אלירן ולין סיפור ערסים פרק 3
"בוקר טוב" ממילמתי והבנים הפנו אליי את המבטים שלהם.
"איך את מרגישה?" שאל דור ברכות.
"עדיין כואב לי טיפה." אמרתי טיפה בשקט.
"מה כואב לך?" שאל לידור.
"הראש" אמרתי.
אביאל קם הלך למטבח והביא לי כדור ומים.
"תודה" מילמלתי ובלעתי את הכדור.
ישבתי ליד הבנים ואביאל אמר לי "סיס תקשיבי עוד מעט בא לכאן חבר שלנו"
"טוב" מילמלתי.
שמעתי שציצלו בדלת והבנים אמרו ביחד "לין לכי לפתוח"
"למה אני?" שאלתי.
"ככה" ענו שוב פעם ביחד.
הלכתי בלית ברירה ופתחתי את הדלת ולעיניי נגלה נער חתיך ברמות,רגע הוא מוכר לי.
"אלירן?"
"לין?"
____________________________________________
היי כפרות אני אלירן ביטון עוד מעט בן שבע עשרה יש לי שיער חום-שטני פרוע ועיינים בצבע חום כהה אני גבוהה שרירי ושזוף.
ישלי ביטחון בשמיים אני סטוציונר שותה ומעשן אף בת לא תשנה אותי.
יש לי שתי אחיות קטנות בת ארבע ובת שתיים עשרה.
הן ואמא שלי כל החיים שלי.
____________________________________________
קפצתי עליו בחיבוק.
"התגעגתי" מילמלתי.
"גם אני"
"היי אחי" שמעתי את אביאל אומר לאלירן ומתקרב אלינו.
נקודת מבט אלירן
קמתי בבקר מצלצול הטלפון שלי ראיתי שדור מתקשר.
"היי אחי" אמרתי.
"היי אחי תקשיב עברנו לראשון." אמר בטיפה התלהבות.
"יפה רוצה ניפגש היום?" שאלתי, גם אני הייתי טיפה מופתע שהם עברו לפה אני דור אביאל ולידור מכירים כבר הרבה זמן גרתי פעם בתל אביב ואז עברתי לראשון אבל עדיין שמרנו על קשר.
"טוב תבוא לכתובת ******* בשעה אחת עשרה וחצי." אמר.
"טוב ודרך אגב אתה גר ברחוב שלי" אמרתי.
"קול ביי אחי" אמר.
"ביי" השבתי וניתקתי.
התלבשתי ויצאתי מחדרי וראיתי את מאי אחותי הקטנה בת הארבע הולכת כשהיא עדיין עם הפיג׳מה והיא ומחזיקה ביד אחת את הדובי שלה, שיערה הבלונדיני מפוזר על פניה ועיניה הבהירות נוצצות.
"יפה שלי בוקר טוב" אמרתי למאי והרמתי אותה.
"בוקר" מילמלה בעייפות.
ירדתי איתה למטה הראיתי איתה ביחד טלוויזה כשהיא יושבת עליי, אני נשבע הילדה לא שוקלת כלום.
"אלי אני רוצה גלידה" אמרה בקול החמוד שלה.
"מה אומרים?" שאלתי.
"בבקשה" אמרה בחמידות.
"טוב" אמרתי, פשוט אי אפשר לסרב לילדה הזאת.
הלכתי למטבח והבאתי קופסא של גלידה ושתי כפיות.
אכלתי איתה גלידה ולאחר חצי שעה ירדה ליהי אחותי בת השתיים עשרה.
"בוקר נסיכה" מילמלתי לעברה בחיוך.
"בוקר" מילמלה בחזרה.
שיערה השטני-בלונדיני מסודר בצורת צמת קשת ועיניה האפורות-תכולות שלה בלטו, היא לבשה שורט שחור גבוהה וחולצה קצרה רופפת בצבע כחול שחושפת כתף אחת.
"ליהי תשמרי על מאי אני צריך ללכת ובלי שורטים." צעקתי לעברה את שתי המילים האחרונות בעודי עולה במדרגות.
***
הגעתי לבית שדור אמר לי להגיע אליו ודפקתי בדלת.
מישהי מוכרת פתחה לי את הדלת.
"אלירן?" שאלה.
"לין?" שאלתי גם אני.
ולין קפצה עלי בחיבוק.
כמה התגעגתי עליה היא כל כך גדלה כבר שלוש שנים בערך לא ראיתי אותה.
"התגעגתי" מילמלה.
"גם אני" השבתי.
תגובות (0)