אין שם כרגע -פרק 1

"הנוער העובד והלומד הרבה יותר טוב !\".
"אל תגזימי, רותם, את לא יכולה להשוות את הנוער הלומד והעובד לצופים !", השיבה ענבר בתגובה. הן ישבו במרכז החדש במקדונאלדס והתווכחו; כל אחת מגנה על התנועה שלה.
"באמת שהצופים לא כאלה מדהימים, מה אני אגיד לך ?", אמרה רותם.
"הנוער העובד לא מגיע לקרסוליים שלנו !".
"אוח את יכולה להיות כל כך מעצבנת לפעמים", אמרה רותם.
"ואת כל כך מפגרת, מי הולך בכלל לנוער העובד והלומד ? ?", ענבר יכלה להשתגע מזה שחברתה הטובה כל כך בורה וחסרת מוח לפעמים.
"אני יצפונבונית !". רותם השיבה לה ונגסה בצ\'יפס שלרגע נזכרה שהיה בידה.
"להזכירך גם את צפונבונית", צחקה ענבר ועצבנה אותה עוד יותר.
רותם גנחה והתחילה לשיר לה : "הצופים הקופים מן התחת הם יוצאים –
"רותם שקט !".
"בשורה ארוכה עם נזלת ירוקה !", המשיכה לשיר בקולי קולות, יודעת שזה משגע את ענבר.
"רותם סתמי כבר, כולם מסתכלים !". היא ניסתה לכסות את פיה עם כף ידה אך זה לא עזר. רותם המשיכה לשיר תוך כדי שיותר ויותר אנשים מתחילים לתת להם יותר תשומת לב ממה שהיא רצתה.
"אוקיי", עצרה לרגע, "רק אם תגידי שהנוער הלומד והעובד יותר טוב", הציבה לה תנאי.
"בשום פנים ואופן !", התנגדה.
"טוב, אז זה כבר בעיה שלך". היא טבלה צ'יפס נוסף בקטשופ ולאחר מכן המשיכה לשיר.
ענבר, שכבר הבינה שאין ביכולתה לעצור את חברתה או למנוע ממנה את מבוכתה שקעה עמוק יותר בתוך הכיסא.
לפתע היא השתתקה .
"זהו ? הפסקת ? ציפיתי ליותר", אמרה לאחר ששתקה.
"נע, נראה לך ?? אני סתם פשוט רעבה", השיבה רותם והסתכלה על האוכל שלה במבט מסכן. ענבר צחקה.
"את פשוט מפגרת".
"ורעבה".
"ושרוטה" .
"ורעבה".
"ונראה לי שמשהו לא הלך טוב בלידה", המשיכה ענבר.
"ורעבה", הדגישה הפעם רותם את המילה.
"וכנראה נפלת על הראש כמה פעמים" .
"אוקיי אוקיי אני מודה בהכל, אבל בחיית רבאק ענבר, תסתמי כבר ותני לאכול !", אמרה רותם וענבר צחקה שנית, הפעם יותר בקול.