אין לי אהבה קטנה לתת לך – פרק חמישי
פרק 5:
זו הייתה שעת צהריים מוקדמת, מאוריסיו נכנס לחנות של ברברה וראה את דניאלה עובדת כרגיל
"בוקר טוב" אמר בקולו הקר, דניאלה הסתובבה לאחור "מה אתה עושה פה?" שאלה וחזרה לענייניה
"באתי לדבר עם ברבי..היא פה?" שאל מאוריסיו "כן,היא במשרד אני אקרא לה" אמרה דניאלה בלי להביט בו…
אחרי פחות מדקה ברברה הופיעה שם 'מושלמת..כמו תמיד..' חשב מאוריסיו וחייך היא לבשה סקיני ג'ינס מאוד צמוד,נעליים שחורות עם עקב מאוד דק וארוך,חולצה אדומה קצרה עם כמה כפתורים ומחשוף קל ושערה היה אסוף בקוקו די גובה
"איזה יפה את.." אמר מאוריסיו "מה אתה רוצה?,תדבר מהר כי אין לי זמן.." אמרה ברברה בתוקפניות "אני מצטער על אתמול.." אמר "בסדר..,עכשיו אתה יכול ללכת" אמרה ברברה,לואיס התקרב אליה מעט "אני באמת מצטער.." אמר בקול חלש אך מאוד קר,כרגיל "אז למה אמרת לו את המילים האלה?למה לא עזרת לנו לקחת אותו או לפחות להגיד לנו איפה הוא גר.." אמרה ברברה "אנחנו רבנו באותו יום,גם הוא לא היה עוזר לי אם המצב היה הפוך.." אמר מאוריסיו,ברברה הסתכלה עליו "הייתי מאוד עצבני עליו,הוא מאוד פגע בי בבוקר" שיקר מאוריסיו "לואיס??"שאלה ברברה מופתעת,הרי לואיס לא אחד שיעשה דברים כאלה,לפחות ככה היא חשבה..
"אז עכשיו את סולחת לי?"שאל מאוריסיו כשראה את ברבי מהרהרת לעצמה.. ברברה חייכה, "אין לי על מה לסלוח לך.." אמרה, מאוריסיו חייך "בכול זאת?" שאל וברברה הנהנה
"כמו תמיד את סולחת לו.." לחשה דניאלה שחלפה על פני ברברה,תמיד הייתה לה הרגשה רעה בגלל מאוריסיו..היא לא ידעה שהפעם צדקה… ברברה הסתכלה עליה בסימן שאלה "אני בקפה מול..כשתסיימי פה תבואי.." אמרה דניאלה בלי לתת הסברים ויצאה מהחנות..
"ברבי… אני חייב לשוב לראות אותך,ולהגיד לך שלא התכוונתי לצעוק אלייך ככה.." אמר לואיס לעצמו
הוא התיישב על המיטה שעון כלפי קדימה וכבש את פניו בידיו 'אבל איך אני אדע איפה היא עובדת?' שאל את עצמו ופתאום נזכר בפתק שדניאלה נתנה לו והוא שם בארנקו..זה בטוח הכתובת חשב…
הוא הוציא את הארנק והסתכל בפתק הצהוב… "כן,זו הכתובת.." אמר וחייך חיוך קטן..
"אוף..איזה משחק מעצבן!" רטנה ולנטינה שהפסידה בפעם ה-7 במשחק בפלאפון של תומס
לוס צחקה וחטפה לה את הפלאפון "תיראי ככה משחקים" אמרה והתיישבה בספה לידה בסלון ביתם של משפחת פריירה,ולנטינה צחקה אחרי שלוס הפסידה גם.. היא לקחה את הפלאפון וזרקה על הספה מול..
ולנטינה צחקה שוב.. "איפה כולם??לפני כמה דקות הם היו פה.." ולנטינה אמרה.. "תומס במטבח,מדבר עם אבא שלו בטלפון..ונטליה ואנדרס הלכו לגינה לעשות "סיבוב"" ולנטינה חייכה חיוך שובב ולוס צחקה "כן..בואי" היא אמרה ושניהם רצו לעבר הגינה במהירות..
הם ראו שם את אנדרס ולנטליה מתהלכים וחיוך ביישן על שפתיה של נטליה.. "יא איזה חמודים" אמרה ולנטינה בקול רם ולוס דאגה להשתיק אותה במהירות "שש.. הם ישמעו אותנו" אמרה לוס בעודה שמה יד על פיה של ולנטינה… ולנטינה הנהנה בראשה במהירות ,לוס צחקה והורידה את ידה..
"בואי נכנס למשרד שלכן..נוכל להיות לבד.." אמר מאוריסיו ברברה הנהנה,היא שמה את ידה בידו ושינהם הלכו לעבר המשרד… "מה קרה מאוריסיו?למה נעלת?" שאלה ברברה שנבהלה קצת..
"בואי שנייה.." אמר מאוריסיו וברברה התקרבה עליו מעט "עוד קצת.." הוא אמר וחייך חיוך מרגיע
היא התקרבה עוד קצת כך שהם היו ממש קרובים… הוא החל ללטף את שערה והעביר ליטוף על לחייה
על שפתיה,סנטרה ואז ירד לצווארה..הוא ליטף את מחשופה באיטיות והכניס את ידו מתחת לחולצתה
"די..מאוריסיו,אני.." היא התחילה לומר אך הוא השתיק אותה…
היא ניסתה בהתחלה להתנגד אך ללא הצלחה.. הוא היה חזק ממנה,בהרבה.. "אני לא רוצה.." היא אמרה בשקט הוא הרים אותה בעדינות והוא השכיב אותה בשולחן שהיה ממש קרוב אליהם, לאט לאט הוא פתח את הכפתורים של חולצתה..הוא הוריד לה את החולצה לגמרי וליטף את בטנה.. דמעה התגלגלה במורד לחייה.. היא לא ניסתה להתנגד,הפחד שיתק אותה לגמרי.. היא התפללה שזה רק חלום…
"אל תפחדי יפה,אני מבטיח שזה לא יכאב.." הוא אמר והיא הצטמררה..בכתה בשקט בלי קול,
"בבקשה מאוריסיו.." היא התחננה..הוא נישק אותה לאורך בטנה ופתח לה בעדינות את כפתורי הג'ינס שלה כשהוריד אותו לגמרי הוא חזר לנשק אותה.. והיא??היא שכבה שם בשקט..כמו במוות איטי..
יודעת מה קורה..אבל אולי זה לא אמיתי…
תגובות (0)