איך משנאת מוות הוא הפך לאהבת חיי פרק 17

רן הושיט לי את ידו הקים אותי מהכיסא והצמיד אותי אליו.
הסתכלתי עליו במבט של לא!.
הוא יסתכל לי עמוק בעיניים תפס לחיי ונישק אותי.
ואני, פשוט הייתי בהלם!.

אאאווווווו!. כולם אמרו .
רן עצר את הנשיקה טיפס על הכיסא ומהכיסא עלה על השולחן.
"יש לי הודעה". הוא אמר וכולם שוב השתתקו.
"אוקי, אז כמו שראיתם נישקתי עכשיו את ספיר,אני רוצה שתדעו שאני אוהב אותה,היא האהבה של החיים שלי!,היא הכל בשבילי!,ואני יודע שאתם בטח חושבים לעצמכם שאיך זה יכול להיות כי כל הזמן היינו רבים,אבל כל פעם בריבים שלנו אהבתי אותה יותר ויותר,אז אני מצטער שירן,וניקול, וסיון אבל אני לא…..
"שחכת את כל אלפי הבנות האחרות שהיית איתן". אמר גיא וכולם צחקו .
רן צחק גם והמשיך"טוב אז אני מצטער, אבל אני לא אוהב אותכן, אני אוהב רק אבל רק את ספיר,אני אוהב אותה כבר ממזמן,אהבתי אותה כל התקופה שהייתי עם ניקול,וכל התקופה שהייתי עם שירן, אני באמת מצטער אם פגעתי בכן, אבל אני לא אוהב אותכן,ואני באמת לא מבין את ספיר,כי היא פשוט לא רוצה להיות איתי,אז ספיר", אמר וירד מהשולחן והתקרב אליי."ספיר את רוצה להיות חברה שלי ?".
לפני שהספקתי להגיד משהו סיון יצאה מהכיתה בוכה.
"סיון!". צרחתי והלכתי אחריה .
"לכי מפה ,את עוד קוראת לעצמך חברה !".אמרה סיון אחרי שמצאתי אותה מאחורי הבניין.
"סיון אני מצטערת , אני לא התכוונתי שזה ייצא ככה".
"את יודעת שאני אוהבת אותו!".אמרה סיוון ולפתע רן הגיע.
"הנה אתן". אמר רן מתנשף.
"סיון אני לא רציתי שתפגעי אבל את צריכה להבין שאני אוהב את ספיר". אמר וחיבק אותי מהצד. אבל שחררתי את חיבוקו .
"לא אל תזיזי אותי ממך !,אם סיון חברה כל כך טובה שלך היא צריכה להבין שאנחנו אוהבים אחד את השני".
"חברה הכי טובה לא עושה דברים כאלה!". אמרה סיון.
"את בכלל יודעת מה היא עשתה בשבילך, היא שידכה בינינו ,כי היא ידעה שאת ממש אוהבת אותי, וכמה את עצובה שאני לא איתך, אז היא עשתה את הכל כדי שתהיי איתי ותהיי מאושרת".אמר רן
סיון לא אמרה כלום,פשוט שתקה.
"אני מצטערת ספיר". אמרה לאחר כמה דקות של שקט וחיבקה אותי.
"תמיד אמרתי לך שיקרא בניכם משהו". אמרה סיון עם חיוך על הפנים.
"ואתה" אמרה והצביעה על רן"תזהר לפגוע בה". אמרה ונתנה לו מכה קטנה בכתף.
"טוב בואו לכיתה נציג את הזוג החדש שלנו."אמרה סיון ועלינו לכיתה.
נכנסנו לכיתה וסיון אמרה:"גבירותיי ורבותיי קבלו את הזוג החדש שלנו , רן וספיר !!".
כולם מחאו כפיים והבנים עשו שריקות .
"מה זה כל הרעש הזה?". נכנסה המורה לפתע.
"כולם להתיישב במקומות אני רוצה להתחיל בשיעור היסטוריה".

"לא בא לי להיפרד". אמר רן שעמדנו מחוץ לשער בסוף יום הלימודים.
"תראה אותי מחר".אמרתי לו.
"אולי נלך לבית שלך".
"שמת לב שתמיד הולכים לבית שלי ואף פעם לא לבית שלך". אמרתי.
"כי הבית שלי לא מעניין".
"גם שלי לא".
"אוקי בואי אני אראה לך את שוגי".
"מי זה שוגי?". שאלתי שאנחנו מתחילים ללכת.
"הכלב שלי".
"יש לך כלב?".
"כן, קיבלתי אותו לפני שבוע".
איך שנכנסו לביתו של רן , שוגי קפץ על רן ואחר כך עליי.
התיישבנו על הספה ורן אמר:"עכשיו אני יכול לנשק אותך בלי להרגיש שאני פוגע במישהו כי אני מנשקה את ה-*חברה שלי!*".
חייכתי והתנשקנו.
לפתע הייתה דפיקה בדלת.
רן ניגש לפתוח ואימו הייתה בדלת עם מלא שקיות של סופר רן עזר לה וגם אני קמתי לעזור.
"אמא תכירי זו ספיר חברה שלי".אמר רן.
"איזה יפיפייה את". אמרה אימו וחיבקה אותי.
"את ממש מוכרת לי בפנים". היא אמרה.
"את במקרה הבת של שושי מימון?".
"כן ,את מכירה אותה?".
"היא לקוחה קבועה במספרה שלי, אתן ממש דומות,אם היא תשמע שאת יוצאת עם הבן שלי היא ממש תשמח".
"אוקי אם שחכתם אני גם פה, אמא אני וספיר בחדר שלי".אמר רן ומשך אותי לחדרו.
"אני אקרא לכם לארוחת הצהריים".אמרה פנינה אימו של רן.
נשכבתי על מיטתו ונאנחתי.
רן נשכב לידי שבטנו על המזרון ופניו קרובות אליי.
"כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה".אמר רן
"איזה רגע?".שאלתי.
"שנשב ככה ביחד ונהיה חברים ואף אחד לא יצליח להפריד בינינו ".אמר רן.
"אני בטוחה שהחברה שלך לשעבר תנסה להפריד בינינו מתחיל ב"ני", נגמר ב"קול".אמרתי
"ניקול לא תעשה שום דבר וגם אם היא תנסה לעשות משהו היא לא תצליח".
הוא התקרב אלי ונישק אותי נשיקה עדינה ואוהבת.
נשמעה דפיקה על הדלת.
"תמיד שאני ינשק אותך מישהו יפריע?".
אמר רן וקם לפתוח את הדלת.
"האוכל מוכן,ודרך אגב תגידי להורים שלך שאתם מוזמנים אלינו מחר בערב נהיה כולנו ביחד בערב שישי". אמרה אימו של רן .

רן ליווה אותי לביתי ואמי הייתה בבית ,מפתיע.
"אמא?". אמרתי.
"היי מתוקה יצאתי מוקדם היום מהעבודה".
"אוקי אני רוצה להכיר לך מישהו זה רן הוא הבן של פנינה הספרית שאת מסתפרת אצלה, והוא החבר שלי."
"אמא שלך זאת פנינה?". אמרה אמא בהתלהבות מתעלמת מכך שאמרתי שהוא חבר שלי .
"כן". הוא אמר לא מבין על מה ההתלהבות.
"יש לך אמא מקסימה אני לקוחה קבועה שלה".אמרה אימי ורן חייך אליה.
"רגע מה אתם חברים?". אמרה אימי.
"כן". אמרתי לה טיפה נבוכה.
"יוווו!!".אימי צעקה וחיבקה את שנינו חיבוק מוחץ.
"אמא שלו מזמינה אותנו לארוחה בערב שישי,מחר."
"נבוא בכיף".אמרה אימי.
"טוב אני צריך ללכת". אמר רן לפתע.
"כבר?". אמרה אימי.
"כן אני חייב לזוז". אמר רן .
ליוויתי אותו לדלת ויצאתי איתו לבחוץ סוגרת אחרינו את הדלת.
"שוב אני לא רוצה להיפרד". אמר רן מושך אותי קרוב אליו.
"גם אני לא". אמרתי ושמתי את שתי ידי סביב צווארו.
"אני רוצה נשיקה שתספיק עד יום שישי מחר בערב".אמר רן.
חייכתי אליו והתנשקנו נשיקה ארוכה.
"יש לי עוד קצת זמן בואי נשב בגינה שלך".אמר רן.
הלכנו לאחורה וישבנו על הנדנדה הארוכה שיש לי בגינה.
התיישבתי על הנדנדה ורן התיישב על בירכיו ברצפה מולי והסתכל עליי.
"מה?".אמרתי בחיוך קטן שהוא שוקע בתוך עיניי.
"יש לך עיניים יפות".אמר רן .
חייכתי קצת ואמרתי:"תודה".
הוא לקח את ידי והניח אותה על הלחי שלו וכך גם את היד השנייה.
ליטפתי אותו ונישקתי אותו נשיקה קטנה וחלקה על השפתיים.
ישבנו עוד קצת מחובקים דיברנו קצת וצחקנו ואז רן באמת כבר היה צריך ללכת.
"אהובה שלי אני באמת צריך ללכת עכשיו". אמר והביא לי נשיקה ענקית.ונפרדנו אחד מהשנייה
-יום שישי בערב-
"אני מקווה שהוא בחור נחמד".אבא שלי אמר שאנחנו עומדים מחוץ לדלתם של רן ואימו.
"הוא בחור ממש נחמד הוא הבן של פנינה הספרית שלי אמרתי לך כבר?".
"זאת הפעם החמישית שאמרת את זה,בחמש דקות האחרונות".
אימי דפקה,דפיקה קטנה על הדלת,ופנינה פתחה לנו.
שניהם קפצו אחת על השנייה בחיבוק ואימי הגישה לה מתנה קטנה שהבאנו להם"אוי לא היית צריכה".אמרה פנינה.
אבי לחץ את ידו של רן ,ורן אמר:"טוב אנחנו בחדר שלי".ועלינו לחדרו.
ישבנו על המיטה ששוגי כלבו של רן באמצע ושנינו מלטפים אותו.
"רוצה נצא לסיבוב עם שוגי?".שאל רן.
"סבבה". אמרתי ורן הביא את הקולר שלו ירדנו למטה ורן אמר:"אנחנו הולכים לסיבוב עם שוגי עוד מעט נחזור".
התחלנו ללכת שאני ורן מחזיקים חזק ידיים.
רן שיחרר את שוגי, והוא התחיל לרוץ ולשחק.
"קר לי".אמרתי ורן חיבק אותי חיבוק גדול ואמר :"קחי".והביא לי את הז'קט שלו.
לבשתי אותו ואמרתי:"הוא קצת גדול עליי". שהשרוולים שלו עוברים את ידי ומכסים את כולה.
נשענתי על מכונית שעמדה שם.
ואמרתי:"תראה איך הוא משחק".והצבעתי על שוגי.
רן התקרב אליי וסגר עליי עם ידיו.
"את אוהבת אותי?". אמר.
"אממממ.. תן לי לחשוב על זה". אמרתי ושמתי את שתי ידי סביב צווארו.
"לא". אמרתי.
"גם אני לא". אמר רן עם חיוך.
"אז בוא ניפרד".אמרתי שאני מורידה את ידי ממנו.
"בחיים לא". אמר רן ונישק אותי .
שמענו מחיאות כפיים,התסכלנו הצידה וראינו את ניקול היא אמרה:"אתם כל כך חמודים ביחד!".
היא התקרבה אל רן והביאה לו נשיקה בלחי וחיבוק גדול.
"טוב אני לא אפריע לכם אתם יכולים להמשיך להתמזמז בכיף".אמרה ותקעתי לה מבט שינאה.
"אני שונאת אותה".אמרתי אחרי שהיא הלכה.
"זה כל כך שקוף שהיא תגרום לנו להיפרד!".אמרתי.
"היא לא תפריד בינינו, ואולי נקשיב להצעה של ניקול ונמשיך להתמזמז".אמר רן שהוא מתקרב אלי.
"רן!".אמרתי שמה יד על ביטנו.
"ספיר תסתכלי עליי".אמר והחזיק בפניי"אין שום סיכוי בעולם שהיא תפריד בינינו אוקי".
הנהנתי עם הראש לכן והוא אמר:"עכשיו אפשר להביא נשיקה לחברה המושלמת שלי". גיחכתי והתנשקנו שוב.
הגענו לביתו ואכלנו כולנו ביחד .
שהסתיימה הארוחה עזרתי לפנינה ואימי לפנות מהשולחן.
:"מתוקה זה בסדר את יכולה לשבת אנחנו נסתדר".אמרה פנינה.
הלכתי לכיון הסלון ורן ניגש אלי והניח את ידו סביב צווארי ואמר:"לאן את הולכת?".ונישק אותי בלחי.
"לסלון מותר לי?". שאלתי בקול חמוד.
"אני צריך לחשוב על זה, מה תתני לי בתמורה?".
"מה אתה רוצה?". אמתי וכבר ידעתי מה הוא רוצה.
"נשיקה ענקית!!".אמר רן.
צפוי,"לא רוצה להביא לך נשיקה".
"מי שואל אותך!".אמר רן סובב אותי אליו תפס בפניי ונישק אותי.
"חברה אנחנו עדיין פה אם שחכתם".אמרה פנינה,אימו של רן.
"אמא!".רן אמר לה.
"הבן שלך סתם אחד, אני בכלל לא רוצה לנשק אותו".אמרתי והחטפתי לו סטירה קטנה.
"מה זה היה?". אמר והתחיל לרדוף אחרי סלון.
התחלנו להרביץ אחד לשנייה בצחוק, וגם זרקנו כריות אחד על השני.
"אולי מבחינת הגיל הם בוגרים אבל בהתנהגות לא נראה לי".אמרה אימי.
"שמעתי את זה !". אמר רן.
לאחר כמה דקות אימי אמרה:"טוב אנחנו נזוז."
"לא לא לא!,ספיר יכולה לישון כאן?".אמר רן שהוא מחבק אותי מאחורה.
"אם זה בסדר מבחינת פנינה?".
"ברור מתוקה את יכולה לישון כאן." אמרה ורן נתן לי נשיקה קטנה.
"אז בואו נלך אני אקח בגדים מהבית".
שנסענו באוטו אני ורן עדיין המשכנו עם המכות הקטנות שלנו,ומידי פעם בלי שהורי ראו רן הגניב לי נשיקה קטנה.
הגענו לביתי לקחתי את מה שהייתי צריכה ואני ורן הלכנו לבדינו ברגל מחובקים.
שנכנסו בסלון ישבו אבא של רן ושני ילדיו.
"אבא מה אתה עושה פה?".
"הוא בא כדי לדבר איתך".אמרה אימו של רן.
"אני לא רוצה לדבר איתו ותיקח מפה גם את שתי הילדים האלה".
"רן הילדים האלה הם האחים שלך!".
"אחים חורגים,מבחינתי הם לא אחים שלי,אז תעופו מכאן!".
"רן!".אמרה פנינה.
רן רץ לחדרו ואני אחריו סגרתי את הדלת והתיישבתי לידו.
"בשביל מה הוא היה צריך לבוא לפה בכלל". אמר רן ובעט בכיסא בחוזקה.
"רן!".אמרתי וסובבתי אותי אליו,"הוא אבא שלך אתה צריך לכבד אותו".
"האבא הזה היה מתנהג מגעיל אליי ולאמא שלי ואני שונא אותו".
"לפחות תשמע מה שיש לו להגיד אולי יש לו דברים חשובים להגיד".
רן התיישב על המיטה ונאנח ,התיישבתי לידו וליטפתי את פניו.
הוא הרים אותי והתיישבתי על בירכיו והתנשקנו נשיקה אוהבת.
לפתע אבא של רן נכנס ואמר:"מצטער שהפרעתי".
"לא לימדו אותך לדפוק בדלת לפני שנכנסים".אמר רן .
"רן". אמרתי והחזקתי את ידו.
"אני רוצה לדבר איתך". אמר אביו של רן.והתקדמתי לכיוון היציאה.
"לא ספיר את נשארת כאן". אמר רן.
"זה בסדר רן אני אחכה בסלון".אמרתי ויצאתי.

לאחר כמה דקות ירד רן לסלון שהוא מתיישב לידי ומנשק אותי בלחי.
"איך היה?". שאלתי.
"הוא דיבר איתי על זה שהוא רוצה לפתוח דף חדש". אמר והתקרב לנשק אותי .
"והיית נחמד?". אמרתי ושמתי את אצבעי על פיו.
"כן אל תדאגי".
"תראה איזה חמודים הם". אמרתי והסתכלתי על שתי אחיו החורגים של רן.
רן התקרב אליהם ושיחק איתם,והוא היה כל כך חמוד.
אחר כמה זמן הם היו צריכים ללכת.
"טוב אני עולה לישון חמודים". אמרה אימו של רן.
"לילה טוב". אמרנו אני ורן ביחד.
"ועכשיו אנחנו לבד". אמר רן והתקרב אליי ונישק אותי נשיקה קטנה בשפתיים.
"אחמ אחמ". אמרה אימו של רן והתקדמה לכיוון המטבח.
"עוד לא הלכתי וכבר אתם מתנשקים". אמרה.
"אמא!".אמר רן.
"את האמת, איך הוא מנשק?". אמרה אימו של רן .
"אמא! !". אמר רן ואני צחקקתי לי .
"הלכתי,הלכתי". אמרה אימו והלכה לחדרה.
הלכנו לחדרו של רן והוא הוריד חולצה כדי להחליף לחולצה אחרת, וכבר אמרתי שיש לו גוף פשוט מושלם!.
"אני רואה שאת ממש אוהבת להסתכל לי על הגוף". אמר רן והתקרב אלי.
"מפגר". אמרתי ונתתי לו מכה בכתף.
הוא תפס בפניי ונישק אותי נשיקה אוהבת .