איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי ?
זו השנה השלישית שלי בתיכון "אורט" אני כבר בכיתה י'א .
קוראים לי ספיר , ספיר מימון .
יש לי חברה אחת בתיכון קוראים לה סיוון , סיוון כהן , היא החברה הכי טובה שלי אנחנו מכירות מהגן , הגן של שושנה ומאז לא נפרדנו לשנייה . היא מאוהבת עד מעל הראש ברן , רן דרעי הבחור הכי מקובל בשכבה הבחור שכל הבנות פשוט נופלות לרגליו , הבחור שכל הבנות חושבות שהוא הכי חתיך בעולם והכי מושלם ,בקיצור הוא הבחור שמשגע כל בחורה בתיכון -חוץ ממני . הוא לא כל כך הטעם שלי, הוא סתם מתלהב שכל הבנות רודפות אחריו ,אפשר להגיד שאני אפילו שונאת אותו .
יש לו חברה קוראים לה שירן , שירן גולדנברג , גם היא הבחורה הכי מקובלת בשכבה שכל הבנים רוצים אותה והיא ממש מתלהבת מזה! אני והיא אף פעם לא הסתדרנו אני שונאת אותה ואני בטוחה שגם היא שונאת אותי .
אני לומדת היפ -הופ כבר שנתיים גם סיוון , אני ממש אוהבת לרקוד , ריקוד זה התרפיה שלי , זה מרגיע אותי , בנוסף לכך אני גם ממש אוהבת לצייר , אמא שלי אומרת שיש לי כישרון גם לריקוד וגם לציור .
יש לי עיניים ירוקות סיוון תמיד אומרת לי שהן מהפנטות יש לי שיער חום חלק ואני רזה הריקוד עוזר לי לשמור על מראה גוף טוב .
"קדימה צאי יש לך עוד 5 דקות עד הצלצול . אמרה לי אמא .
לבשתי את הנעלי אולסטר השחורות שלי ואמרתי לאמא תביא לי את השוקו מהמקרר.
היא הוציאה את השוקו והניחה על השולחן .
מה זה ? אמרתי לה את יודעת שאני לא אוהבת את החברה הזאת של השוקו למה אבא לא קנה את החברה שאני אוהבת ?
לא היה . לא נורא תקחי את זה.
אוף אמרתי שמתי את התיק על כתף אחת ויצאתי שאני פותחת את השוקו ולוגמת ממנו לגימה .
איכס אמרתי וזרקתי את השוקו לפח , והוספתי ידעתי שלא היית צריכה לקחת את השוקו הזה .
תוך כדי שאני הולכת ושומעת שירים באייפון שמעתי את צלצול בית הספר .
דפקתי ריצה מהירה לבית ספר ונכנסתי לבניין תוך כדי שאני מתנשפת .
מה קרה שוב פעם הגברת מימון איחרה ? שמעתי את שירן מאחורי .
היא באה אל מול פניי צחקה צחוק מרושע , העיפה את שערה לאחור עם ידה והתקדמה לכיתה .
גילגלתי את עיניי והתחלתי להתקדם לכיתה.
בוו !! שמעתי מאחורי הסתובבתי וראיתי את סיוון .
משוגעת הבהלת אותי .
לא נורא , היא ציחקקה ואמרה הבאת לי?
ברור , אמרתי והוצאתי נייר מהתיק שבו מצוייר רן .
יו הוא כזה מושלם !!
גיחחתי טיפה ואמרתי באמת שאני לא מבינה מה את מוצאת בו .
טוב קדימה בואי ניכנס לכיתה שלא נאחר , אמרתי והחזקתי בידה ומשכתי אותה כי היא לא כל כך הייתה מפוקסת , והיה לה פרצוף מאוהב .
ניכנסו לכיתה ולא איחרנו למזלנו .
ישבנו אחת ליד השנייה בסוף הכיתה .
המורה נכנסה לכיתה והסבירה לנו שהשנה זו שנה ממש קשה ואנחנו צריכים להשקיע .
באיזשהו שלב כבר איבדתי אותה והתחלתי לצייר במחברת . הגנבתי מבט לסיוון וראיתי שהיא מסתכלת במבט של שנאה על רן ושירן מצחקקים להם .
גיחחתי טיפה סובבתי אותה אליי ואמרתי לה אתה עוד שנייה רוצה להרוג אותה .
היא נאנחה ונשענה לאחור .
למדת את הצעדים לשיעור מחר ? שאלתי
כן הפעם היא עשתה לנו ריקוד ממש יפה .
כן.. אני ממש מתרגשת מההופעה .
מה יש להתרגש זה עוד חודש וחצי , אני מקווה שנצליח .
בנוות לא לדבר שם קטעה אותנו המורה , הסתכלנו אחת על שנייה וסובבנו אליה את הראשים .
הסתיימו הלימודים, אני וסיוון נפרדנו לשלום אחת מהשנייה והמשכתי לבדי .
מהצד השני של המדרכה ראיית את רן ומלא בנות סביבו מתלהבות וצוחקות .
הסתכלתי עליהן ואחרי כמה שניות רן התסכל עליי , ואני עליו המשכנו להסתכל אחד על השני תוך כדי שאני מתקדמת עד שנתקעתי במישהי והאייפון שלי נפל על הריצפה .
יו אני ממש מצטערת אני לא שמתי לב .
זה בסדר מתוקה לא קרא כלום אמרה אליי אישה שנראית בסביבות גיל ה- 20 ומשהו , והתקדמה .
פתאום רן רץ אליי ושאל את בסדר ? והרים את האייפון שלי מהריצפה .
מה זה אכפת לך בכלל למה בך התנגשו !!
אמרתי והסתלתי על ידו וראיתי את האייפון שלי בתוכו לקחתי ממנו את האייפון בחוזקה אמרתי תודה והמשכתי הביתה .
תגובות (10)
ווואאוו מדהים ! :]
תמשייככייי מההר : )
אהבתי מאווווד XD
תוודה רבהה עדןןן!! אני אמשיך שיהיו עוד כמה קוראות :)
זה סיפור מדהים!
רק הערה קטנה.. בהתחלה את כותבת את השם, ואז את אותו שם רק עם שם משפחה: "קוראים לי ספיר , ספיר מימון ." וכו..
זה דיי מפריע לרצף הקריאה. מספיק להגיד את השם פעם אחת (:
תמשיכי מהר! D:
תוודה רבהה , אני ממש מערייכה את זה ..
ות'אמת שגם אני חשבתי שזה מיותר לרשום שם משפחה אחרי השם אבל .. בסוף רשמתי .. אהה ואני כבר אשמייך :P
איזה סיפור חמוד תמשיכי…
תוודה רבה אני מחכה לאישור :)
יפה מאוד(: יש לי גם הערה קטנה, שמישהו מדבר (דיבור ישיר) כותבים את זה בסוגריים. כמו "למדת את הצעדים למחר?". סיפור ממש חמוד, תמשיכי:)
תוודה רבהה אני מחכה לאיישור :)
דווקא סיפוריים כאלה אני אוהבתת !
אני במתחח, אני חדשה באתר =]
מאוד מעניין!