אל תסתכלי אחורה פרק 9- אנונימי

נ.מ אליסון
היום יום שבת. החלטתי שאני אצא עם הילד מהאוטובוס, כי הוא לא נישק אותי וברח בלי הסברים!
הסתכלתי בטלפון וראיתי שקיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה. 'אז…. ניפגש ב- 20:00 במרכז העיר או שאת מעדיפה לבטל?' אוי שיט זה הילד מהאוטובוס…… יואו! רק עכשיו קלטתי שאני לא יודעת איך קוראים לו. פאדיחות….. עניתי:'זה דווקא נשמע מעולה, רק שעדיף ב-20:30' הוא כתב:'אין בעיה, נתראה יותר מאוחר, אליסון. ' אוקיי, הוא יודע את השם שלי ואני לא יודעת את שלו. טוב…. תחשבי, איך את מגלה איך קוראים לו בלי שידע שאין לך מושג מה השם שלו….. טוב, אני צריכה עזרה מקליאו. אבל על הנשיקה אני לא מספרת לה! כי אם אני אספר אז היא תנסה לשדך ביני לבין רוי.
הודעה אל נוני שלי(קליאו) :'בואי אליי, דחוף!!!!!! זה מקרה חירום'
נוני שלי:'מה קרה? אני בדרך'

נ.מ קליאו
"זה המקרה חירום שלך?" שאלתי את אליסון. ואז היא אמרה:"טוב, יכול להיות שקצת הגזמתי אם ההודעה שלי…", "קצת?" שאלתי. "טוב, אולי קצת הרבה…. אבל זה לא משנה עכשיו. אני כאן במקרה חירום ואני זקוקה לעזרה!" היא אמרה והסתכלה עליי,"פליז?" הוסיפה. "טוב, אבל את חייבת לי" אמרתי. "סגור!" היא אמרה ולחצה את היד שלי.
התחלתי בהסבר הרעיון שהתגבש במוחי,"טוב, זה רעיון די טיפשי אבל הוא יכול לעבוד", "נו?" היא אמרה. נאנחתי ואמרתי:"תשאלי אותו איך קוראים לו" היא הסתכלה עליי ואמרה;"אוקיי, זה רעיון…. ממש טיפשי!","תני לי לסיים!" אמרתי והסתכלתי עליה, היא נאנחה וגלגלה עיניים. "ואל תגלגלי לי עיניים" אמרתי. היא הרימה את הידיים למעלה ואמרה:"מותר לנשום?" התעלמתי והמשכתי:"הוא יגיד לך את שמו הפרטי ואז את תגידי לו- 'אני יודעת שזה השם שלך התכוונתי לשם משפחה שלך', מה את חושבת?" היא בחנה אותי ואמרה:"אני חושבת שזה גאוני!" ואז היא חיבקה אותי. "טוב, מה לעשות שאני באמת גאונה" אמרתי. היא הסתכלה עליי ושתינו התחלנו לצחוק,"שתינו יודעות שאת לא" היא אמרה. "מה שנכון נכון" אמרתי.
אחרי שהפסקנו לצחוק היא אמרה:"אני צריכה ממך עוד טובה אחת קטנה", אוקיי, פה כבר נלחצתי. "מה?" שאלתי. "אם ריאן יגלה שאני יוצאת עם מישהו, אני אהיה מרותקת לנצח. אז מה הסיכויים שאת מחפה עליי?" היא אמרה. אמרתי לה:"אם הוא ישאל, אני אגיד לו שאת ישנה אצלי. אבל את חייבת לי ממש בענק" "אין עלייך" היא חייכה וחיבקה אותי. ואז היא אמרה:"אבל אם הוא ישאל אותי אני אגלה לו ישר" הסתכלתי עליה ואמרתי:"בהצלחה, כאן אני כבר לא יכולה לעזור לך. את חייבת ללמוד לשקר לאחיך" היא גלגלה עיניים ואמרה:"זה יהיה קשה"

נ.מ אליסון
השעה 7:50 יש לי עוד 40 דקות כדי להתארגן,אני חייבת להזדרז. יצאתי מהמקלחת ולבשתי ג'ינס קרעים בצבע כהה וחולצת בטן שחורה שרשום עליה
I am not model…but I look like this
ונעלי נייק לבנות עם סמל שחור. שמתי תכשיטים, בושם, איפור והשארתי את השיער פזור. שמתי כסף במגן של הפלאפון ולקחתי גם אוזניות. ירדתי למטה. שיט, ריאן פה! קיוויתי לצאת בלי שהוא ישים לב, וניסיתי להוריד את החולצת בטן כמה שיותר. הגעתי לדלת, והכל היה טוב ויפה עד שהוא אמר:"לאן את הולכת?" לא הסתובבתי כי ידעתי שאם הוא יראה שאני עם חולצת בטן הוא יגיד לי להחליף. "אני הולכת לישון אצל קליאו" אמרתי. "טוב, אז לילה טוב" הוא אמר. " לילה טוב" אמרתי ויצאתי מהר החוצה, לפני שאני אגיד לו את האמת. הגעתי למרכז העיר וקיבלתי הודעה:'אני מאחורייך' הסתובבתי וראיתי אותו ממש מולי. מוזר, אפילו לא הרגשתי שיש מישהו מאחוריי. חיבקתי אותו והוא אמר:"אז… את הולכת להראות לי את העיר אליסון?" "כן" אמרתי. "אבל יש לי שאלה" המשכתי. "כל דבר שתרצי לדעת" "איך קוראים לך?" אמרתי. ואז הוא חייך ואמר:"איתן" חייכתי ואמרתי:"את זה ידעתי, התכוונתי לשם משפחה" הוא חייך ואמר:"אני מכיר את זה" או-או פאדיחות… הסמקתי ואמרתי:"מצטערת, זה פשוט מוזר שאתה מכיר את השם שלי ואני לא מכירה את שלך" הוא הסתכל עליי ואמר:"את צודקת, באמת לא הצגתי את עצמי" מה שהזכיר לי שגם אני לא, מה שאומר שזה די מוזר שהוא הכיר את השם שלי בלי שאני הכרתי את שלו. הוא המשיך:"בואי נתחיל מהתחלה, היי אני איתן" הוא הושיט לי יד. לחצתי את ידו ואמרתי:"אני אליסון" "נעים מאוד להכיר אותך, אליסון" הוא אמר וקרץ. חייכתי ואמרתי:"גם אותך". הראיתי לו את העיר וכל הדרך הוא הצחיק אותי. קנינו גלידה וישבנו לאכול. הוא הסתכל עליי וחייך:"מה?" שאלתי. הוא אמר:"יש לך גלידה על האף" הסמקתי ואמרתי:"טוב, אולי זו לא בחירה טובה לאכול גלידה עם מישהו שעכשיו הכרתי, הכישורים שלי באכילת גלידה קצת… צולעים" הוא צחק ואמר:"רגע אני אנקה את זה" הוא נשען על השולחן והתקדם לעברי, הניח את ידו על פניי ואמר:"את יודעת מה?" בהתחלה לא שמתי לב למה שהוא אמר, התייחסתי רק לגלי חום שהיד שלו שלחה אל כל גופי ולעקצוצים הנעימים שחלפו בגופי, ואמרתי:"מה?" ואז הוא אמר:"אני חושב שזה דווקא חמוד לך" הסמקתי והסתכלתי בעיניים הירוקות שלו. "רגע, טעות שלי. כשאת מסמיקה את הרבה יותר חמודה" הוא אמר ונהייתי אפילו אדומה יותר. הוא התקרב אליי עוד קצת ונישק אותי. הפרפרים בבטן שלי השתוללו.
השעה כבר 11:30 ואיתן ליווה אותי הביתה אחרי שהתעקש שהוא לא נותן לי ללכת לבד, כשאמרתי לו שהוא לא מכיר את העיר ואני כן הוא אמר שהוא יקח אוטובוס הביתה. לבסוף ויתרתי לו והוא ליווה אותי הביתה. נתתי לו נשיקת פרידה והוא הלך, ברגע שלא ראיתי אותו באופק רצתי לבית של קליאו, מפני שאמרתי לריאן שאני ישנה אצלה ואם אני אכנס לישון בבית זה יהיה חשוד. כשהגעתי סיפרתי לה איך היה ואחרי זה המשכנו לדבר על עוד דברים. היא התחילה לספר לי על מועדון חדש שפתחו אבל לא הקשבתי כי נזכרתי במשהו. לקחתי כרית שעפה לפרצוף שלה מיד. "על מה זה בדיוק?" היא שאלה. "על הכישלון בתוכנית שלך" עניתי והיא אמרה:"זאת לא אשמתי שפישלת" ומשם התחילה מלחמת הכריות. אני יודעת שזה משחק לילדים בני 8 אבל כשאתה כועס על מישהו זה מאוד משחרר.

נ.מ אנונימי
"היא יצאה אתך?" שאלתי את איתן. " כן " הוא אמר, "הכל עובד לפי התוכנית " הוסיף. " מעולה, היא תשלם על מה שאבא שלה עשה לי" אמרתי וניתקתי.