"אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך" – פרק 13

טוב.
אני מבואסת, ומשעמם לי.
"אביה" צעקתי לו מחדרי.
"אה?" הוא צעק חזרה.
"אני יוצאת לגלוש אתה בא?" שאלתי.
כן אני אבישג אביתר ואושר גולשים מגיל 10 בערך.
זה מרגיע, וכיף.
"כן,אני יקרא לאבישג ואושר, שנייה. איפה החליפה שלי?" שאל.
"נראלי מעל הארון" עניתי והתחלתי להתארגן גם.
שמתי את החליפת גלישה שלי וירדתי למטה.
"אמא איפה הגלשנים שלנו?" שאלתי.
"במחסן, למה אתם יוצאים לגלוש?" היא שאלה.
הנהנתי והלכתי להביא את הגלשנים.
הורוד זוהר שלי שהזמנתי מקנדה.
והגלשן עם ציור של דגל אמריקה של אביתר.
"אמא יש עוד שעווה?" צעקתי לה מהסלון כשהבאתי את הגלשנים וגיליתי שנגמרה השעווה.
"כן בואי" היא צעקה מהמטבח.
הלכתי למטבח ולקחתי את השעווה.
"הרבה זמן לא גלשתם כולכם ביחד.." היא מלמלה בחיוך.
"את צודקת" אמרתי גם בחיוך.
הלכתי לסלון והתיישבתי על הספה.
"אביתר! אני לא הולכת למרוח לך שעווה על הגלשן תרד כבר!" צעקתי לאביתר.
"יורד יורד" הוא צעק בחזרה וירד אחרי כמה שניות.
הייתה דפיקה בדלת והוא הלך לפתוח.
בטח אבישג או אושר.
סיימתי למרוח את השעווה ושמתי את הגלשן בצד.
ראיתי שאלה אבישג ואושר.
"יאללה ניצא?" שאלתי.
"שנייה" אמר אביתר.
חיכנו לו כמה דקות ואז הוא סיים למרוח את השעווה.
יצאנו לים.
כשהגענו היו גלים.
יש!
סוף סוף משהו טוב בשבוע הזה.
אבישג גולשת הכי גרוע אז ביקשתי ממנה לצלם אותי גולשת כשרואים את השקיעה.
אחרי חצי שעה שגלשתי ואבישג סימנה לי שהיא צילמה.
הלכתי לחוף.
שמתי את הגלשן על החוף והתיישבתי על החול מסתכלת על הגלים ועל השקיעה.
אין ספק זו הייתה אחת השקיעות הכי יפות שראיתי.
"אחלה שקיעה אה?" שמעתי קול מוכר מאחורי.
הסתובבתי וזה היה אושר.
"כן.." מלמלתי.
הוא התיישב לידי.
"כמה זמן לא עשינו מנהרה" אושר אמר.
"כן.." אמרתי לו.
"לא אין לי כוח היום" הוא אמר וחייך בקטנה.
חייכתי גם.
"יש לך חיוך יפה אף אחד לא שווה שתורידי אותו בשבילו" הוא אמר.
בטוח שזה אושר?
שמתי לו יד על המצח והוא צחק.
"מה את עושה , משוגעת?" הוא שאל והסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח.
"בודקת שאין לך חום.. ממתי אתה מדבר ככה?"
"ממתי שאהבת חיי מורידה את החיוך שלה בגלל אחרים" הוא מלמל בשקט.
הוא התכוון אליי?!