אכזבה בצורה אנושית

אתה כמו להתקדם אל עבר תחנת האוטובוס ולקלוט ממרחק את הקו שאתה צריך- אז את רצה אליו, ורצה ובסוף הוא לא עוצר לך. פספסת ואת צריכה לחכות עד לאוטובוס הבא שיגיע רק עוד חצי שעה.
אתה כמו להוציא מחבילת הבלונים את הבלון האחרון והיחיד שנשאר, למתוח אותו בין ידייך, לשים בין שפתייך ולנפח. לנפח והוא גדל בתוך ידייך, ולנפח ולנפח. והוא אינו מספיק מרשים וגדול אז את מנפחת עוד ועוד ובלי לשים לב הוא מתפוצץ לך בפרצוף.
אתה כמו להגיע לחנות הנעליים, לראות בתצוגה את הסנדל הכי יפה בחנות, לבקש מהמוכרת את המידה שלך, ולגלות שאזל.
אתה כמו להיכנס לאוטו, להיחגר, להניע, להפעיל את הרדיו ולשמוע את הצלילים האחרונים של השיר האהוב עלייך שבדיוק נגמר.
אתה כמו להיכנס למקלחת, להתפשט, להישטף, ובדיוק כשהשמפו על השיער נגמרים המים החמים.
אתה כמו לצאת להליכה ביום בהיר ובדיוק אחרי חמש דקות מתחיל מבול.
אתה- אתה. אתה בשבילי היית משהו בלתי ניתן להשגה. הייתי בדרך אליך, היית בדרך אליי. התקרבנו והתקרבנו אבל לא הספקתי לחוות אותך כי נגמרת.
אתה כמו אכזבה. אכזבה בצורה אנושית.