איך שהכול התחיל ככה הכל ניגמר…הסוף

"הוא לא מתאים לך " אמר זיו , "סליחה??? , אולי נישמע למה?" אמרתי בכעס,
"נטלי הבן אדם מעשן כל דבר שזז שלא לדבר אם כמה בנות הוא היה "
– "אוי באמת כאילו שבגיל הזה אתה לא עישנת , חוץ מיזה הוא לא מעשן "
"אני אמרתי את שלי "
-"אוקי !" אמרתי בכעס , ציפיתי ממנו לקצת הבנה מהצד שלי.

בוקר אחרי הגעתי לבית ספר רגיל כאילו כלום לא קרה , אבל קרה בפנים הייתי די מצוברחת מהשיחה אם זיו .
"הייי " אמר רן , שתפס לי את היד ,
"היי מאמי "
– "למה הפנים האלה על הבוקר מה קרה .?" שאל , ואני יכולה להישבע כשהייתי רגילה כמו כל בוקר מדהים הוא פשוט ידע לקרוא אותי בכל מצב , "סתם רבתי אם אחי " , "מאמי שלי בואי אלייי " אמר רן וחיבק אותי "את יודעת שאני אוהב אותך הכי בעולם " הוסיף .
במיוחד עכשיו הוא שבוע בבית ואני יתחרפן איתו חשבתי לעצמי.
באותו ערב החלטנו כל הכיתה לצאת למועדון [רובכם מכירים אותו לכן אני לא יזכיר את שמו], רן היה קצת נגד זה שכולם יבואו אבל לבסוף הוא היתגמש .
הגענו למועדון בלילה והרחקתי את רן כמה שיותר משתיה ונראה לי שעמדתי בזה . עד ש..
בסוף המסיבה יצאנו כל הכיתה , הבנים התחילו לריב אם בנים אחרים אני לא צריכה להסביר איזה משחקי כבוד רצו שם אבל רן הישתגע קצת יותר מכולם .
"היינו צריכים לפרקק אותם " אמר ליאור . קצת אחרי המריבה הלכנו לשבת ואני הייתי די עצבנית מיזה ,
"בוא נחזור " אמר אחד הילדים , הבנים החליטו לחזור ואנחנו ממש לא רצינו שהם ילכו ,
"רן אתה לא הולך " אמרתי לו בקול , "נטלי אל תתחילי כולם הולכים גם אני הולך " אמר רן בעצבים .
"תזכור אם אתה לא הולך אין לך מה להיתקרב אלי "הכרזתי בקול הכרזה שלא רציתי להכריז.
"נטלי.."אמר רן אבל אני היתפרצתי לו באמצע ואמרתי "זה או הכבוד הטיפשי או אני" , רן לא ענה אז הבנתי כבר מה הוא בחר ,
"ביי רן " אמרתי לו והלכתי משם . דניאל באה אחרי וניסתה להרגיע אותי כל הדרך , זה עוד לא היסתיים
בוקר אחרי קמתי בסביבות הצהריים , והלכתי למירפסת אם כוס נס ,
זיו נכנס למרפסת ועמד לידי . "ראיתי אתמול את רן " אמר , "וואלה כיף לך " אמרתי בקרירות .
"נטלי ראיתי אתמול איך הוא היתנהג ואיך הוא תקף " אמר והמשיך , " הוא לא בשבילך , אל תגרמי לי להיתערב " , שפכתי את הנס מהמרפסת , "אני יודעת " אמרתי לו .
חצי מהיום ביליתי אצל דניאל ואז בערב באתי לחזור הביתה וב"מקרה" ראיתי את רן .
הוא ראה שאני לא מוכנה לדבר ברחוב אז פניתי לסימטה חשוכה והוא בא אחרי , הוא היתיישב על הריצפה ואני היתיישבתי לידו היסתכלנו אחד על השני ולא היינו צריכים לדבר הרבה בשביל להבין אחד את השני , "איך הגענו לזה? " שאל רן , היסתכלנו אחד על השני והיתנשקו בפעם האחרונה .

כל הסיפורים האלה על אהבת אמת ועל זה שתמיד האהוב נשאר אם אהובתו בסוף לא נכונים.
חייתי באשליה , עכשיו אני לבד מחכה עדין אולי יום אחד אפגוש מישהו וסוף סוף "תיהיה לי אהבת אמת "מה שנקרא או אולי אפילו אפגוש אותו .
אבל בנתים אני פה לבד, מחכה ליום …