‘אישה שלי אני מוכן לתת לך את כולי’ פרק 4
נ.מ לינור
"אתן לך שנים כל דקה.." השיר התנגן,ענבל
"הלו" עניתי ונשכבתי על המיטה
"מה אמרת לאח שלי שהוא כל כך עצבני?" שאלה בשעשוע
"אמרתי לו בדיוק את מה שהוא היה צריך לשמוע" אמרתי בחיוך ניצחון
"חיכית הרבה זמן להגיד לו את זה" אמרה,ענבל יודעת על כל מה שקרה עם אדיר
"אין לך מושג כמה אני רוצה להחזיר לו על כל מה שהוא עשה לי" אמרתי,מרגישה את הדמעות מרטיבות את הלחיים.
הוא היה האהבה הראשונה שלי והוא ידע על הרגשות שלי אליו והעדיף לשחק בי כמו בבובת חוטים.
"לינור…אני יודעת שאח שלי פגע בך אבל את לא מכירה אותו כמוני" נאנחה
"אין לי כוח לדבר עם אף אחד" מלמלתי
"ומה תעשי?תעבירי את השבת במיטה?אני יבוא אלייך שלא תשתעממי" אמרה בניסיון לעודד אותי
"אני רבע שעה אצלך" אמרה וניתקה.
אני מרגישה כל כך רע שהייתי כזאת מטומטמת והתאהבתי בו למרות האזהרות של ענבל.הייתי כזאת תמימה וילדותית.
"הגעתי" ענבל נכנסה עם קופסת גלידה ביד והתיישבה לידי
"אין דבר יותר מעודד מגלידה" חייכה
"תודה" מלמלתי בחיוך קטן
"יש לי רעיון" אמרה לפתע בחיוך
"מה הפעם?" נאנחתי
"נפתח היום מועדון חדש פה בעיר אנחנו יכולות ללכת ולשכוח מהכל" אמרה,
"אין לי כוח לכלום" מלמלתי בעייפות
"תשתחררי קצת,תפסיקי לחשוב על האח הסתום שלי" חייכה בעידוד
"את חושבת?" שאלתי
"אני בטוחה" אמרה בהתלהבות,
"את יודעת מה?את צודקת" צחקתי וסגרתי את הקופסה של הגלידה
"זה עדיף מלשבת ולהשמין" אמרה בחיוך והסתכלה על הגלידה
"אז בערב תבואי לקחת אותי" אמרה
"בסדר" מלמלתי בחיוך,
"דברי איתי כבר" חיבקה אותי והלכה.
נשכבתי על המיטה,נרדמת.
"אישה שלי אני מוכן.." השעון מעורר התנגן בחדר,מעיר אותי
"לינור" אמא נכנסה לחדר באיטיות והכניסה בגדים שלי לארון
"מה השעה?" שאלתי אותה
"8" חייכה ונשקה לראשי לפני שיצאה,אני יאחר לענבל
נכנסתי להתקלח בזריזות וחיפשתי מה ללבוש,אחרי רבע שעה של עצבים בחרתי שמלה שחורה צמודה עם פתח בגב ונעל עקב אדומה.
ירדתי למכונית במהירות והתקשרתי לענבל
"איפה את?כבר רבע לתשע" צעקה
"אני בדרך אלייך,נרדמתי" אמרתי
"אני מחכה לך" אמרה
"כבר מגיעה" אמרתי במהירות וניתקתי.
"ברוך השם" מלמלה ונכנסה למכונית
"מי שישמע כמה זמן חיכית לי" חייכתי
"אל תשתכרי אני לא לוקחת אותך אליי הביתה אחרי מה שקרה פעם שעברה" אמרתי ברצינות,נזכרת ביום ההוא שהבאתי אותה לישון אצלי והיא נרדמה בחדר של אושר.
"אל תדאגי" צחקה.אחרי עשר דקות של נסיעה הגענו
"מה בשבילכן?" הברמן חייך
"קולה" חייכתי חיוך קטן
"לי תביא בירה" ענבל חייכה,
"עכשיו דיברנו על העניין הזה באוטו" אמרתי לה בעצבים
"תירגעי לא משתכרים מבקבוק אחד" חייכה.
נ.ב של אדיר
"תרדי ממני כבר" צעקתי על איזה אחת שהחליטה להידבק אליי כל הערב,
המילים של לינור לא יוצאות לי מהראש,לא משנה כמה ניסיתי לשכוח אני לא מצליח
"מה יש לך?" אושר התיישב לידי והדליק סיגריה
"כלום" מלמלתי בעצבים
"תגיד זאת לא אחותך שם?" שאל והסתכל לאיזור הבר
"ענבל?" שאלתי והסתכלתי,כוסאמק היא עם לינור
"היא עם האחות המפגרת שלך" אמרתי,כמה שהיא יפה יא ראבי
"תרגיע את הדיבור שלך על אחותי" התעצבן והתקדמנו אליהן
"מה אתן עושות פה?" שאלתי בעצבים
"לא עניינך" ענבל חייכה בשעשוע,היא שיכורה
"את נתת לה לשתות?" שאלתי את לינור בעצבים,אני ירצח אותה
היא התעלמה ממני,בת של זונה לא סובל אותה
"לינור תעשי טובה תקחי את ענבל" אושר אמר בשקט
"היא הבטיחה לי שלא תשתה" אמרה לו באנחת ייאוש
"אני יקח אותה איתי,יש לך אוטו?" שאל אותה
"כן" אמרה בשקט
"אבל עזוב אני יקח אותה" אמרה
"את לא תצליחי לסחוב אותה" אמר והרים את ענבל שהייתה חצי רדומה
"עזוב,אני יקח אותה הביתה" אמרתי ואז נזכרתי שאין לי מפתח לבית וההורים שלי חוזרים מחר.
"יא אללה שחכתי שאין לי מפתח" מלמלתי בעצבים
"תיסע עם לינור" אמר,יופי זה בדיוק מה שחסר לי.
התקדמנו לאוטו בשקט,אני שונא את המצב הזה
"עד מתיי תמשיכי לכעוס?" שאלתי בעצבים,שובר את השתיקה
"עד מתיי שאני ירצה" חייכה חיוך ציני
"תפסיקי כבר לשמור טינה בחייאת לינור זה קרה לפני פאקינג שלוש שנים" צעקתי,הרגשתי שאני משתגע
"איזה יופי שאתה זוכר משהו בחיים שלך" אמרה באדישות
"את משגעת לי את השכל תפסיקי עם ההתנהגות הילדותית שלך" אמרתי בעצבים,מתאפק לא לצרוח
"יהיה הכי טוב אם פשוט לא תדבר איתי,תתנהג כאילו אני לא קיימת" אמרה בשקט והחנתה את האוטו,יוצאת ממנו במהירות,תפסתי את זרועה שהיא עומדת עם הגב אליי
"איך שאת רוצה" מלמלתי ונכנסתי לבית שלה
נ.ב של אושר
תגובות (1)
תממממשיכייי