איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי פרק 19

קדימה !!". אמר לנו.
רן התקשר לאבא שלו ושם על רמקול.
טוו … טוו … טוו… נשמע וזה הרגיש כמו נצח .
עד שלפתע שמענו את קולו של אביו של רן אומר:"הלו?".
"אבא?". אמר רן בלחש.
***********************************************************
"יש לך 24 שעות בדיוק כדי להביא לי את הכסף או שהבן שלך יהיה היום מת!". אמר אותו בחור וניתק את הפלאפון.
"שבו!"אמר לי ולרן.
"טוב,אני חושב שסיימתי את עבודתי כאן,אני לא יודע מה איתכם אני ממש נהניתי,אה ואני במקומכם לא הייתי מספר לאף אחד מה הלך פה היום".אמר ויצא מהבית משאיר את כולנו מפוחדים.
רק חיבק אותי בחום ולא הפסיק להצטער על מה שקרה.
"מה עם אמא שלך?".שאלתי אותו במבט מודאג.
"אין לי מושג מה איתה? אני ממש דואג".
"רן אני יכולה לדבר איתך בצד לכמה רגעים?". שאלה ניקול בלחש.
רן הסתכל עליי ואז עליה ואמר:"עוד כמה דקות אוקיי ?".
"אוקיי". אמרה וישבה על הספה מרוחקת מאיתנו.
"זה יפריע לך אם אני אדבר איתה כמה דקות?".פנה אליי רן.
"לא,זה בסדר".
רן נתן לי נשיקה קטנה בשפתיים והלך לשבת עם ניקול.
להגיד את האמת,כן הפריע לי שהוא הלך לדבר איתה,זאת ניקול אני מכירה אותה,היא מסוגלת להיות כזאת נחש לפעמים,למה לפעמים תמיד!.
סיון חברתי התיישבה לידי לא אמרה כלום ופשוט חיבקה אותי חיבוק חזק.
"אני מצטערת שהיית צריכה לעבור את זה ". אמרתי לה שהתנתקנו.
"העיקר שאנחנו בסדר עכשיו". היא אמרה .
הסתובבתי לכיוונם של רן וניקול והם בדיוק התחבקו.
ניקול צעדה כמה צעדים לכיוון הדלת אמרה ביי ושלחה לרן נשיקה באוויר.
גיא דיבר קצת עם רן ולאחר כמה דקות אמר לו ביי התקדם לכיוון הדלת ואמר לי ולסיון "ביי יפות". והלך.
"כן גם אני אזוז". אמרה סיון אחרי כמה דקות של שקט ויצאה.
רן פרש את ידיו כדי שאביא לו חיבוק,אך הנחתי את ידי על בטנו ועצרתי אותו.
"על מה דיברת עם ניקול?".
"היא רצתה להגיד לי שהיא מתגעגעת אליי וחושבת עליי,וכל החארטה הזאת".
"אני שמחה לשמוע שנפתחתם אחד מול השני".אמרתי בציניות.
"בבקשה אל תתחילי עם זה עוד פעם".
"להתחיל עם מה?עם זה שמישהי מנסה לגנוב את חבר שלי".
"היא לא גונבת לך,היא בסך הכל רצתה להגיד לי שהיא מתגעגעת אליי עכשיו סתמי ותביא חיבוק".גיחך רן ומשך אותי אליו לחיבוק חם.
"אני אבין אותך אם תרצה לחזור אליה באמת,היא יותר חמודה ממני,יותר מצחיקה ממני,יותר מדהימה ממני,יותר יפה ממני,פשוט יותר ממני,ואני אבין אותך אם אתה רוצה לחזור אליה."אמרתי כשפרצוף עצוב על פניי.
"אני רואה שממש נדפקת אה?,היא ממש לא יותר חמודה ממך,לא יותר מצחיקה ממך,לא יותר מדהימה ממך,ובטח ובטח שלא יותר יפה ממך,אוקי?,כי אני אוהב רק אבל רק את ספיר מימון!,ברור?"אמר רן וחייך אלי.
"ברור."
"את מי אני אוהב?".
"ספיר מימון" אמרתי בשקט.
"לא שומע."
"ספיר מימון".אמרתי הפעם טיפה יותר חזק.
"לא שומע"
"ספיר מימון!!".צעקתי .
"או עכשיו שומעים".אמר רן .
"חה,חה".אמרתי בציניות אך עם חיוך.
"אני אוהב אותך".אמר רן בלחש ונשק לשפתיי בעדינות.
"גם אני".אמרתי גם בלחש.
הוא חיבק אותי חזק,ראשי הונח על חזהו,הוא נשק לראשי,וליטף את שערותיי בעדינות.
היה לי כל כך נעים בין זרועותיו .
"מתוקים שלי אתם בסדר?".נכנסה אימו של רן בהיסטריה.
"אמא איפה היית?"שאל רן.
"הם חטפו אותי ואמרו לי להתקשר לאבא כדי שיביא להם את הכסף".
"תראי באיזה צרות הבעל שלך סיבך אותנו,אני שונא אותו!".
"הבעל שלי,להזכירך הוא גם אבא שלך ואני מציעה לך להתחיל לכבד אותו,גם אם אתה לא כל כך חושב שהוא אבא המאה!".היא עזבה את רן וניגשה אליי.
"מתוקה את בסדר?".
"כן זה היה קצת מלחיץ אבל הכל עבר בשלום".אמרתי וחייכתי אלייה חיוך מתוק.
"רוצים משהו לאכול?"שאלה.
"אני לא רעב."אמר רן ועלה לחדר .
"אני אלך לדבר איתו".אמרתי.
"אני אכין משהו לאכול"אמרה אימו של רן.
נשענתי על משקוף חדרו וראיתי את רן בועט בכיסא ובארון.
ואז נשכב על מיטתו ונאנח.
"רן".אמרתי בלחש.
רן התרומם למצב ישיבה ואמר:"את היחידה שמשאירה אותי שפוי,חזק,אני לא יכול בלעדייך".אמר והתקרב לפניי.
הוא ליטף את פניי ואמר:"אני יכול להביט בעיניים שלך כל היום בלי לעשות כלום,אני חייב אותך לידי,חייב".אמר ונישק אותי נשיקה מלאת אהבה.
"רן,ספיר בואו לאכול".שמענו את אימו של רן צועקת מלמטה.
"אני רוצה לאכול אותך".אמר רן והתחיל לדגדג אותי.
"די אני רגישה לדגדוגים".אמרתי בין צחקוק לצחקוק.
רן צחק גם ועשה לי שק קמח עד שהגענו לפינת האוכל.

לאחר אותו יום שבת שבו ביקר אותו עבריין בביתו של רן,הכל נרגע,הכל נרגע כאילו לא היה.

"חבל שנפרדתם הייתם זוג ממש חמוד".מישהי לא מוכרת ניגשה אליי.
"על מה את מדברת?"שאלתי והצלצול נשמע ברקע.
"אני מצטערת אני חייבת ללכת לשיעור".אמרה ונעלמה בין התלמידים.
"הייתי בטוחה שתחזיקו יותר זמן ביחד,זה היה נראה שהוא באמת אוהב אותך".ניגשה אלי עוד מישהי מוזרה.
"מה?".אמרתי בחוסר הבנה.
נשמע צלצול מהפלאפון של אותה ילדה והיא פשוט התעלמה ממני וענתה לשיחת הטלפון.
מתוך הפלאפון שלי נשמע צלצול של אס.אמ.אס.
פתחתי את ההודעה ולא האמנתי למראה עיניי.
הייתה תמונה של רן וניקול מתנשקים,בנוסף היה רשום "ניקול הצלחנו לעבוד עליה,איך היא באמת חשבה שאהבתי אותה,ניקולי אוהב אותך!"
התחלתי לרוץ לכיוון השער ומהצד ראיתי את רן וניקול מתנשקים בהנאה.
הרגשתי אכזבה, עצב,כעס,בגידה.
פשוט ברחתי משם הביתה.