אל תסתכלי אחורה פרק 3- הסמטה

נ.מ אליסון
קליאו שאלה אותי:"תגידי, זה לא זה מהמסדרון?", עניתי לה שלצערי הרב כן והיא חייכה. "למה את מחייכת?" שאלתי אותה, "סתם, זה פשוט כל כך שקוף שהולך להיות משהו ביניכם", והנה זה שוב מתחיל…. היא כל שנה משדכת לי מישהו אחר, אמרתי לה:"לא יקרה" והיא הסתכלה עליי במבט הזה שלה שאומר שהיא תמיד צודקת, ואני אמרתי לה בקול כדי שיהיה לה ברור "אין מצב!!!!!", אולי אמרתי את זה קצת יותר מדי בקול, כי המורה הפסיקה לדבר וכולם הסתכלו עלינו, ואז היא אמרה:"קליאו תעברי לשבת ליד קורל, רוי שב ליד אליסון", לא זה לא קורה לי, למה דווקא לי?? קליאו קמה בחיוך מנצח ועשתה את המבט שאומר- אמרתי לך!. נו באמת!
רוי התיישב לידי בלי להסתכל עליי, השעתיים הראשונות עברו לאט, כולם סיפרו חוויות מהחופש חוץ ממני, העדפתי לא לומר כלום ושקעתי שוב במחשבות שלי. היה צלצול להפסקה וברחתי מהכיתה כמה שיותר מהר, קליאו השיגה אותי והלכנו ביחד לחדר אוכל. לא הייתי רעבה אז שיחקתי באוכל. קליאו הרימה גבה ואמרה לי:"שפכי הכל", הסתכלתי עליה לא מבינה, ואז היא אמרה:"משהו עובר עליך, את אף פעם לא משחקת באוכל את תמיד אוכלת אותו", היא מכירה אותי טוב מדי. עניתי לה:"זה קשה" ועיניה התרככו מיד והיא חיבקה אותי,"אני יודעת" היא אמרה. הדמעות התחילו לזלוג שוב וניגבתי אותן מהר. "אני יודעת מה אנחנו צריכות כדי לשפר את המצב רוח" קליאו אמרה, "מה?" שאלתי. "זה כל כך ברור שאנחנו חייבות מסיבה!, היום ב-20:00 אני באה לקחת אותך, תתלבשי יפה, אני חייבת להוציא ממך את הדיכאון הזה", התחלתי לסרב אבל היא אמרה:"אני לא מקבלת תשובה שלילית" ידעתי שהיא צודקת וחייבים לצאת מדיכאון הזה אז שתקתי. ואז נזכרתי במשהו וזרקתי עליה את הצלחת צ'יפס שלי. היא אמרה:"יכלת לסרב פשוט, לא היית צריכה ללכלך אותי", ואני אמרתי:"למסיבה אני באה, זה פשוט בגלל שנטשת אותי היום והלכת לשבת ליד קורל במקום לבקש מהמורה להישאר לידי, ועכשיו אני תקועה ליד החמור הזה", היא חייכה חיוך מתגרה ואמרה:"את עוד תודי לי על זה", גלגלתי עיניים, זה חסר תקווה.

נ.מ רוי
"מכל הילדים בכיתה, המורה בחרה לשים אותי דווקא ליד הגמדה, נו באמת!" אמרתי לדמיאן, החבר והאח שלי. הוא צחק, נו באמת איזה חבר."אכלת אותה אחי" הוא אמר. הטלפון שלי צלצל, בדקתי מי זה, בוריס, מה הוא רוצה עכשיו? התרחקתי קצת כדי שאף אחד לא ישמע ועניתי לו, הוא אמר:"היום ב-18:00 אתה מוציא ממנו את הכסף שהוא חייב לי", כבר שנה אני עובד אצל בוריס, אין לי ברירה והכל בגלל הבן אדם שקורא לעצמו אבא שלי. בוריס מפיל עליי את העבודה השחורה ואני חייב לבצע אותה, אם מישהו שחייב לו כסף לא השיב אותו בזמן, אני צריך להשיג את הכסף ממנו באיומים ומכות, אני שונא את זה אבל אין לי ברירה.
סגרתי את הטלפון והוצאתי סיגריה, עישנתי אחת, ועוד אחת ועוד אחת… הייתי חייב להירגע, יש צלצול, אני צריך לחזור לכיתה. הלכתי לכיוון הכיתה וישבתי במקום, הגמדה הסתכלה עליי וכיווצה את האף, כנראה בגלל הריח של הסיגריות, שברתי את השתיקה ואמרתי:"את לא מעשנת?", היא ענתה;"לא", ואני אמרתי לה:"אה, אז את פחדנית", היא נהייתה אדומה מעצבים ואני התאפקתי לא לצחוק, והיא אמרה:"הפחדנית הזאת לא תמות מסרטן", גיחכתי והחלטתי לשתוק, לעת עתה.

נ.מ ריאן
חיכיתי לאליסון וקליאו בחניית בית הספר, הן עלו למכונית והתחלתי לנסוע , הורדנו את קליאו בביתה והיא אמרה לאליסון שלא תשכח להיות מוכנה ב-20:00 ונכנסה לבית, המשכתי לנסוע והגענו הביתה. אמרתי לאליסון שאמא עובדת היום עד מאוחר. אליסון אמרה שהיא הולכת לישון קצת וביקשה שאני אעיר אותה ב-18:00, כי היא צריכה להתארגן למסיבה, שמחתי שהיא יוצאת מהדיכאון והולכת לבלות, ואמרתי לה לילה טוב.
הוצאתי את הגרעינים מהארון וישבתי מול הספה בטלוויזיה לצפות במשחק של ברצלונה.

נ.מ אליסון
מישהו אמר לי לקום, זה היה ריאן. כשראה שהתעוררתי יצא מהחדר. התקלחתי ולבשתי את השמלה השחורה מיני המהממת שלי, נעלי עקב, שרשרת זהב, עגילים, פיזרתי את השיער(אני לא צריכה מחליק, השיער שלי חלק בטבעי), התאפרתי, לקחתי תיק ושמתי בו טלפון אוזניות וכסף.
השעה הייתה 19:50, הוצאתי את הטלפון ושלחתי הודעה לנוני שלי:
אני: אני מאורגנת, אני באה אלייך.
נוני: מחכה לך.
אמרתי לריאן שהלכתי ויצאתי מהבית.

נ.מ רוי
אני לא מאמין שעשיתי את זה. לא הייתה לי ברירה. הצלחתי להחזיר לבוריס את הכסף שלו, אני חייב להירגע. הטלפון שלי צלצל, לא שוב!, הסתכלתי, זה היה דמיאן, עניתי לו והוא אמר:"אחי מתאים לך מסיבה?", זה בול הזמן המתאים, עניתי לו:"בדרך" וניתקתי.

נ.מ אליסון
הגענו למועדון ונכנסנו, הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא הבר, והלכתי אליו, לקחתי קולה וקליאו לקחה בירה (אני שונאת אלכוהול, קליאו מתה על זה), שתינו והלכנו לרקוד. זה היה משחרר ברמות רקדתי איזה שעה, קליאו אמרה שהיא הולכת לשירותים ואני הנהנתי, המשכתי לרקוד ומישהו התקרב ורקדנו ביחד, מזווית העין ראיתי את רוי, הוא היה מופתע שאני פה כמו שאני הייתי מופתעת שהוא פה, אבל התעלמתי והמשכתי לרקוד. זה שרקדתי איתו נצמד אליי עוד, טיפה יותר מדי, נלחצתי קצת והוא אמר:"בואי נלך למקום פרטי יותר", הייתי בשוק וההיגיון צעק לי לברוח משם כמה שיותר מהר, הסתובבתי ובאתי ללכת אבל הוא תפס בפרק כף ידי ומשך אותי בחוזקה, "לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא אמר, ואני התחלתי לרעוד מפחד, ניסתי להילחץ אבל לא הצלחתי הוא גרר אותי לעבר היציאה ואני צרחתי לעזרה, אבל המוזיקה הייתה רועשת מדי. רעדתי מפחד ומקור, הוא גרר אותי בהמשך הרחוב לעבר סמטה חשוכה, והתקרב אליי, ניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי.

נ.מ רוי
הסתכלתי עליה, היא הייתה חייבת לבוא דווקא למועדון הזה מכל המועדונים??, הלכתי לבר לשתות עוד כוס, העפתי לעברה עוד מבט וראיתי שמי שרוקד איתה נצמד אליה יותר מדי, מה אכפת לך, זה לא עניינך! אמרתי לעצמי, הפיוזים עלו לי כשהוא תפס בידה ולא נתן לה ללכת, קמתי והתקדמתי לעברם, היא צעקה לעזרה והוא גרר אותה. פילסתי את דרכי בין האנשים לעבר היציאה, כמעט איבדתי אותם ואז ראיתי שהוא מושך אותה לעבר סמטה, עקבתי אחריהם. הוא התקרב אליה והיא ניסתה להתנגד אבל לא הצליחה, מה נראה לו שהוא מכריח אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה????, הפיוזים הגיעו לגבול ואני כיווצתי את ידיי לאגרופים והתקרבתי אליו מאחור, העיניים שלה נפתחו לרווחה כשראתה אותי, סימנתי לה להיות בשקט והנחתתי אגרוף על ראשו, הוא צנח לקרקע ובעטתי בו, הייתי עצבני מדי והבאתי לו 3 אגרופים לפנים והפסקתי רק אחרי שהגמדה צעקה לי להפסיק. הסתובבתי אליה, היא לבשה שמלה קצרה ורעדה מקור ומפחד, שמתי עליה את המעיל שלי ושאלתי אותה אם היא בסדר, היא בכתה, שיט! אני שונא שבנות בוכות!!! לא ידעתי איך להרגיע אותה, אז חיבקתי אותה ואמרתי שעכשיו הכל בסדר, "תודה" היא אמרה ואני הנהנתי. הייתי חייב לשנות את המצב רוח ואמרתי:" אוקיי, זה…….. מוזר", היא צחקה וחייכתי, שיט זה לא קורא לי, אני לא מתחיל להתאהב בה, נכון???