אליפים 5 – פרק 1

חנה ישבה בחדר ההנהלה ושיכלה את רגליה . היא אכלה תפוח ירוק ובהתה ברשימת התלמידים הנוכחית.
" אני אומרת לך , ריבה . גנות הפכה להיות ממש אולפן קליטה לאחרונה." התבדחה חנה.
ריבה צחקה.
" זו רוח גנות . " אמרה ריבה ושוב צחקה. " רק שימשיך כך , לא ככה?" הוסיפה בבדיחות הדעת.
" כן , רק שימשיך." הוסיפה חנה והפנתה את מבטה לעבר החלון . " מה זה הקולות הרועשים האלה?" שאלה חנה בטון מרוגז.
היא הציצה והיא ראתה פועלים עובדים וסבלנותה של חנה כבר התפקעה. בניית הבניין כבר התקדם וזה נראה כאילו שהפועלים מתקרבים ממש לסוף.
" אני לא מבינה מה זה עבודות הבניין האלה. כמה ביקשתי מהם לא לבנות מול המשרד שלי ובכל זאת בונים. זאת ממש השגת גבול בלתי נסלח מבחינתי. אני לא אתן יד לתוכנית לסגירת גנות." אמרה חנה בקול מרוגז.
ורד ומיתר התקדמו בצעדים גדולים , הם היו זוג מגיל בית ספר יסודי. הם נרשמו ביחד ללמוד בגנות.
" אוימיגאד , כמה התרגשות. איזה מקום יפה זה. אף פעם לא חשבתי שאני אגיד את המילה הזאת אבל המקום הזה ח-ל-ו-מ-י! " אמרה ורד בהתרגשות.
" גם בעיניי המקום הזה נראה חלומי!" הוסיף מיתר בחיוך והם ראו מולם , שתי בנות ובן.
" אתה רואה את מה שאני רואה , זה הם, התלמידים שאיתם נלמד בשכבה. " אמרה ורד בהתלהבות ומשכה את ידו של מיתר.
" אז מה , למה את כל כך מתלהבת?" שאל והביט בה בפליאה.
" בוא כבר , אל תהיה כזה כבד!" הוסיפה ורד והפנתה את מבטה לעברם. האמצעית שביניהם הייתה נראית לה קשוחה.
" שלום , אתם מי שנלמד איתם בשכבה?" שאלה ורד בטון חביב. מיתר רק משך בכתפיו ונאנח.
אף אחד מהם לא פצה את פיו ונשמעה שתיקה מביכה ביניהם.
" למה אף אחד לא עונה?" חשבה ורד בקול. היא העבירה את מבטה בין מיתר לחבורה שתקעה בהם מבט וצחקה.
" תעזבי אותם , בואי נתקדם לבפנים!" האיץ בה מיתר ומשך אותה לעבר הכניסה.
" טוב .." הוסיפה בבלבול והתקדמה איתו כשמבטה היה נעוץ בהם.
" ראית את מה שראיתי?" שאלה תות בחיוך שובב ושילבה את ידיה.
" מה הייתי צריכה לראות?" שאלה יעל ברצינות תהומית.
" אלה חנונים מצוים , הזוג הזה שהרגע עבר פה. איך לא ראית?" הוסיפה תות בארסיות. היא הביטה סביבה בעניין.
" הם לא היו חנונים. לדעתי , הם זוג כזה שמתלהב מעצמו." הסבירה יעל בקצרה והתבוננה בתות בסקרנות.

" זה בדיוק העניין . אנחנו חייבות לגלות מה הם מסתירים , הנחשים האלה.." אמרה תות וחייכה לעצמה חיוך נחשי.
" אה , אני יודעת.." הוסיפה תות בקול מסתורי.
" לא , תות , את לא הולכת לעשות את זה. הם אליפים ואנחנו צריכות להדריך אותם.. הם רק הגיעו זה עתה.." התנגדה יעל לרעיון של תות.
" אל תדאגי , זה יעבור לה.. בסופו של דבר היא איתנו." הרגיע תומר את תות , " היא תעשה כל מה שנעשה.." הוסיף תומר ותות חייכה אליו.
" למה את כל כך רוצה לפגוע בהם?" לא הבינה יעל והביטה בתות במבט מלא פליאה.