החיים לא משהו – פרק 7
שמעתי צליל של הודעה מהאיפון שלי, רצתי במדרגות למעלה, זה בטח מניל חשבתי, שלחו תמונה ממספר לא מוכר, נכנסתי לתמונה…
"לא…לא…זה לא יכול להיות…אין מצב…זה לא קורה לי…."
הגדלתי את התמונה
"זאת היא…." אמרתי בבכי
איך? איך היא יכלה לעשות לי את זה? מה היא מתחבקת איתו? למה היא עשתה את זה? ולמה נראה לו שהוא מחבק את חברה שלי? הם הולכים להימחק אצלי!!
אחרי השיחה שלי איתה, על זה שאנחנו אוהבים אחד את השני, שלא ניתן לו להפריד בננו…
מה היא חושבת שהיא? שיום אחד היא יכולה להיות איתי ולמחרת לחבר אותו?!?!?!
נרדמתי
נקודת המבט של ניל:
שלחתי למייקל הודעה 'אתה בא עליי היום לבריכה? התגעגעתי'
נקודת מבט של מייקל:
התעוררתי מס.מ.ס …נזכרתי בתמונה של ניל ודניאל….כבר לא מרגיש טוב…
"מה עכשיו?!?!" שאלתי את עצמי
ניל: 'אתה בא עליי היום לבריכה? התגעגעתי ' מה היא חושבת לעצמה?!?!?
אני: ' התגעגעת אליו?!?! את בטוח שלא לדניאל ?!?!'
ניל: 'מה קרה מייקל?'
אני: 'אני צריך להסביר לך מה קרה?'
ניל: 'אני באמת לא מבינה מה אתה רוצה ממני, מה עשיתי?'
אני: 'מה עשית?!?! לבגוד בחבר שלך לא מספיק?!?!'
ניל: 'אני לא בגדתי בך!'
אני:'כעעע ברור מה שתגידי הנסיכה ניל' ציניות…
ניל:' דיי מייקל, תסביר לי, מה לא עשיתי בסדר, לא בגדתי בך באף אחד!'
אני: ' טווב די עם כל ההצגות'
ניל: 'לא עשיתי כולוום, תאמין לי!!'
אני: 'מצתער אבל זה נגמר ביננו'
ופה הסתיימה השיחה…
לא יכולתי יותר, הלכתי לישון
נקודת המבט של ניל:
מה הוא רוצה ממני? לא בגדתי בו, אווף, לא עשיתי כולום, מה יש לו…
בכיתי לא יכלתי לפסיק לבכות…רצתי לחצר בבית שלי, לאגם הקטן, זה המקום הכי מבודד שיש, כל פעם שאני עצובה אני הולכת אליו, המשפחה שלי לא נכנסת לשם, רק אני, התיישבתי שם האדמה קרוב לאגם, הורדתי כפכפים וטבלתי את הרגליים במים….
שמעתי צעדים מתקרבים עליי, זאת הייתה דודה שלי, ענת.
________________________________________________
ענת: דודה שלי, יש לנו חיבור מיוחד, היא הכל בשבילי, אני מספרת לה הכול, כול מה שעובר עליי, היא האחות הקטנה של אמא שלי. היא באה לבקר אצלנו עם הילדות שלה, עדן ושגב: תאומות בנות שנתיים, ושקד בת חצי שנה בערך.
________________________________________________
חזרה לסיפור
היא התיישבה לידי
ענת: "מה יש?"
אני: "לא כלום"
ענת: "ממש כלום, ראיתי אותך רצה לפה בוכה…ממש לא קרה כלום.." היא אמרה בציניות
אני: "חבר שלי נפרד ממני…" לא הפסקתי לבכות…
ענת:"מייקל?"
הנהנתי בראשי
ענת: "אויי למה?"
אני: "האמת אני לא יודעת…הוא אומר שבגדתי בו…"
ענת:"ובגדת בו?"
אני: "לא! ככה את מכירה אותי…?"
ענת: "לא…רק רציתי לבדוק…אני יודעת מי תעודד אותך חכי פה.."
אני:"טוב" אמרתי והיא הלכה
חכיתי משהו כמו 10 דקות ואז היא הגיעה, מאי…
סיפרתי לה הכל….
מאי: "אוווו מאמי… אל תדאגי הכל יהיה בסדר…"
אני: "תודה נסיכה" אמרתי חצי בוכה
-חיבוק-
___________________________________________________
נקודת המבט של מייקל:
התעוררתי מקדם, למי יש כוח לבצפר אחרי שרבתי איתה?!?! שתילך לדניאל הזה שלה!! משחקת אותה לא יודעת!! צרחתי בכל הבית..
ירדתי לאכול, כשאני עצבני אני חייב לאכול…
נקודת הבט של ניל:
התעוררתי מאוחר אחרי היום הארוך אתמול, איפור מרוח, שיער מבולגן, עניים אדומות מבכי…
נזכרתי בהכול, בשיחה שלי עם מייקל,מאי ודודה שלי.. אני באמת לא מבינה מה עשיתי.. מה הוא רוצה ממני, מה לא עשיתי בסדר?
נכנסתי למקלחת
נקודת המבט של מיכל:
'אני חושבת שהצליח לך, שניהם לא בבצפר' שלחתי לעדי הודעה בשיעור עברית, היא החזירה לי 'אני בטוחה שהצליח לי, את זוכרת מה לעשות?' מה היא חושבת שאני טיפשה?!?! ' מה נראה לך?!?!' שלחתי לה. 'שלא' היא החזירה לי.
מורה: "מיכל, הטלפון אליי מיד!!"
אני: "אמאאאא" נבהלתי, מה יש למורה הזאת?!?!? היא במחזור או מה??
שמתי את הטלפון שלי על השולחן שלה..
-סוף היום-
יצאתי מהבצפר והלכתי לכיוון הבית של מייקל…
נקודת המבט של עדי:
זה היום הכי טוב שיהיה לי בחיים! התוכנית שלי הצליחה, לפחות חלק א', הייתי בדרכי לבית של דניאל…
תגובות (1)
יאט מהמם
מגעילות שתיהן!!!