אין שם עדיין חלק ראשון של פרק 1

היי. אז יש שני חלקים לפרק אז הנה החלק הראשון
תהנו :)
רוח, גשם ועצים מתנודדים מצד לצד. ולאחר מכן ברק. זה הסימן שהגיע החורף, שברחוב אפשר לראות רק אנשים מנסים להתחמם ומתכרבלים בתוך הפוך החמים שלהם בביתם, ובחוץ אנשים הלכו יד ביד מנסים לחמם את השני בעזרת חום ידיהם.
השמש עלתה על תל אביב ויחד איתה קמה גם היא, בשבועות האחרונים היא החליטה שלא יזיק לה קצת ספורט. במיוחד לפני תחילת הלימודים. היא שמה על עצמה מכנסיים קצרים ולקחה את האוזניות שלה מהמדף שליד מיטתה וסגרה אחריה באיטיות את דלת ביתה, כדי לא להעיר את הישנים. רוח קרירה של בוקר קידמה את פנייה והיא התחילה לרוץ בזמן שהיא שומעת שירים. היא הסתכלה לצדדים ואהבה את זה שאין כמעט הרבה אנשים בחוץ. כשהתקדמה עוד כמה צעדים קדימה עברה על פני חנות קפה קטנה שנמצאת ליד בנינים גדולים, לרגע היא ממש התפתתה לפנות לבית קפה אך היא עצרה בעד עצמה והמשיכה לרוץ. כל הדרך היא שמעה שירים שהתחלפו אחד אחרי השני בסדר כרונולוגי עד שהיא לא שמה לב ובין רגע היא הייתה על הרצפה, משפשפת את רגליה הכואבות מהנפילה, היא הביטה למעלה וראתה גבר מתבונן בה, שערו התמקם בצורה מושלמת על ראשו וחולצתו הבליטה את שריריו החסונים
"אוהבת את הנוף שאת רואה?" קטע את מחשבותיה, והיא קמה מהרצפה מנגבת את הלכלוך על מכנסייה ורגליה
"למה אתה חי בסרט?" עקצה אותו בחזרה ופנתה להמשיך לרוץ
"את בסדר?" שאל אותה ועצר בעדה מלהמשיך
"כן. אני בסדר גמור. צריך עוד משהו, או שאני יכולה ללכת?" שאלה אותו בחוסר סבלנות. היא לא רוצה לבלות בחברתו אפילו לא רגע אחד. הוא הניד את ראשו לשלילה והיא התנשפה עמוקות ושתתה מהמים שהביאה עמה והמשיכה לרוץ. שהתבוננה לצידה היא ראתה שהוא רץ צמוד, אפילו צמוד מאוד. היא נאנחה ובבת אחת עצרה מה שגרם לו ליפול ארצה והיא צחקקה בשקט מהמראה המבולבל שלו. היא השאירה אותו המום והמשיכה לרוץ עד שהיא הגיעה בחזרה אל ביתה. שהגיעה השעה הייתה כבר שבע וחצי וידעה שזאת השעה שכל הבית שלה כבר על הרגליים אז היא הרשתה לעצמה לפתוח ולטרוק את הדלת