אין שם עדיין – פרק ראשון

"מיה!" צעקתי.
ישבתי על הבר במועדון חשוך ורועש, שותה כוס קולה.
" אני לידך רון, את לא צריכה לצעוק" גלגלה את עיניה .
"אני רוצה ללכת. ממתי אני אוהבת מסיבות כאלה?" שאלתי אותה.
"השאלה הנכונה היא, ממתי את אוהבת מסיבות. תדייקי" גחכה .
"בכל מקרה, מתי הולכים?" שאלתי שוב, מביטה בה בתחינה.
"היי בננות" אמר ג'וש והתיישב ליד מיה, נושק לשפתיה נשיקה קטנה וחטופה.
"אני רוצה ללכת" חזרתי על דבריי שוב.
"בייב תגיד לה משהו. היא קודחת לי" צחקה מיה ונכנסה אל בין זרועותיו של ג'וש אשר חיבקו אותה אליו ברכושנות.
"היי, תרגעי רון. כולה מסיבה ראשונה שלך בקולג', את תהיי בכאלה עוד הרבה השנה" צחק והביט בי, בעוד אני מחזירה לו מבט עצבני.
"אני הולכת בחזרה למעונות. היה שלום" צחקתי ונופפתי להם לשלום, בעוד הם מנופפים לי בחזרה.
התחלתי ללכת אל עבר המעונות, כושלת על נעלי העקב הגבוהות אשר מיה הכריחה אותי ללבוש בטענה ש "זה מהמם עלייך, וזה מתאים עם השמלה!" .
לאחר כמה דקות הגעתי אל דלת החדר שלי ושל השותפה שלי, מנדי.
הוצאתי את המפתח מתיקי , ופתחתי אל הדלת, בעוד לעיניי נגלה מחזה שהחריד אותי וגם הגעיל.
נער היה מעליה, בעוד היא צורחת וגונחת בהנאה אשר העבירה בי בחילה נוראית.
שילבתי את ידיי והבטתי במנדי, אשר הביטה בי במבוכה ועצרה את אותו הנער.
הנער היה נראה אדיש, הוא משך בכתפיו וקם מעליה במהירות, לובש את תחתוני הבוקסר שלו וכך גם את חולצתו ואת מכנסיו.
"אחריי שסיימתם עם המסיבה הקטנה שהייתה לכם " פזלתי אל עבר הנער.
הוא היה נראה טוב.
שיער שחור, גוף מחוטב ומעוצב למדי, עיניים חומות ושפתיים בשרניות ואדמדמות.
"אני רואה שבדיוק חזרת מאחת כזאת, לא פחות מרשימה" גחך והביט בי במבט מתנשא.
"ממש חדות עין יש לך" גלגלתי את עיניי.
"כשרון, הא?" חייך בצניות.
"משגע. בכל מקרה, בוא נבדוק את הכשרון המדהים הזה שלך, אתה רואה את הדלת?"
שאלתי, והצבעתי עליה.
"אוי, המשפט הזה כבר נדוש" אמר בשעמום.
"התכוונתי להגיד לך לדפוק את הראש בדלת, אפשר איך שאתה רוצה." חייכתי בהתגרות.
מבלי להגיד מילה, אפילו לא להפרד ממנדי, יצא מהדלת, בעודו טורק אותה אחריו.
"יופי, עכשיו הרסת לי את כל הסיכויים שהיו לי עם אשטון" רטנה מנדי , בעוד אני מגחכת.
"חמודה, הוא לא רצה יותר מסטוץ ללילה" אמרתי ונכנסתי לחדר המקלחת, הולכת בקושי עם נעלי העקב.