"אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך" – פרק 14

"מה?" שאלתי אותו ולצערי היה לי חיוך על הפנים.
"אממ.. כלום" הוא מלמל במהירות.
"או.. קיי" מלמלתי בהיסוס.
אחרי כמה דקות הגלים נגמרו.
"אושר.." מלמלתי, ראשי היה מונח על ירך אחת שלו.
"מה קטנטונת?" שאל, משחק בשערי שהיה רטוב כרגע.
"המשכת לגלוש גם אחרי שכבר לא דיברנו?" שאלתי אותו והסתכלתי בעיניו.
"קצת, אומנם השתפרתי קצת אבל בכללי לא גלשתי הרבה" הוא אמר וחייך חיוך קטן.
חייכתי חזרה, הוא לא אוהב לגלוש לבד.
"יאללה הולכים?" שאלה אבישג.
הנהנתי לחיוב והתחלנו להתקדם לעבר הבית.
"היה ממש כיף.." אמרתי כשהיינו בדרך הביתה.
אנחנו גרים ממש מול הים.
ואבישג גרה כמה בתים לידינו ואושר כמה בתים מאחורינו.. לא ממש רחוק.
"כן הרבה זמן לא גלשנו כולנו" אביה אמר.
בדיוק התקשרו אליי.
'אמא' היה רשום על הצג, עניתי.
"היי אמא" אמרתי לה.
"היי יש מישהו שאת מאוד רוצה לפגוש שהגיע אלינו" היא אמרה ושמעו עד לפה שיש לה חיוך.
"וגם אביתר מאוד היה רוצה לפגוש אותו" הוסיפה.
"אנחנו כבר באים הביתה ביי אמוש" אמרתי לה בחיוך.
"ביי קטנה שלי" היא אמרה וניתקה.
"מה קרה?" אביה שאל.
"לא יודעת.. אמא אמרה שיש מישהו שאני ואתה מאוד רוצים לפגוש והוא אצלנו בבית עכשיו" אמרתי.
"מי זה יכול להי.." אביתר אמר אבל הפסיק באמצע.
הוא הסתכל עליי ואני עליו.
"אין סיכוי" אמרתי.
זה בטוח לא הוא.
"טוב בואו נישב כמה דקות הלכו לי הרגליים" אמרתי באנחה.
ישבנו כמה דקות ודיברנו.
אושר הלך וגם אבישג.
אני ואביתר באנו להיכנס לתוך הבית.
שמתי את ידי על ידית הדלת ובאתי לפתוח אותה על לא יכולתי.
"אני פוחדת" מלמלתי מסתובבת לאביתר.
"בואי הנה" אמר ומשך אותי אליו לחיבוק.
"בואי ניכנס הכל יהיה בסדר לא משנה מי זה יהיה" הוא אמר לי.
"אתה צודק.." מלמלתי.
הוא פתח את הדלת.
ונכנסנו הביתה.
ואז ראיתי אותו בסלון.
את מי שלא ממש חשבתי שאראה אותו שוב בבית הזה.
"אביאל.." מלמלתי.