‘אישה שלי אני מוכן לתת לך את כולי’ פרק 2

סליחה על הבלבול קוראים לאח של לינור אושר.
"אני צריך אותך כאן לא לפעמים.." התעוררתי מהשירים בפול ווליום של אושר
"תסתום" מלמלתי בעייפות וזרקתי עליו את הכרית שהייתה על הספה
"ידעתי שתקומי" חייך בניצחון וזרק אליי את הכרית,
"תתלבשי אנחנו הולכים עוד חצי שעה" אמר והגביר את המוזיקה
"תנמיך" צעקתי
"לא רוצה" חייך בהתגרות והמשיך לשיר,לקחתי את השלט מידו וכיביתי את המוזיקה
"אינעל העולם שלך בחייאת לינור" צעק
"לינור בא לך להתחיל להתלבש בחיים האלה?" אבא צעק מהמטבח,נאנחתי ועליתי לחדר
התקלחתי בזריזות,לא היה לי כוח ללכת.לבשתי שורט ג'ינס וחולצה שחורה צמודה,התאפרתי בקטנה וירדתי למטה.
"הפרינססה מוכנה ברוך השם" אושר חייך בציניות.
"אני נוסעת באוטו שלי" אמרתי
"אני בא איתך" אושר אמר
"מה קרה לאוטו שלך?" שאלתי בהרמת גבה
"במוסך" אמר בפשטות.
"בא לך לא להתערב לי בנהיגה?" התעצבנתי על אושר שהחליט לשגע אותי
"תגיד מה קורה היום שאתם לא מגלים לי?" שאלתי את אושר אחרי כמה דקות של שקט
"מה אמור לקרות?" שאל בתמימות,אני שונאת שמשחקים אותה ראש קטן
"את זה תגיד לי אתה" אמרתי בעצבים והחנתי את האוטו ליד הבית של ענבל
"חכי ותראי" אושר מלמל בחיוך ויצא.
"הנה הם הגיעו" שמעתי את הקול של אבא מהבית
"חשבנו קרה משהו" שרון,אמא של ענבל פתחה את הדלת בחיוך
"מה אני יעשה שאחותי לא יודעת לנהוג" אושר מלמל בייאוש
"לפחות לי יש אוטו לנהוג בו" מלמלתי בארסיות ונכנסתי.
"מי זאת היפה הזאת?" ענבל חייכה וחיבקה אותי
"לא יודעת תשאלי אותה" חייכתי חיוך קטן.
"אז את מוכנה לספר לי למה כל זה?" שאלתי והצבעתי על השולחן שהיה מלא באוכל
"אושר לא סיפר לך?" שאלה
"סיפר לי מה?"שאלתי בבלבול וכיווצתי את עיניי
"שאדיר חזר" אמרה,היא אמרה אושר?הרגשתי שנגמר לי האויר ואני נחנקת
"א..אדיר?" שאלתי בשקט,
"אהלן" שמעתי את הקול שלו מאחוריי גבי,חשבתי שאני מתמוטטת על הרצפה
"א..תה" מלמלתי והסתכלתי עליו,הוא כל הזמן נהיה יותר יפה
"כן אני" חייך ובחן אותי
"השתנית" חייך בהתגרות
"וואלה" מלמלתי והסתכלתי על ענבל שעמדה לצידי בחיוך.
זה לא קורה לי..