'אישה שלי אני מוכן לתת לך את כולי' פרק 20

נ.מ של ענבל
"לאן?" שאלתי את אדיר שיצא מהחדר בעצבים
"לא עניינך" אמר בקרירות ויצא במהירות מהבית,לינור יצאה כמה שניות אחריו מהחדר
"לינור אני הולכת לדבר איתו" אמרתי אבל היא נעמדה מולי
"תעזבי אותו הוא צריך להירגע" הסתכלה עליי "אושר היה מגיב בדיוק ככה אם הוא היה מגלה על מה שקרה עם אדיר" הוסיפה.הנהנתי בהבנה
"אני צריכה ללכת,כבר מאוחר" מלמלה וחיבקה אותי.
כבר היה חמש בבוקר ואדיר עוד לא חזר,ניסיתי להתקשר אליו כמה פעמים,אני בלחץ מטורף.
הפלאפון שלי צלצל,אדיר..סוף סוף
"הלו" שמעתי קול לא מוכר
"מי זה?" שאלתי "אדיר,זה אתה?" הוספתי אחרי כמה שניות של שקט
"זה לא אדיר" זה קול של בחורה,הייתי צריכה לדעת
"הוא..קרתה לו תאונה" אמרה,הלב שלי נפל לריצפה
"מה זאת אומרת?" שאלתי,הלחץ התחיל להשתלט עליי שוב
"אתם עובדים עליי?מה הוא מנסה להחזיר לי?" גיחכתי בציניות,מקווה שזה רק זה
"מי את בשבילו?" היא שאלה
"אני אחותו" אמרתי,
"הוא בבית חולים סורוקה,תבואי הוא יצטרך אותך" אמרה וניתקה.
התקשרתי ללינור,בבקשה תעני
"הלו" ענתה בקול צרוד
"לינור,בבקשה בואי" מלמלתי בבכי
"מ..מה?" שאלה
"אדיר,הוא עבר תאונה" אמרתי בקול רועד,הרגשתי שאני עומדת להתמוטט
"איפה הוא?" שאלה
"בסורוקה" מלמלתי,היה שקט "לינור?" שאלתי
"בבקשה תגידי לי שאת צוחקת עליי" קולה רעד
"הייתי שמחה להגיד לך את זה" אמרתי,הקול שלי כבר היה חנוק מדמעות
"אני באה" ניתקה.

נ.מ של לינור
הלב שלי דפק כל כך חזק שלרגע חשבתי שהוא יוצא מחזי.לקחתי את המפתחות של המכונית ויצאתי מהבית,הגשם ירד בטירוף.
החנתי ליד הבית חולים,התקשרתי לענבל,היא לא עונה לעזאזל!
"היי" נעמדתי מול אחת המזכירות
"כן?" שאלה בחיוך
"את יודעת אוליי איפה החדר של אדיר כחלון?" שאלתי
"חכי שנייה" הסתכלה על כמה תיקיות "הוא לא בשום חדר" מלמלה בבלבול
"מה זאת אומרת?" שאלתי,התחלתי להילחץ
"השם שלו לא נמצא באף חדר" אמרה בהתנצלות,הנהנתי בהבנה
"לינור" שמעתי את ענבל מאחוריי,הסתובבתי במהירות
"את מוכנה להגיד לי למה את לא עונה?" שאלתי בעצבים
"הפלאפון כבוי" אמרה
"למה אח שלך לא נמצא באף חדר?" שאלתי,היא הסתכלה עליי דרך מסך דמעות
"הוא בחדר ניתוח" מלמלה "התקשרתי להורים שלי,הם יגיעו רק מחר" הוסיפה,
"אם את עייפה את יכולה ללכת" אמרה,ישבנו מול החדר ניתוח
"אין שום כוח שיזיז אותי מכאן" מלמלתי,היא הסתכלה עליי בחיוך קטן
מישהו יצא מהחדר ניתוח והסתכל עלינו,קמנו במהירות מחכות שיגיד לנו מה קורה
"מי אתן בשבילו?" שאל
"אני אחותו וזאת חברה שלו" ענבל אמרה והסתכלה עליו,חשבתי שאני מתמוטטת מרוב לחץ
"הוא יהיה בסדר,יש רק כמה שברים" אמר בחיוך קטן,נאנחתי בהקלה
"תודה רבה" חייכתי וחיבקתי אותו
"הוא יתעורר עוד כמה שעות" אמר "תהיו לידו הוא יצטרך אותכן" חייך והלך.
"אני עייפה" ענבל מלמלה,ישבנו ליד המיטה של אדיר
"את יכולה ללכת לישון,אני ישאר" אמרתי בחיוך קטן,היא הסתכלה עליי
"אם הוא מתעורר את אומרת לי?" שאלה והנהנתי בחיוב
"לינור תודה,את פשוט מדהימה" חיבקה אותי וקמה,יוצאת מהחדר בשקט.
הסתכלתי על אדיר ששכב שם בשקט,ישן,הוא היה רגוע כל כך,יפה כל כך
"אתה יודע איך הדאגת אותי?" שאלתי אותו "יצאתי עם פיג'מה ורצתי בבית חולים כמו איזה פסיכית" צחקקתי.
"אני אוהבת אותך" ליטפתי את פניו בעדינות,הוא פקח את עיניו באיטיות מסתכל עליי.