איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי פרק 23 פרק אחרון.

"בוקר טוב מתוקה".אמרה לי אימי שהגעתי למטבח, עניתי לה חזרה
ולקחתי ממנה את שקית השוקו והתקדמתי לכיוון היציאה.
"תחזרי לפה".חזרתי למטבח במבט לא מובן.
"שבי".התיישבתי מולה והיא התחילה לדבר.
"אתמול לפני שנכנסו לאולם כדי לראות את ההופעה,ראיתי את רן,הוא שבור מהפרידה שלכם,ואת יודעת שאני שמה לב לדברים כאלה,קשה לו ו—".
"לא היה לו כל כך קשה שהוא בגד בי,ועוד עם מי *ניקול*!".אמרתי בזעם.
"חמודה כל מה שקרה,זה היה בגלל ניקול היא מנסה לסכסך ביניכם,כי היא עדיין אוהבת אותו,אתמול הוא אמר לי כמה שהוא אוהב אותך,וכמה שהוא מתגעגע לקשר שלכם,את חייבת להאמין לו הוא באמת אוהב אותך".אמרה לי אימי,תוך כדי מחשבות מבולבלות הוסיפה אימי:"עכשיו את יכולה ללכת,מהר שלא תאחרי".אמרה וחייכה.
הגעתי לבית הספר והלכתי ללוקר שלי,פתחתי אותו והיה בו פתק בצורת לב .
"בדיוק כשאת מגיעה לבית הספר,גשי לאולם הספורט,רן".
כך היה רשום בפתק.
"רן….רן…"לא היה אף אחד.
לפתע מישהו הניח את שתיי ידיו על עיניי.
"מי זה?".
"מישהו שמאוד אוהב אותך".לחש לי רן באוזן ושיחרר את אחיזתו מעיניי.
הסתובבתי לכיוונו.
חייכתי אליו ואמרתי:"רצית משהו?".
"כן …. רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך,מאוד,מאוד,מאוד".
"גם אני".אמרתי וקפצתי עליו בנשיקה.
"מה זה אומר?,שחזרנו להיות ביחד?".שאל רן מופתע.
"אם אתה עדיין רוצה שנהיה ביחד,אז כן".אמרתי בחיוך.
רן צחק,הרים אותי באוויר,סובב אותי ונשק לשפתיי.

"סוף סוף את קורנת!".אמרה סיון שראתה את פניי השמחות.
"אני ורן חזרנו!!".אמרתי וקפצתי במקומי.
"מה?אני כל כך שמחה בשבילך".אמרה סיון וחיבקה אותי.
"איך הגעת להחלטה הזו,שאתם צריכים לחזור?".
"בוא נגיד שלאמא שלי יש חלק מאוד גדול בזה".

"שלוש"רן אמר והניח את הקלף על חפיסת הקלפים.
"ארבע"אמרתי והנחתי את הקלף.
"חמש".אמר רן.
"צי'ט".אמרתי והפכתי את הקלף שלו.
"שיט!!".צעקתי הוא לא שיקר!
"איך זה שאתה תמיד מנצח במשחק הזה?".שאלתי את רן.
"במשחק הקודם ניצחת".אמר
"זה בגלל שנתת לי".אמרתי בכעס.
"נכון,רציתי לשמוע אותך אומרת את המשפט הזה".אמר רן וצחק.
זרקתי עליו כרית קטנטנה.
"אני צריכה מישהו שילמד אותי,את המשחק הזה".אמרתי
"אני חושב שאני יודע מי יהיה המורה שלך."אמר רן בחיוך.
"מי?".שאלתי גם בחיוך.
"הוא נתן לי נשיקה קטנה לשפתיים ואמר:"אני".
חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה"אין לי כוח למשחק הזה יותר!"אמרתי וזרקתי כמה מהקלפים על רן.
הוא החזיר לי בחזרה ולאט לאט זה נהפך למלחמת קלפים וכריות ביחד.
רן עצר את המשחק ומשך אותי אליו"אני אוהב אותך"אמר בלחש.
"גם אני".אמר לי והתנשקנו סוף סוף נשיקה אמיתית.

זהו חזרתי להיות עם הבנאדם הכי חשוב לי בעולם!ואנחנו מאושרים,אני מקווה שאף אחד לא יהרוס לנו את זה.
וכן,השנה הזאת הייתה השנה הכי משמעותית בחיי.
אני זוכרת שהתנגשתי במשהי ורן הגיע לפתע,ומשם הכל התחיל.
את החזרה של ניקול לתיכון,את הפעם ההיא שהיא שפכה עליי קולה,שרן נישק אותי מול כולם,ובגלל זה רבתי עם סיון,את הריבים עם ניקול,אפילו האהבה שלי לריקוד וציור היו איכשהו קשורים לתקופה הזו.
אבל עדיין אחרי כל זה,אני עדיין שואלת את עצמי..*איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי*.