אלירז & נועם – סיפור ערסים – פרק שש עשרה (על הטוב והרע )

התעוררתי משפתיו של אלירז, אשר נשקו לגבי בעדינות.
שוב ישנתי איתו. גיליתי שאני פשוט לא יכולה להתנגד לו.
\\\"קדימה, קטנטונת, קומי.\\\" הוא אמר והמשיך לנשק את גבי.
\\\"עוד חמש דקות…\\\" מלמלתי בעייפות, ותחבתי את ראשי מתחת לכרית.
\\\"אבל עוד חמש דקות שמונה…\\\" הוא מלמל אל עורי, וקמתי במהירות.
\\\"למה לא הערת אותי?!\\\" צרחתי בהיסטרייה וברחתי לחדר שלי.
הורדתי את הפיג\\\'מה הילדותית למדי שלי ולבשתי חולצת בית ספר וטייץ.
עשיתי את הצמה האהובה שלי,נעלתי את הסניקרס הבלויות שלי והייתי מוכנה.
אבל… מה אני אומרת עכשיו לרז?
איך אני יכולה להגיד לה את זה מבלי לפגוע בה?
לאן הכנסתי את עצמי?
התיישבתי על המיטה וקברתי את ראשי בין ידיי.
\\\"מה קרה?\\\" אלירז נכנס לחדרי וחיבק אותי אליו.
לספר לו? לא לספר לו?
מה אני עושה?
\\\"חברה טובה שלי אוהבת אותך.\\\" לחשתי והוא הביט בי בהפתעה.
\\\"רז?\\\" הוא שאל והרמתי את מבטי אליו, מהנהנת באיטיות.
הדמעות כבר עמדו בעיניי, מאיימות להתפרץ.
\\\"אנחנו לא חייבים לספר לה.\\\" הוא אמר וליטף את שיערי.
\\\"אבל אז אני ארגיש שקרנית ובוגדת.\\\" אמרתי והדמעות זלגו על לחיי באיטיות.
איך יכולתי לעשות לה את זה?
למה לא חשבתי עליה?
למה חשבתי רק על עצמי?
\\\"אז נספר לה. ואם היא חברה טובה היא תקבל את זה בהבנה ובאהבה, ואם לא, שתלך כוסאמק .\\\" הוא חייך אליי וגרם לי לצחוק מעט.
\\\"אתה כזה ערס , אלירז.\\\" צחקתי עליו.
\\\"העיקר שאני גורם לך לצחוק.\\\" הוא חייך והרצנתי את מבטי.
\\\"לא אתה לא.\\\" אמרתי.
הוא הרים גבה.
\\\"לא הא?\\\" הוא התחיל לדגדג אותי, גופי נשמט על המיטה והתחלתי לצחוק .
\\\"ל…לא אלי…רז…ד…י\\\" צחקתי.
\\\"אה את לא צוחקת עכשיו?!את בוכה? טוב אז נמשיך!\\\" הוא צחק ודיגדג אותי עוד יותר.
\\\"אליר…ז!\\\" צחקתי והוא הפסיק ועלה מעליי, היינו קרובים, לחיי הסמיקו.
\\\"בואי נשאר היום בבית. בבקשה.\\\" הוא מלמל ונשק לשפתיי בעדינות ואהבה.
\\\"אוחח אלירז…\\\" מלמלתי והעמקתי את הנשיקה.
כבר הזכרתי שאני לא יכולה להתנגד לו?
~נ.מ אלירז ~
רציתי באותו הרגע לשכב איתה.
לעשות איתה אהבה עד מחר.
ממתי אני אומר לעשות אהבה?! אומרים לזיין!
התחלתי להוריד את חולצתה והיא נעה מתחתיי בחוסר נוחות.
\\\"מה יש?\\\" הבטתי בה.
\\\"אני… בתולה….\\\" היא מלמלה ופי נפער.
כוסראבק.