“אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך” – סיפורי ערסים – הקדמה
הקדמה
נועם אבוטבול – היי קוראים לי נועם. אני גרה בנתניה. אני בת 16, כיתה י' ואני רזה ויחסית נמוכה. יש לי שיער שחור ארוך חלק עד אמצע הגב עם קצוות בצבע סגול שצבעתי. עיניים בצבע תכלת כמו קרח, מוזר. יש לי אח גדול שקוראים לו אביתר (אביה) הוא כיתה י"א. עברתי ילדות קשה הייתי חולה בסרטן בגיל 10 ובגיל 12 זה עבר אחרי טיפולים קשים. לפני זה אבא שלי היה מרביץ לי אבל אחרי כמה שנים כשאמא שלי גילתה את זה הם התגרשו, אני ואביה גרים עם אמא שלי. כיף לנו ככה יותר טוב.. יש לי חברה טובה שקוראים לה אבישג. היא תמיד הייתה לצידי גם כשחליתי בסרטן, גם כשאבא שלי היה מרביץ לי ואפילו עכשיו כשאני רבה לפעמים עם אמא שלי או עם אביתר.
אביתר אבוטבול – היי אני אביתר. אביה בקיצור. אני גר בנתניה עם שתי הנשים הכי חשובות בחיי, אמא שלי ואחותי. אחותי.. הדבר הכי חשוב לי, הדבר שאני יעשה בשבילו הכל. אני בן 17 כיתה י"א יש לי שיער שחור ועיניים ירוקות וכחולות מעורבב משהו נדיר. אני גבוה תפסתי גובה מאבא שלי ואחותי לא ממש תפסה אותו לקחה מאמא רגליים, שתי נמוכות. החבר הכי טוב שיש אושר אלפסי. הוא כמו אח שלי. פעם הייתה ילדה שהתאהבתי בה הוא עזר לי אחרי שהיא שברה לי את הלב.. מאז סטוציונר שותה מעשן וזורק. אלה החיים ואיתם סובלים
אבישג אטיאס – היי אני אבישג. אני גרה בנתניה. בת 16 כיתה י'. יש לי שיער בצבע חום עם קצוות בלונד עיניים בצבע כחול וחום ביחד. אין אחים למזלי אבל אח של נועם שומר עליי כמו אח גדול הדבר שהכי חשוב לי נועם. היא הבן אדם שהכי יקר לי בעולם הזה. תמיד הייתי לצידה והיא תמיד הייתה לצידי
אושר אלפסי – היי אני אושר אלפסי. כן אני יודע אני הבן של.. הבן של העבריין הכי גדול בנתניה. נמאס כבר להיות הבן של.. זה מעצבן. קיצור אני כיתה י"א בן 17. יש לי שיער חום ולמעלה בלונד, עיניים בצבע טורקיז כן זה מוזר. סטוציונר שותה ומעשן.התגעגעתי לנועם 4 שנים לא דיברתי פאקינג ארבע שנים האישה של חיי – אמא אין מישהי או מישהו שיותר חשוב לי ממנה. אבא שלי – חולה עליו בכל זאת עבריין אבל בכללי נשבע שהוא בן אדם טוב. נגיד ויום יבוא ואני יביא איתי בחורה שהיא תהיה החברה שלי.. אבל רצינית לא כמו כולן הוא יתייחס אלייה הכי יפה שיש. נשבע.
תגובות (26)
אוקי. היי;) אני אלין. אני רוצה להעיר לך לכמה דברים, אל תעלבי- הכח מגיע ממקום טוב ואכפתי כלפיך3":
1. אל תתחילי: "היי אני _____" לא אמורים לפנות אל הקוראים.
2. הספרות במספרים אמורות לבוא לידי ביטוי מילים.
3. האמת שהחלק של אביתר הוא קצת נדוש. סליחה. הוא נראה לי מעט שטחי.
לגבי הדמויות עצמן, הן טובות. רק שלא תיארת אופי חוץ מזורק בנות ושותה וכל אלו.
~~~~~
בסך הכל יש לך סיפור יפה. הקדמות של סיפורי ערסים בדרך כלל מלאות קללות וכתובות (טכנית) נורא. אהבתי את הרעיון לדמות של נעם.
אשמח להמשיך לקרוא:)
נ.ב
בהקדמות לעולם לא כותבים דמויות- כותבים רק עלילה. סתם שתדעי שזה לא תקין.
היא לא אוהבת שמתקנים אותה אלינה, פרשי
הממ אוקיי (?)
אני פשוט אשב לי בצד, בשקט.
לה לה לה לה
נו טוב.
אני צריכה להעביר את הזמן איכשהווווו אופפפפ
כרגע סיימתי את אסון יפהפייה
אני מאוהבת בספר הזה למרות שהוא שטחי ורדוד וחסר פואנטה וקיטשי, פשוט מאוהבת.
טוב, הוא הרבה יותר טוב מכל שאר הטרילוגיות האלו שהם פשוט ישר מתאהבים.
יש פה טיפה יותר עומק.
זה עדיין רדוד וקיטשי ברמות שגרמו לי לסגור את הספר לפעמים ולשאול את עצמי מה לעזאזל אני קוראת.
אז זה ספר טוב, אחרי הכל.
מתאים לכל אוהבות הקיטש או חסרות חומרי הקריאה למיניהן (אני הסוג השני)
הממ. אני תוהה איך את אוהבת אותו עם דעות כאלה עליו~~
אבל אני סוג של מבינה, כי זה מה שקרה לי עם 13 סיבות של ג'יי אשר><
(התגובה הקודמת פנתה ליובל)
ורייצ'ל, לא קראתי. אני לא אביע את דעתי בנושא 0-0
לא יודעת. זה כמו שאשמת הכוכבים הוא קיטשי כזה, אבל מלא בציניות ולכן אני אוהבת אותו.
וגם 13 סיבות ככה.
אז פה אני אוהבת את הדמות של אבי, עם כל תסבוכות העבר שלה.
ואני גם אוהבת את מה שהיא גורמת לטרביס.
זהו.
אני פשוט אוהבת את טרביס (אחמ סליחה מאוהבת) בצורה שאם היה גבר כזה במציאות הייתי הורגת בשביל שהוא יהיה איתי…
לא הגזמנו…
אבל השאלה היא למה את אוהבת אותו.
אם זה בגלל המראה שלו (שהוא כמובן מדהים) או בגלל ההתנהגות שלו?
אני למען האמת קצת נרתעתי מהמראה שלו אבל יש בו משהו כל כך חמוד בקנאיות שלו ובפעמים שהוא מתנהג כמו מישהו רגיש זה פשוט גרם לי לרצות לחבק אותו כמו גור חתולים קטן.
אני מתה על דמויות מהסיפורים שאני כותבת. הלוואי והן היו מציאותיות.
><
ואם הייתי בוחרת דמות מספר אז… את אגוסטוס מאשמת הכוכבים. שנון, ציני, חכם וחתיך. ואנסל אלגורט (מי לאב) שלייייייי
הו כן אוגאסטוס.
הוא מדהים.
ויש דמות מסיפור שכתבתי מזמן כשהרמה שלי עוד הייתה תת רמה שאני ממש אוהבת אותה. אני עומדת להתחתן עם הדמות הזו מתישהו.
א׳ בגלל ההתנהגות… גם אני רוצה שיהיה גבר שיקנא כל כך עד כדי כך שהוא ירביץ לאחרים.
ב׳ כי הסקס פשוט נוטף ממנו…
מסכנה הילדה. סיפנתן (ככה כותבים את זה?) את הסיפור.
קישטא קישטא
תעברו לשל שנהב (כי אני רעה, מוחעחעלחע)
הספמתם
הו, אוקי.
זה לא בגלל המראה, אני עדיין מכבדת אותך.
שמישהו יפתח לנו סיפור צ'אטטטט
היי, למי פה יש חשק להתחתן על הבוקר?
אני במילא תכף אזוז לישון…לא נורא, המוות של השכן יחכה.
נמהמהמ הייתי פה.
בלופ.
לאלאלאלאלא
בלעדיך, לא יהיה פה מה לעשות!
*לא מבינה איך בנות ישנות מהבוקר עד הערב ולא מהערב עד הבוקר*
*לגמרי*
משום מה, תמיד בסיפורי הערסים הדמויות הגבריות סטוציונריות, מעשנות, שותות וזורקות.
ההגדרה לערס מצוי, זה כזה מפגר באלוהיי.
איפה הימים שירסים היו עם כיפות ושרשרת חי
XD
זה הדור הישן של הערסים.
היום הם קצת יותר מתוחכמים.
;)
איך אביב גפן נהג להגיד? אנחנו דור מזוין!