החיים לא משהו – פרק 11

נקודת המבט של מייקל:
יצאתי מהכיתה ורצתי למגרש, המקום הכי מרגיע, היתישבתי על הספסלים הוצאתי מהתיק קופסאת סיגריות. "ניל אני יודע שאת לא מרשה לי אבל אני חייב את זה בשביל להירגע…" אמרתי לעצמי, ממתי אני מדבר לעצמי?!?! וממתי אכפת לי ממנה?!?! הוצאתי סיגריה אחת, הדלקתי אותה והתחלתי לעשן, "לא זכרתי את זה כל כך מרגיע" המשכתי לדבר לעצמי… מה יש לי היום?
פתאום יד נגעה לי בכתף…מאי
אני: "הלחצת אותי!!" צעקתי
מאי: "אתה מעשן?!?!? " צרחה וזזה צעד אחד אחורה
אני: "תאשימי את חברה שלך"
מאי: "היא לא עשתה לך כלום!" אמרה והתיישבה לידי, אבל קצת רחוק בגלל הסיגריה…
אני: "היא כן"
מאי: "תעיף כבר ת'הסגירה הזאת!!" צרחה עליי
אני: "לא רוצה"
היא חטפה לי ביד אחת את הסיגריה מהפה שלי והשליחה אותה לריצפה, תוך כדאי שביד השניה אני תופסת את הקופסה של הסיגריות.
אני: "שיט!…את מהירה.."
מאי: "מה הבעיה שלך? מה אתה רוצה מניל"
אני: "כל מה שאני רוצה זה שהיא תבוא אליי ותגיד לי 'בגדתי בך עם דניאל' זהו…כל כך קשה?!?!" אמרתי
מאי: "מה כל כך קשה לך להבין? היא ל-א ב-ג-ד-ה ב-ך" היא הדגישה כל הבהרה.
אני: "למה את כל כך בטוחה?"
מאי: "כי היא באה אליי בוכה שעזבת אותה ושהיא לא יודעת למה.."
אני: "אז למה היא באה בבוקר לכיתה ונתנה לדניאל נשיקה?" אמרתי כל כך בטוח בעצמי…
מאי: "דיי מייקל אתם כל כך אוהבים אחד את השני, דיי!"
אני: "אהבתי.."
מאי: "אל תשקר.." שיט!! היא תפסה אותי!
אני: "טווב בסדר"
מאי: "אתה אוהב אותה?"
אני: "כן"
מאי: "יופי במשהו אחד התקדמנו…" אמרה והמשיכה "מאיפה אתה יודע שהיא בגדה בך, ראיתה אותה או משהו?"
אני: "בערך"
מאי: "תסביר"
פתחתי את האיפון, נכנסתי לתמונה של ניל ודניאל מתחבקים והראתי למאי, היא חטפה לי את האיפון מהיד והסתכלה על התמונה

נקודת מבט של מאי:
הוא הראה לי תמונה, לקחתי את האיפון שלו מהיד שלו והגדלתי את התמונה, זאת היא מחובקת עם דניאל, רגע זה בדשא בבצפר, זה ביום שדניאל סיפר לה למה הוא עזב אותה….
אני:"מי שלח לך את זה?"
מייקל: "לא יודע מספר לא מוכר…" קמתי מהספסל והתקדמתי לכיוון הכיתות כשאני יודעת שהוא יעצור אותי

נקודת המבט של מייקל:
אני: "אהה אין לך מה להגיד?" מה היא קמה באמצע שיחה, רואה אני צודק אז היא בורחת?!?! היא הסתובבה אליי ואמרה "יש לי אבל לא לך"
אני: "אבל מה את בורחת באמצע?" שאלתי אותה היא
מאי: "אני יחזיר לך תשובה עד להיום בערב" היא אמרה בחיוך, מה יש לה?
אני: "מה את מזכירה?"
מאי: "אולי, כדאי לך ללכת לכיתה, המורה שלחה אותי לחפש אותך…"
אני: "טוב שניזכרת!!!" צרחתי
חזרנו לכיתה בלי שום מילה נוספת…