
היא בהתה בו – לא מבינה מה הוא עושה.
"היי" אמר לה וחייך
היא המשיכה לבהות ולא הגיבה לדבריו
הוא הרים את ידו ונופף בה מול פניה של מאדי.
"היי?" השיבה בלחש
"אני מאט" אמר "נעים להכיר"
"כן" אמרה והביטה על המגש שלה.
הוא לא ויתר והמשיך לנסות לדבר איתה, עד שלבסוף פטרה אותו בתירוץ לא אמין ורצה לשיעור הבא שלה.

ביום למחרת הוא המשיך להופיע
התקרבותו אליה כבר משכה תשומת לב משאר חבריהם לכיתה, אם אפשר בכלל לקרוא להם חברים….
הוא המשיך לנסות לדבר איתה, הוא סיפר לה על עצמו, למה צבע את שיערו בכחול, על אחיו הגדולים, ועל אימו ואביו, ואפילו על חלומו לעתיד…
מאדי רק הקשיבה בשקט, ולאט לאט למדה לחבב את הבחור המוזר והמקסים הזה.
היא לאט לאט התחילה לחבב אותו, לפתח רגשות כלפיו.
וכשהבחינה בכך כבר היה מאוחר מידי.
לאט לאט גם היא התחילה להיפתח בפניו.
היא לא הרגישה בושה או מבוכה כשדיברה איתו, זה היה חדש לה.
היא אהבה להסתובב איתו בבית הספר, אהבה לטייל איתו בפארק ולאכול איתו ארוחות צהריים.
הם נהפכו לחברים… או אפילו יותר?
אבל מה שקרה אחר כך היא לא יכלה לנחש…..