'אישה שלי אני מוכן לתת לך את כולי' פרק 17
נ.מ של אדיר
"אדיר..?" ליהי פתחה את הדלת בבלבול,חייכתי ונכנסתי
נישקתי אותה במהירות וסגרתי את הדלת,היא חייכה ונישקה אותי,
"יש כאן מישהו?" מלמלתי,מתנשף,היא הנידה בראשה לשלילה ונישקה אותי.
הורדתי את חולצתה והשכבתי אותה על הספה מסתכל עליה,
"מה את עושה לי.." מלמלתי ותפסתי בפניה,היא נשכה את שפתיה והורידה את חולצתי
"לינור.." לחשתי בחיוך,ליהי התנתקה ממני והסתכלה עליי מחזירה את החולצה וקמה ממני,
"אני נראת לך לינור?" התעצבנה,קמתי מהספה מעביר את ידיי בשיערות
"ליהי,אני מצטער" מלמלתי ונגעתי בפניה,היא הסתכלה עליי עם דמעות,סעמק ערס
"אתה אוהב אותה?" שאלה
"בחייאת ליהי,מה זאת השאלה הזאת?" שאלתי והתרחקתי ממנה,
"הבנתי" מלמלה בגיחוך ציני ושילבה את ידיה בעצבים
"אני זז" יצאתי,עולה על האופנוע וטס משם,באמת שאין לי כוח לסצנות קנאה.
"אה אחי,לאיפה נעלמת?" אושר שאל שעניתי
"הייתי אצל ליהי" עניתי בקצרה
"שתהיה בריא" מלמל "אתה בא אליי?" שאל
"כבר מגיע" אמרתי וניתקתי,מחפש חניה בשכונה הזאת,
"אהלן" אושר פתח את הדלת,נכנסתי מתיישב על הספה ומדליק סיגריה
"קח" הושיט לי בקבוק בירה והתיישב לידי,הסתכלתי לכיוון החדר של לינור
"עובר עליך משהו" אושר אמר ולקח לי את המצית,מדליק לעצמו סיגריה,
"תגיד אנחנו פה לבד?" שאלתי,הוא הסתכל על החדר של לינור והנהן
"היא ישנה אצלכם" משך בכתפו לוקח בקבוק בירה
"עכשיו תגיד לי מה עובר עליך" אמר והסתכל עליי ברצינות,נאנחתי
"עשיתי פאדיחה עם ליהי" אמרתי,אושר צחק
"מה מצחיק יא מניאק?" התעצבנתי והדלקתי עוד סיגריה
"מה,יענו לא הצלחת?" שאל בהתגרות,
"לא,אמרתי שם של..מישהי באמצע" אמרתי בעצבים,הוא המשיך לצחוק.
"נפלת חזק" אמר אחרי שנרגע והסתכל עליי בחיוך
"היא התחילה לעשות לי סצנות קנאה,רציתי להעיף לה בוקס" מלמלתי.
נ.מ של לינור
"לינור.." שמעתי קול מוכר,קול שלא שמעתי הרבה זמן,יותר מדי זמן.
הסתובבתי באיטיות רואה את אבישי מולי מחייך,הדמעות התחילו לצאת מעיניי בלי הפסקה,זה לא יכול להיות
"מה א..תה עושה פה?" שאלתי,הוא רק הסתכל עליי בחיוך עם הגומות שתמיד הקסימו אותי
"זה לא יכול להיות,אתה לא באמת כאן" מלמלתי ועצמתי את עיניי בחוזקה
"זה אני" הוא דיבר וליטף את פניי,חיבקתי אותו חזק לא רוצה לעזוב
"אני אוהבת אותך" מלמלתי בבכי
"גם אני אוהב אותך" לחש באוזניי,גורם לצמרמורת בגופי
"אני מצטער" אמר והתרחק ממני,מסתובב
"בבקשה אל תלך,תישאר איתי" ניסיתי לתפוס אותו,לשווא
"ביי לינור" הוא אמר ונעלם,הכל סביב נהיה לבן "תחזור,אבישי בבקשה" צעקתי,
התעוררתי בבהלה מסתכלת סביבי,ענבל ישנה זה היה רק חלום,בכיתי בשקט וירדתי למטה.
"קרה משהו?" אדיר נעמד מולי בעייפות והסתכל עליי
"חלמתי עליו,על אבישי" קולי רעד,הסתכלתי עליו דרך מסך דמעות
"לינור" מלמל והתקרב אליי מחבק אותי בחוזקה,הרגשתי מוגנת בחיבוקו.
נשברתי,לא נשברתי ככה בחיים,
"הכל יהיה בסדר,אני מבטיח לך" לחש לאוזניי ונשק למצחי
"אל תעזוב אותי,בבקשה אל תעזוב אותי גם" לחשתי בבכי,לא היה לי כוחות
למה?למה לקחת לי אותו?את הדבר הכי חשוב לי,תחזיר לי אותו.
"אני לא יעזוב אותך" אמר ותפס בידי,נכנסתי אחריו לחדרו
"תשני כאן,בטח הנחירות של ענבל יפריעו לך" חייך חיוך קטן,
"תודה אדיר" מלמלתי,הוא הנהן.
נשכבתי על המיטה והוא כיסה אותי באיטיות,מתיישב לידי על המיטה
"אני ישאר איתך עד שתירדמי" אמר וליטף את פניי,גורם ללב שלי לדפוק כמו משוגע
הנהנתי וקמתי קצת,מנשקת את לחיו ומסתכלת עליו במבט מודה,היינו קרובים
הרגשתי את נשימותיו על שפתיי,הוא תפס בפניי בעדינות ונישק אותי.
תגובות (0)