אלירן ולין סיפור ערסים פרק 6

"בבקשה אל תעשו לנו כלום" ביקשה לין מאביאל שלידו היו עוד שני בנים חתיכים וכולם מצויידים בכריות, כן אני יודעת זה טיפשי.
"אז אתן מוותרות??" שאל אחד מהבנים עם שיער חום (דור).
"כן כן" אמרתי ושתינו הרמנו ידיים בסימן לכניעה.
"לין תכירי לנו את הכוסית" אמר אחד הבנים בעל שיער חום בהיר (לידור).
"למה כל הבנים חושבים שאני סטוץ שלהם??" שאלתי.
"כי את סקסית" אמר אביאל בלי בושה בזמן שהוא אוכל לנו מהפופקורן.
"כל הבנים החוצה זה ערב בנות ואין כניסה לבנים" אמרה לין וגירשה את כל הבנים מחדרה.
"מי הם שני הבנים שהיו עם אביאל?" שאלתי בעודי אוכלת מהפופקורן.
"זוכרת שסיפרתי לך שיש לי עוד שני אחים בנוסף לאביאל?" שאלה.
"כן נו" זירזתי את לין.
"אז זה הם שלושתם תאומים, הזה עם השיער החום בהיר זה לידור ועם החום זה דור." אמרה.
"אהההה הם ממש לא דומים." אמרתי.
"כן אני יודעת" מילמלה לין לעצמה.
אני ולין סיימנו לראות את הסרט וירדנו לסלון.
"היי כוסית נפגשים שוב פעם" אמר לידור נראה לי.
"בשבילך זה ליאן" אמרתי בטון טיפה כעוס.
"בסדר בסדר אין מה להתעצבן" אמר לידור כחף מפשע.
"ודרך אגב לידור" הוסיף והושיט את ידו ללחיצת יד.
"ליאן" מילמלתי ולחצתי את ידו והתחלתי כמובן להסמיק.
"בואי ליאן" צעקה לין והצילה אותי מהמצב המביך.
נכנסתי לחדרה של לין וראיתי אותה מתכתבת עם מישהו בפייסבוק.
"מי זה?" שאלתי.
"סתם ידיד טוב בואי נלך לישון" אמרה לין וכך עשינו.

***לאחר שבוע סיום החופש הגדול***
"מלאך קומי" שמעתי את קולו הרך של דור.
"אני קמה" מילמלתי וקמתי.
הלכתי לכיוון חדר המקלחת שלי שטפתי את פניי ושמתי ממש טיפה מייקאפ סומק איליינר דק וליפגלוס שקוף.
לבשתי סקיני בהיר וחולצת בטן שחורה נעלתי אוסטאר לבנות וירדתי למטה.
"לין מה זאת החולצה הזאת?" שאל לידור עצבני.
"נו לידורייי" אמרתי בהתחננות.
"טוב נו" מילמל לידור מובס.
"תאכלי ארוחת בוקר" אמר לידור בדאגה.
"אני לא רעבה" אמרתי.
"לין מה זאת החולצה הזאת?" שאלו דור ואביאל ביחד.
"נו כולה חולצה בבקשה" התחננתי.
"טוב נו" אמרו ביחד דור ואביאל.
"בואו" אמר לידור ונכנסנו כולנו לאוטו של לידור כאשר דור ולידור קדימה ואני ואביאל מאחורה.

לאחר נסיעה של חמש דקות הגענו.
"יפה שלי תתרחקי מבנים" התחיל אביאל.
"אנחנו במחששה אם את צריכה אותנו" המשיך לידור.
"ואם אנחנו לא שם אז לכי לאלירן טוב?" סיים דור.
"טוב" אמרתי כמו ילדה טובה ופניתי לכיתה שלי.
כשהגעתי לכיתה שלי ראיתי מלא ערסים ופרחות.
"ומי הילדה היפה?" שאל אחד הערסים.
"עזוב אותה עומר" אמרה ליאן ומשכה אותי.
()()()()()דמות חדשה()()()()()
היי זה עומר אוחיון אני בן שש עשרה כיתה י׳.
אני טיפה ערס אבל אני יודע לכבד בנות.
יש לי שיער שטני ועיניים אפורות אני שרירי גבוהה ושזוף.
ליאן היא הידידה היחידה שלי וכל השאר זונות.
()()()()()המשך()()()()()
"מי זה היה?" שאלתי את ליאן.
"זה עומר הוא ידיד טוב שלי טיפה ערס אבל חמוד" השיבה לי ליאן.
"טוב בואי עוד כמה דקות יש צילצול" הוסיפה ליאן ומשכה אותי לכיתה.
אני וליאן התיישבנו אחת לייד השנייה והתחילו שני שיעורים משעמים.

לאחר שני השיעורים התחילה ההפסקה, ליאן הלכה הביתה כי כאבה לה הבטן ואני נשארתי לבד.
הלכתי למחששה וכשנכנסתי ישר כל המבטים הופנו אליי.
"לידור" אמרתי לאחר שמצאתי את אחד הבנים.
"מה את עושה פה קטנה?" שאל לידור בדאגה והושיב אותי עליו כסימן לבנים האחרים שיפסיקו להסתכל עליי במבטים מחורמנים.
"ליאן הלכה לבית שלה ומשעמם לי" אמרתי בשיעמום.
"טוב נו תישארי פה אבל את לא קמה ממני ובצילצול את הולכת לכיתה" פקד לידור.