איך ממשיכים הלאה ? פרק 9

עוד שעתיים אנחנו נוסעים חזרה לנתניה . אנחנו כולנו בשוק ממה שקרה בחופשה הזאת , באנו דווקא למלון הזה בעיר הזאת והלכנו לאותו מועדון שהיא הייתה בו , צחוק הגורל ..
סיימתי לארוז את הבגדים שלי ויצאתי לסיבוב אחרון במלון , משהו בו הרגיע אותי.. הזכיר לי את אמא . ושוב , נשמעתי על אותה גדר ברחבה של הבריכה אך בשעה כזאת היו שם הרבה נופשים .
הסתכלתי על הנוף , נשמתי באיטיות את האוויר והסתובבתי כך שנשענתי על הגדר על המרפקים והגב שלי . הסתכלתי על הילדים הקטנים שקופצים לבריכה , ראיתי את האמא שדואגת שהילדים שלה לא ישתוללו יותר מדי ויפצעו ועל האבא שבודק שכל הילדים שלו לידו.
ילד זה דבר מדהים , מעניין איך זה כשיש בן אדם קטן שדומה לך , שנושא את הדם שלך בגופו ואת שם משפחתך , שקורא לך אבא ולעולם לא מפסיק לאהוב אותך . הייתי רוצה להיות אבא ..
הבטתי דקות ארוכות באורחי המלון שהיו בבריכה ואז ראיתי את אריאל מתקדמת לכיווני " לא נמאס לך ממני ? " שאלתי והיא גיחכה " לא , תנצל את הזמן שנשאר לך במלון בזה שתספר לי על עצמך " אמרה וצחקתי " למה ? "שאלתי והיא חייכה " כי אני רוצה להכיר אותך " היא אמרה ומשכה את ידי לכיוון המבנה של החדרים .
היא הובילה אותי לחדר שלה וישבנו שנינו על המיטה .
" תתחיל " היא אמרה בציפייה " מה להגיד ? " שאלתי בבלבול
" איפה אתה גר ? כמה אחים יש לך ? בן כמה ? דברים כאלה " היא אמרה וצחקתי " גר בנתניה , יש לי אחות קטנה בשם ירין ואני בן 23 " אמרתי והיא חייכה " נו " הוא גילגה את הידיים שלה בכוונה שאני אמשיך " נו תעזרי לי מה עוד להגיד לך " אמרתי והיא צחקה " איך נתניה ? " היא שאלה " נתניה אחלה עיר , אני דווקא אוהב את השקט שלה למרות כל האנשים שגרים בה " אמרתי היא חייכה " אני אף פעם לא הייתי בנתניה " היא אמרה וצחקתי " מה ?! אבל את בת .. " עצרתי את עצמי כי אני לא יודע באמת בת כמה היא " 21 " היא השלימה אותי וצחקתי " ועדיין לא היית בנתניה ? " שאלתי והיא חייכה חיוך מתבייש " לא חשבתי ללכת לשם " היא השפילה את ראשה " נו אז בואי , את מכירה את אחותי נכון ? את האריאל שהכירה לה את המועדון ההוא וזאת שירין אמרה שאתן חברות , אז בואי תתארחי אצלנו כמה ימים ותכירי את נתניה " הצעתי והיא חייכה בהתלהבות " באמת ?! תודה ! " היא התנפלה עליי בחיבוק וצחקתי .

כשסיימנו לארגן את כל הדברים שלנו ולהעמיס אותם במכונית התקשרתי לאריאל לבדוק איפה היא .
" הלו "
" איפה את ? "
" אני בדרך , דקה אני שם " היא אמרה וניתקתי .
ירין שמחה שהיא באה בגלל שהרבה זמן היא לא עשתה מסיבת פיג'מות עם חברה או משהו כזה , בגלל שחוץ מנועה היא לא מזמינה אף אחת מהבחורות שהיא מכירה לבית , בגלל אביאל .
ונועה לא יכולה כי היא בהיריון מתמיר , אז יוצא שירין או בעבודה או עם אביאל ואידית אמא של אביאל .
" איפה היא ? " אביאל שאל והנהנתי כסימן לאי ידיעה .
" אני אלך לבדוק " אמרתי והלכתי לכיוון החניה שקרובה יותר לכניסה למלון .
ראיתי אותה עומדת שם , התקדמתי אלייה מהר יותר .
כשהתקרבתי אלייה יכולתי לראות שהא עומדת ומדברת עם .. עמית ?!
" אתן מכירות ?! " צעקתי אל שתיהן והמבטים שלהן זינקו לעברי בבהלה " מה ? אלירן , אני-"
" מאיפה אתן מכירות ? " המשכתי לחקור אותה . היא ניסתה להתחמק אבל הגמגומים שלה הראו שהיא מסתירה משהו . עמית שמה את ידה על כתפה של אריאל ונשמה " אנחנו חברות ממזמן , אבל מה זה משנה לך בכלל ? ולמה לעזאזל הרבצת לחבר שלי אתמול בלילה ? מה הסיפור שלך ? " היא אמרה בחצי צעקה והתעצבנתי , נשמתי עמוק ויסיתי להרגיע את עצמי .
אני לא מבין כלום וזה אבוד אם היא לא זוכרת כלום . היא כבר התחילה בחיים חדשים , כבר יש לה חבר . כוסעמק עם העולם ! " אריאל את באה ? " אמרתי בלסת סגורה , לא מתאמץ להסתיר את העצבים שלי כי אני יודע שאני לא אצליח " לאן באה ? " עמית שאלה " מה אכפת לך ? " אמרתי בטון תוקפני ואריאל הסתכלה עליי במבט כועס " אני הולכת להתארח אצלו בבית כמה ימים , ועל הדרך אני יראה את הדירה " היא אמרה ועמית השפילה את פנייה " איזו דירה ? " שאלתי " אנחנו רוצות לעבור לגור בנתניה " אריאל פלטה בפחד שאני אתפוצץ . לא ידעתי מה לומר , היא חוזרת לנתניה ? היא עושה דווקא או מה ?!
" כן בטח מה שתגידי .. את באה ? " שאלתי והיא הנהנה . היא חיבקה את עמית והתקדמה אליי במהירות , לקחתי מידיה את המזוודה והתיק וסחבתי לה אותם עד המכונית שלי .
" סוף סוף " ירין חייכה ונכנסנו לאוטו .
מתישהו אני אתפוצץ עלייה ואגיד לה את הכל בפרצוף , אני לא מאמין שהיא לא זוכרת אותי .
לא מאמין .